אין מאמן שנמצא מחוץ לאימון והתשוקה לא מבעבעת בו. התשוקה הזו משכרת, מתעתעת ולא ניתנת לשליטה ולכן כל נסיון להסביר את הצעד של גיא לוזון יהיה בגדר מיותר. הפועל תל אביב, מועדון הענק, היווה עבור המאמן לשעבר של סטנדרט ליאז וצ'רלטון, מקור חיים חדש שכה היה חסר לו שמונה חודשים וכמאמן חפץ חיים, מתח ותזזית, לוזון הלך על זה.
בדיוק התחושה הלא נשלטת הזו, כולל הריגוש של סוף השבוע האחרון, הם שהיו בעוכריו. כי אם לוזון, אחד המאמנים המוערכים בכדורגל שלנו, היה מרוכז ועירני, את המשרה הזו הוא לא היה לוקח ובכך מונע מעצמו, את המהלומה בדרבי.
- בן חיים יצא לאירופה. קיארטנסון: "הוא יהיה כוכב"
- הלכה לפירוק: 0:5 מוחץ למכבי ת"א על הפועל בדרבי
- ארבלדזה: "טל בן חיים יכול לחסל את היריב"
אחרי צפייה נוספת בדרבי הבנתי שהעובדה שכמה שעות קודם לכן, ראיתי מספר אוהדי מכבי מחוייכים ושאלתי מי השחקן שלהט ובלט לדעתם במכבי, לאף אחד מהם לא היתה תשובה חד משמעית. למרות הניצחון הגדול הזה, אף אחד לא כיכב במכבי. אצל הצהובים בלטה הקבוצתיות מול אוסף שחקני רכש באדום.
במכבי תל אביב של השבועות האחרונים התהוותה תופעה רחוקה מכל הגיון והרי סיבותיה: התברר שנוסא אייגיבור הוא המצטרף הטוב שיש לצהובים מאז לכתו של זהבי והכניסות לרחבת היריב בולטות אצלו מהיום הראשון של העונה הזו, בה הניגרי הולך לשחזר את ימי לילסטרום הנורבגית, העונה היחידה בה שיחק מלפנים ואף הבקיע בצרורות. לנוסא נוח יותר המיקום בצלע השמאלית של המשולש, למרות שהוא ימני ברגל.
מזכיר מספרים מהעבר, איגייבור (עדי אבישי)
הצלע הזו היתה שמורה לזר אחר במכבי, האריס מדוניאנין, פליימייקר לשעבר עם רגל שמאל. השילוב של הבוסני עם גל אלברמן היה לאחרונה מושלם, כשאלברמן הוא האחרון בקישור ומדוניאנין משחק מעט מעליו ושמאלה כזוג שמחזיק למכבי את האמצע.
הפירגון לאייגיבור הביא את האריס לעבור ימינה, ממש בקו אחד עם גל ובכך משולש הקישור של מכבי הכי לא מסודר הנדסית אך הכי מאוזן ומשלים.
את גיא לוזון המשולש הזה הטריד טרם המשחק, עוד יותר משהטרידה אותו ההתקפה שלמכבי. דגני הוצב כמגן, כדי לרתק את טל בן חיים החלוץ ושני הבלמים היו אמורים להסתדר עם חלוץ שפיץ איסלנדי בודד של ארבלדזה שם לוזון לא נזקק למקוריות לה הוא פילל במאבק באמצע המושלם של מכבי.
זז בשביל נוסא (עדי אבישי)
לוזון לא יכול היה להתאפק וחזר לשיטה אותה הוא אוהב, בה הוא מאמין ואותה הוא יודע ללמד: 4:4:2. במצב שכזה הפועל, לא רק שנתקלה בשלישיית קישור אדירה, אלא אף הגיעה עם שניים בלבד מתוך קו ארבעת הקשרים ונחיתות מספרית שגבתה כבר בפתיחה תשלום מזומן בצורה של שליטה צהובה בהנעת הכדור. המרכיב הזה ניצח למכבי את המשחק בקלות.
שוינפלד אינו חלוץ אידאלי לשיטת שני החלוצים, זו שגיא לוזון כאמור כל כך מאמין בה. ההחלטה לתת את המפתחות בעמדת החלוץ השני, לדולי מנגה, היתה החלטה מרעננת לשחקן שאינו רענן. אני מבין את גיא שחיפש להבריק עם משהו חדש בחוד, במיוחד כשוויתר על קשר שלישי באמצע.
מנגה מתאים מאוד לתפקיד, אך ורק לצד חלוץ פנים נוסף שכמוהו ולא לצידו של שויינפלד, שאמש לא הקפיד על קו אחד עם החלוץ האנגולי.
מנגה, ניסיון לרענן שלא ריענן (עדי אבישי)
גם בעמדת הקישור המרכזי, אביחי ידין לא התאים לשחק בקו אחד אלא כקשר בודד או אחד משניים שמשחקים בסגנון של קישור נסוג. מתוך שויינפלד, מנגה, ניקוליץ' וידין, מחציתם לא התאימו לשיטה.
כבירי ראה אמש שלושה קשרים מרכזיים מחוץ להרכב, רייכרט ושני זרים ואיך סכומים כה גבוהים שהשקיע יורדים לטמיון רק בגלל שמדובר בכפילויות תפקידים. ולכן, ולאור הנתונים הללו, כשהדברים כבר היו ברורים טרם המשחק הזה, הקבוצה הזו שנבנתה בהפועל, לא מתאימה לגיא לוזון ובטח לא להשקפת העולם שלו. לגוטמן דווקא כן, אם רק היה יותר סבלני.
זה היה ערב שטוף אהבה ואהדה של אוהדים לקבוצותיהם ונתן כבוד גדול לכדורגל הישראלי.
בהתפזר הקהל, נותרנו עם סימפטיה גדולה, לה זוכה בצדק, בשקט ובענווה, האחרון בסדרת המאמנים הזרים של מכבי, נעים ההליכות וכנראה גם הטוב שביניהם: שוטה ארבלדזה.
הטוב מכל מאמני מכבי לאחרונה, שוטה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?