מכונית בלי הגה: מכבי ת"א החלשה ביותר בעידן קרויף

או הו, כמה יש לחשוב. מכבי של החודש החולף היא הקהה ביותר שראיתי בשנים האחרונות. שלושה משחקים רצופים בלי גול (ואם לא סופרים את גביע הטוטו – ומי סופר את גביע הטוטו – ארבעה!). משחקים שבהם אפילו ההזדמנויות מתות. חוסר המחץ ניכר כל כך, שכבר בתחילת ההתקפה ברור שהיא לא תיגמר ברשת. ולא שאין מי שיבקיע – יש ויש. אבל הרפיון, החידלון, שמקורו בקישור לא יצירתי, בשיטת משחק לא יעילה ובחוסר ביטחון הולך ומתפתח, מסרס כובשים מוכשרים ומוכחים כבן חיים וקיארטנסון. לגבי סקאריונה, לא יודע. אותי, לפחות, הוא עוד לא כבש.

מסרסים אותו? (ערן לוף)

וככה, הקבוצה שהצטיינה במבחני ריסוק מסיימת משחק אחר משחק אחר משחק בלי שער אחד. וככה, הקבוצה שכולם חשבו – ובצדק – שהבעיה שלה בהגנה, מוצאת עצמה נטולת התקפה. וככה, מהיציע, או מהסלון, מכל מקום שממנו תתבונן, לא תבין איך קורה שזה כל מה שארבלדזה מצליח להפיק מהשחקנים האלה, בתנאי העבודה האלה, בליגה המסכנה הזאת. על הליגה האחרת, האירופית, אין לנו מה לדבר עכשיו.  

לפני שהספקת לזוז, או לזהות את הסיבות, או לדעת מה אפשר לעשות (להחליף חצי קבוצה? להחליף חצי קבוצה ומאמן? לשכור מהפנט?), אתה כבר במחזור ה-9, או רק במחזור ה-9. ובאר שבע, כולה באר שבע, שפעם הייתה 110 קילומטר אחרינו, נמצאת פתאום 5 נקודות לפנינו. והאמת, זה נראה מרחק גדול יותר.

מצד שני, כבר שני משחקים תמימים לא חטפנו, ואף אחד לא אומר מילה טובה.

רק אחד אשם (אודי ציטיאט)