Sport1 Banner

להחתמות של מכבי ת"א יש צד שלילי

מילר
מילר | צילום: Gettyimages

הצהובים יהפכו לכח משמעותי באירופה בעונה הבאה על חשבון הנוכחית

(גודל טקסט)

מבול באמצע האביב. גם בתחילת חודש אפריל נראית מכבי תל אביב רחוקה להיות מוכנה לעונה הנוכחית, שהוכתרה כבר מזמן כאחת מהגרועות (אם לא ה-) בתולדותיה. לעונה הבאה לעומת זאת היא כבר נראית מוכנה בהרבה, בעקבות שלוש ההחתמות המרשימות שככל הנראה הצליחה להשלים בימים האחרונים.

 

צירופם של קווינסי מילר, מאיק צירבס ובעיקר סוני ווימס עשוי לשדרג משמעותית את סגל הצהובים, כשלכל אחד מהם תכונות שהיו חסרות לקבוצה בשנתיים האחרונות. מילר יכול להפוך לאותו פאוור-פורוורד מגוון ובעל יכולת קליעה מבחוץ אותו חיפשו במכבי ת"א בנרות מאז פרישתו של דיויד בלו.

 

 

לא מדובר אומנם בקלעי באותו קנה מידה (34 אחוזים מעבר לקשת העונה ביורוליג), אך הוא בהחלט ארבע אירופאי מודרני שיכול לייצר נקודות בתוך הצבע ומחוצה לו, ומונע רחבה צפופה וחמישייה בעלת שני גבוהים ללא טווח קליעה. פלוס נוסף מבחינתו הוא אופיו האנרגטי שיכול להפוך אותו לאחד מהפייבוריטים של אנשי שער 11.

 

מילר. יכול להפוך לאהוב הקהל (gettyimages)

 

חברו לקבוצה בכוכב האדום בלגרד, מייק צירבס הוא אחד מהכוחות העולים בכדורסל האירופאי בעמדת הסנטר. הגבוה הגרמני שקודם לקדמת הבמה העונה (לא מעט הודות לקריסתו המתמשכת של סופו שהיה אמור להיות הסנטר הפותח של הסרבים)  נותן מספרים מצוינים (13.1 נק' ו-6.5 רב' למשחק), מפגין נוכחות מרשימה בצבע ואפילו קולע באחוזים טובים יחסית לגבוה מקו העונשין.  

 

אבל סוני ווימס הוא כבר ליגה אחרת לחלוטין. הסמול פורוורד הנהדר יגיע אומנם חלוד מעט לאחר עונה לא מוצלחת בליגת ה-NBA, אך עדיין מדובר באחד משחקני היורוליג הטובים ביותר בשנים האחרונות. וויימס הוביל את צסק"א מוסקבה לעונות נהדרות (אם נתעלם לרגע מהקריסות הקבועות בסיום כל אחת מהן) תוך הפגנת יכולות מרשימות משני צדי המגרש ובעיקר המון קלאס.

 

בשורה התחתונה מדובר בשלושה שחקנים מהשורה הראשונה ביבשת, כששני הראשונים מוליכים את הכוכב האדום לעונה נהדרת והעפלה מפתיעה לשלב ההצלבה והשלישי הוא (או לפחות היה) סופרסטאר לכל דבר ועניין. אבל גם להחתמות כל כך מרשימות יש כמה צדדים פחות חיוביים.

 

ווימס. מסמן לדווין סמית' את הדרך החוצה? (gettyimages)

 

השילוב למשל בין סוני ווימס לדווין סמית, שניים שהתחרו לפני שנתיים על תואר ה-3 הטוב ביורוליג, נראה בעייתי. לחמישייה שתכלול את שניהם (עם ווימס כגארד וסמית כפורוורד) יש חסרונות הגנתיים, מאחר ומדובר בשני שחקנים גבוהים יחסית ומעל גיל 30 שיתקשו להתרוצץ אחרי גארדים זריזים, וחסרונות התקפיים מאחר ושניהם לא מובילי כדור טבעיים. יתכן מאד שהחתמתו של ווימס שבאה על רקע עוד עונה מלאת פציעות של הפורוורד של מכבי ת"א מבשרת על סוף דרכו של האחרון בקבוצה.

 

גם קו הגבוהים שיכלול את מילר וצירבס איננו נטול בעיות – שניהם מוסרים בינונים ומטה וגם לא מאד מנוסים במאבקים בצמרת הגבוהה של אירופה. ריצ'ארד הנדריקס, אם וכאשר יחזור לגלות את יכולותיו מהעבר, אמור לתת תשובה בדיוק לאותן בעיות. למרות אותם חסרונות שציינתי, קבוצה עם חמישייה שתכלול את מקל, קומבו גאד נוסף, ווימס, מילר וצירבס, כשמהספסל קמים אוחיון, לנדסברג, פניני, 4 נוסף ,הנדריקס ושגב, היא בהחלט קבוצת יורוליג לגיטימית. כדי שתהפוך ליותר מכך חייבים להיות אותם שני נוספים (השמועות אומרות שקית' לנגפורד הוא אחד מהם) איכותיים לא פחות משלושת השחקנים שהוחתמו השבוע.

 

המאמן. חשוב באותה מידה הוא מי ינצח על התזמורת החדשה שאמורה לזייף הרבה פחות מהנוכחית? על פי מספר פרסומים (לא מוכחשים) יתכן שמדובר ביווני המצוין, יורגיוס ברצוקאס. המאמן שמוליך את קובאן לעונה פנטסטית (מקום שני בבית הטופ-16) ואף זכה עם אולימפיאקוס ביורוליג בשנת 2013 הוא אחד מבכירי אנשי המקצוע ביבשת, בעיקר בכל מה שקשור למשחק ההגנה.

 

ברצוקאס. ינצח על התזמורת החדשה? (gettyimages)

 

קובאן של ברצוקאס היא קבוצת ההגנה הטובה ביורוליג בשלב הנוכחי, כשהיא עוצרת את יריבותיה החזקות על פחות מ-69 נקודות בממוצע למשחק. גם אולימפיאקוס תחת הנהגתו  התאפיינה בהגנה אגרסיבית ובלתי מתפשרת, ומעניין אם יצליח להקנות סגנון דומה גם למכבי ת"א מודל 2016/17. לפי סגל השחקנים המתהווה המשימה תהיה קשה אך לא בלתי אפשרית.

 

אלה שכאן בינתיים. את סדרת חצי גמר הפליאוף בעונה שעברה מול הפועל אילת פתח ג'רמי פארגו בסערה, עם 28 נקודות בממוצע למשחק ודומיננטיות שסייעה למכבי ת"א לעלות ל-0:2 קליל. בדיוק אז הגיעו אליו ידיעות (מבוססות) כי עליו להתחיל לחפש לעצמו קבוצה לעונה הבאה, מאחר והצהובים החתימו במקומו "תותח" חדש (a.k.a  טיילר רוצ'סטי).

 

התוצאה הייתה ירידה חדה ביכולת של פארגו והתרסקות של קבוצתו בהמשך הסדרה. ונשאלת השאלה, כיצד אמורים לתפקד שחקנים כמו דווין סמית, בראיין רנדל, רוצ'סטי, טרבור אמבקווה ואחרים לנוכח מבול ההחתמות הנוכחי? (ולא שתפקודם היה ללא דופי עד עכשיו).

 

סמית' ורנדל. יושפעו מהדיווחים? (דני מרון)

 

מעולם לא החתימה מכבי ת"א שחקנים רבים ומשמעותיים כל כך בשלב מוקדם כל כך. הסיבות למהלך (ולחשיפתו) ברורות – ממחאת האוהדים הלא נגמרת, דרך הצורך בבניית סגל חזק ליורוליג החדשה והמצומצמת, ועד לעונת הביזיונות הנוכחית. אבל למהלכים שעשויים להועיל מאד בעתיד עלול להיות מחיר של ממש בהווה, השאלה אם זה בכלל מעניין את המושכים בחוטים.

 

ואלה שלוקחים את ההחלטות. אז מי בעצם עומד מאחורי אותן החתמות מרשימות? האם ההוא שהתפטר מהמנכ"לות בפתיחת העונה? או ההוא אותו מסרבים להגדיר כמנהל מקצועי? אולי המאמן הנוכחי שחי על זמן שאול? או המאמן העתידי שעסוק מעל הראש עם קבוצתו הנוכחית? או אולי דווקא אותו צוות סקאוטינג האחראי על החתמת אותם פלופים זכורים לרע בשנים האחרונות (וגם כמה שחקנים טובים)?

 

כמו שאומרים- YOUR GUESS IS AS GOOD AS MINE. דבר אחד ברור – בכדי לחזור למעמדה כמעצמה אירופאית יצטרכו קברניטי מכבי ת"א לא רק להמשיך במסע הרכש המרשים כשלעצמו (ושלא יהיו טעויות, הוא מרשים), אלא גם לעשות קצת סדר בבלאגן. במלים אחרות – מנהל מקצועי, מתווה דרך ומדיניות, הן לא מילים גסות. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי