איך הם עשו לו את זה? איך הוא לא בסגל? בכל מדינה ששולחת נבחרת ליורו היה רגע אחד שבו עצרו חובבי הכדורגל את נשימתם כשפורסמה רשימת המאושרים שנוסעים לצרפת. ואם אצלנו הרימו גבה כששחקן העונה אליניב ברדה לא נכלל בסגל למשחק הכנה, נסו לתאר מה עבר בראשם של שחקנים ביבשת שנותרו מחוץ לרשימות. בחרנו את שלושת המודחים הבכירים שיראו את יורו 2016 רק בטלוויזיה.
1. איך דל בוסקה עשה את זה לטורס? יש שחקנים שיש להם את זה במשחקים גדולים, גם כשהם כבר לא גדולים בכלל. פרננדו טורס היה פעם, מזמן, החלוץ הטוב בעולם. דווקא על רקע הגמגום הקולוסאלי שלו בצ'לסי, היה נחמד לראות את דל בוסקה שומר לו אמונים, למרות שבעונות האחרונות היו חלוצים ספרדים פורים ממנו בהרבה. המאמן שמר אמונים גם כי זה היה האיש שהביא לספרד את התואר הראשון ב-2008 עם שער ניצחון בגמר. שנתיים אחר כך היה מעורב כמחליף בשער של אינייסטה בגמר המונדיאל וביורו 2012, כשהוא שחקן מחליף, הצליח אפילו לסיים כמלך שערי הטורניר ולהפוך לשחקן הראשון בהיסטוריית היורו שכובש בשני גמרים.
אחרי המונדיאל הגרוע בברזיל, טורס סיים את דרכו בנבחרת. והנה הגיעה השנה האחרונה, "אל ניניו" חזר לכבוש ורשם 11 שערי ליגה – מאזנו הטוב ביותר מאז 2009/10, אבל דל בוסקה החליט לא להחזירו. לסגל נקראו שחקן כנף חסר ניסיון שממעט לשחק גם בקבוצתו (ואסקס), קשר-חלוץ מוכשר שנושק לגיל 30 (נוליטו) וחלוץ ראוי ביותר (מוראטה). על פניו, לשחקן כמו טורס הייתה אמורה להיות עדיפות על שלושה מבין הארבעה, בעיקר כי הוא מכיר את המעמדים האלה ויכול לעלות מהספסל ברגעים מכריעים. אבל דל בוסקה החליט להתמקד בעתיד, לא בעבר.
נשאר בחוץ דווקא אחרי עונה טובה (gettyimages)
2. איך יוגי עשה את זה לרויס? בניגוד לטורס שנשאר בחוץ על רקע מקצועי, מה שקרה למרקו רויס בגרמניה הוא סיפור אחר לחלוטין. בניגוד לספרד, שם הכל שקט, בגרמניה הדברים עלולים להתפוצץ בעקבות הדחתו המפתיעה של מי שנחשב לאחד משחקני הסגל הכי מוכשרים, אם לא הכי מוכשר. יוגי לב אמר עליו שהוא "מסוגל לרוץ רק בקו ישר" ולכן לא כשיר לעמוד בעומס של טורניר כזה. הטענה היא שהוא פצוע, אבל ברור לכל מי שמכיר את הדינמיקה במאנשאפט שהסיבה היא אחרת.
רויס, שחקנה של בורוסיה דורטמונד, לא מסתיר את שנאתו לבאיירן מינכן. הדברים ידועים ומחלחלים גם לכיוון שחקני באיירן, שהדומיננטיות שלהם בנבחרת ברורה. לב הרגיש בשבועיים האחרונים שחדר ההלבשה שלו לא מאוחד, והבין ששחקן כמו רויס – טוב ככל שיהיה – עלול להרוס את התמהיל.
אין ספק שפציעה או חשש מעומס הם לא דברים שירתיעו את לב. הרי בסטיאן שוויינשטייגר בסגל, שחקן שבקושי שיחק ב-2016. ליוגי יש שחקנים שהוא לוקח גם על קביים, ובראשם פודולסקי, שווייני וח'דירה. רויס הוא לחלוטין לא מחביביו ולא היה קשה לוותר עליו. ההדחה הזו מצמצמת את הרוטציה ומחלישה את הקו הקדמי של גרמניה, שגם כך נראה פחות טוב מזה של לפני שנתיים. ומרקו רויס, ששבוע לפני המונדיאל נפצע ולא נסע לברזיל, יקווה עכשיו לכשלון הנבחרת כדי לקבל מאמן חדש על הקווים, כזה שלא ינטוש אותו.
רויס, פציעה או ניפוי מכוון? (gettyimages)
3. איך דשאן עשה את זה לבנזמה? בניגוד לדוגמאות הקודמות, כאן הכל גלוי וברור. בנזמה כבר הצהיר שהכל גזעני, אבל דידייה דשאן קיבל את ההחלטה עוד בדצמבר ולא שינה אותה. החלוץ בחוץ בגלל הדומיננטיות שלו. המנהיגות שאיפיינה אותו במונדיאל, שם לראשונה הפך לצרפתי המוביל, הפכה לבעייתו הגדולה.
כל הפרשיות מסביב גרמו לדשאן להבין טוב מאוד שהוא לוקח סיכון חברתי גדול מדי אם בנזמה יהיה בסגל. לא הרבה שחקנים אוהבים את חלוץ ריאל והאווירה סביבו בעקבות פרשת הקלטת הלוהטת היא בעיקר בוז גדול. דשאן רצה ניקיון, ובנזמה בחוץ. אין כאן הפתעה, אבל האמירה האמיצה של המאמן עלולה להיות לו לרועץ אם וכאשר יגיע כשלון מול הקהל הביתי.
בנזמה, צרפת עוד תתגעגע אליו? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?