אחת התכונות הכי נוראות של האלימות היא, שהתופעה הזו מטשטשת, מוחקת כמעט, כל מה שהיה לפניה, ומשתלטת – באלימות, כדרכה – על הזיכרון.
חוליגניזם ו-ונדליזם (הגיע הזמן לקבוע מילים עבריות למונחים האלה. אתם רואים שזה נדרש) יוצרים מיסוך כה מכוער לאירועים ולהתרחשויות שעל גבם טיפסו, עד שלמוח קשה לזהות מה קדם להתפרצות.
לך תגיד לעצמך הבוקר שזה הכדורגל, ויש לו צדדים כאלה, שוליים צרים שמתרחבים לפעמים. לך תספר שהתכוונת לדבר על הסבלנות והשקט הנפשי כמצרכי היסוד החיוניים במתכון הזכייה באליפות. נראה שהקלפים נטרפו כשהרוחות נטרפו, כשמי-אם-לא רוח הספורט בהתגלמותה האנושית, יוסי אבוקסיס, השליך בהתגרות מתלהמת ומיתממת בעת ובעונה אחת גפרור אל תוך חבית אבק השריפה. והחבית הזאת דווקא הייתה די רגועה, או לפחות לא בערה, עד אותו רגע אומלל.
ואז ראיקוביץ', שוער ענק שיצא ילד קטן ופושטק גדול, וההשתוללות הפרועה והביריונית של חלק מאנשי סכנין, וריקוד הדגלים הפרובוקטיבי והמיותר, ואפילו היציאה הגזענית של זהבי אחר כך. כי אלימות כל כך חמורה בפני עצמה, שאין שום סיבה להוסיף לה לאומנות.
זהבי מנסה להרגיע את טל בן חיים. למכבי הנקודה היתה מינימלית אבל משמעותית (ערן לוף)
מבעד למסך העכור הזה, רגעים לפניו, היה משחק. שניים, בעצם. הטיול של באר שבע נגד רעננה היה צפוי כמו פקק בחול המועד. ואילו סכנין, המצוידת בשגרה בכמה שחקנים מעולים, הייתה מתודלקת במוטיבציה מיוחדת, זכר לאותו מהלך מביש במשחק הגביע ובעיקר תולדה של השלכותיו. וזה הלך למכבי קשה וחורק וכמעט ועל-יד. עם כל העליונות הסטאטיסטית, הניצחון הברור בהחזקת הכדור, בכמות ההזדמנויות ובתנועות העפעפיים, היא יצאה עם שום דבר ביד.
סליחה, עם נקודה. מינימלית, אבל משמעותית. הצורך בניצחון צרח אמנם מדוחה עד קריית שלום, אך בשלב כה-מתמטי של העונה, ולפני משחק העונה (באמת, הפעם) יש הבדל גדול בין מינוס שלוש למינוס ארבע.
יצחקי מתעצבן על הקוון. מכבי צריכה שקט נפשי וסבלנות (ערן לוף)
האתגר הגדול הוא להתעקש ולזכור שעל אף תוצרי הלוואי המזוהמים, הסיפור הוא בכלל הכדורגל. או, לפחות, צריך להיות. ואם כך, בכל זאת, שקט נפשי וסבלנות אכן נחוצים כאן. לפנינו משימה, ועצבי ברזל עמידים בלחצים הם כלי העבודה לפיצוחה.
הכל מתכנס עכשיו לסצנת הדו קרב המרכזית בין הגיבורות הגדולות, במערכה הכמעט-אחרונה. כל הביצים שלנו נמצאות בסל הזה, ואסור-אסור יהיה להן להישבר. ליתר ביטחון, אני אוסר עליהן גם לרעוד.
מה דעתך על הכתבה?