מכבי חיפה לא מצליחה להתרומם. זה לא סוד. המועדון ששלט כאן בעשור הקודם ללא עוררין נכנס אל תוך העשור השני של המילניום ולצד ההתעצמות של מכבי תל אביב בעידן מיץ גולדהאר ושל הפועל באר שבע של אלונה ברקת חוסר היציבות בכרמל נמשך עונה אחר עונה.
אז אמנם אשתקד זה הסתיים עם גביע אחרי 18 שנה, אבל אי אפשר להחביא את חוסר ההצלחה. יעקב שחר ניסה עם מצעד מאמנים שפשוט לא הצליח להרים מחדש את הירוקים. אז הנה תקציר הפרקים הקודמים.
ראובן עטר: הסמל חזר וברח
לא מעט שנים חיכו האוהדים הירוקים לחזרתו של המלך הביתה. זה קרה בתחילת עונת 2012-13 אחרי תקופה מוצלחת במכבי נתניה. הקהל התמלא תקוות אך השידוך הלך בכיוון אחר לגמרי. פתיחת עונה כושלת של ניצחון בודד בתשעה מחזורים והקדנציה הקצרה של עטר הסתיימה אחרי חצי שנה בתפקיד ובעימות מתוקשר עם הקפטן והסמל יניב קטן.
עטר, החלום התנפץ (אסף קליגר)
אריק בנאדו: מאמן הנוער מנסה לייצב
שחר הפקיד את האמון במאמן הנוער המצליח, אריק בנאדו. בלם הנבחרת ומכבי חיפה שנחשב גם הוא לאהוב ביציעים. בנאדו ייצב את השורות והקמאבק הגדול של הירוקים הספיק רק כדי להזדנב מאחורי אוסקר גארסיה ומכבי תל אביב. בנאדו המשיך עונה נוספת, רשם גם הצלחה אירופית אבל בליגה הוא לא השכיל לייצב את המערכת וסיים רק במקום החמישי. שחר החליט שזה לא מספיק, אמר שלום ותודה והלך למודל של מאמן זר.
.jpg)
בנאדו, למרות השיפור זה לא נמשך יותר מדי (עדי אבישי)
אלכסנדר סטנויביץ': הניסיון לחקות שלא צלח
שחר התרשם מגארסיה וחשב שנכון לירוקים גם מאמן מנותק. העידן החדש בסמי עופר היה אמור לקחת את המועדון למקומות אחרים. רוחות של שינוי הגיעו עם הגעתם של ולדימיר סטויקוביץ', מיצ'ל, רובן ראיוס ואחרים אבל התוצאות היו רחוקות מלהרשים. הפסדים למכבי ת"א, באר שבע ואפילו רעננה וקריית שמונה היו הסנונית, אבל בית"ר ירושלים היהת זו שחרצה את גורלו של הסרבי. הוא המשיך לסין, מכבי חיפה המשיכה בשלה.
.jpg)
ההימור עליו לא עבד, סטנויביץ' (ערן לוף)
מרקו בלבול: סתימה זמנית
בלם ומגן העבר הונחת עם מינוי שמראש לא יועד להמשך. מכבי חיפה הבינה שהעונה אבודה ורק רצתה להעביר זמן. למרות שסיים בחלק העליון את הגביע הוא סיים מוקדם וגם הכרטיס לאירופה לא הושג ויעקב שחר אמר יפה שלום גם לבלבול כשברקע רוני לוי כבר התחמם.
הגיע מתוך ידיעה שהוא הולך, בלבול (ערן לוף)
רוני לוי: עוד חוזר הניגון
מה שהתבשל יצא לפועל בתחילת עונת 2015/16. המאמן שהצעיד את הירוקים לשלוש אליפויות רצופות באמצע העשור הקודם חזר במטרה להשיב עטרה ליושנה. הקהל מצידו לא ממש התלהב והפעם השידוך לא היה מוצלח במיוחד. תחילת העונה היתה חלשה מאוד וכללה תבוסה לבני יהודה והפסד לכפר סבא. בהמשך היה שיפור אבל לכל אורך העונה היו לא מעט עליות וירידות, עימותים עם אלירן עטר ויוסי בניון וסיום חמוץ-מתוק עם גביע. כל זה נמשך עם תקוות לעונה חדשה והגעה של תור-כריסטיאן קרלסן אלא שההדחה המשפילה מול נומה קאליו האסטונית חרצה שוב את גורלו של המאמן.
האוהדים לא התלהבו, אפשר לומר שצדקו? (ערן לוף)
כעת מעניין יהיה לראות היכן יפול הפור והאם הגורל הבלתי נגמר הזה של חילופי חמישה מאמנים בארבע עונות יימשך.
מה דעתך על הכתבה?