נסו לתאר כיצד הייתה נראית ההיסטוריה של נבחרת צרפת ללא זינדין זידאן. הוריו של אחד השחקנים החשובים בזכיות של הטריקולור במונדיאל 1998 וביורו 2000 ברחו מאלג'יריה לפני המלחמה שהתחוללה במדינה שנים בודדות לפני שנולד הקשר. אלוף אירופה נוסף, מרכוס סנה, שזכה עם ספרד ב-2008, הוא בכלל מברזיל. ההגירה לאירופה גדלה משנה לשנה כשמיליוני אנשים מחפשים לברוח מהצרות במולדתם ומבקשים מקלט ביבשת הישנה. בכדורגל כבר מזמן אפשר לראות את השפעתה, כשגם ביורו הנוכחי חלק מהשחקנים הגיעו ממדינות שלא היו אמורות להופיע בטורניר. הנה הבולטים שבהם:
פפה (פורטוגל)
מעוז ההגנה של הפורטוגלים וריאל מדריד נולד וגדל באלגואש הנמצאת בצפון מזרח ברזיל. הוא החל את דרכו בקורינתיאנס, אבל לא זכה לעלות לבוגרים ועזב בגיל 18 לטובת מאריטימו הפורטוגלית. פפה שיחק בקבוצה מאמצע הליגה המקומית שלוש שנים, עד שב-2004 צד את עינה של אלופת אירופה דאז פורטו, ששילמה עבורו מיליון יורו. בשל ההצלחות במועדון הפאר, שכללו שתי אליפויות, דונגה רצה לזמנו לנבחרת ברזיל, אבל נתקל בסירובו של הבלם שטען שלא זכה להכרה בארץ מולדתו והודיע שימתין לקבלת האזרחות הפורטוגלית שלו וייצג את המדינה בה התפתח ככדורגלן. לפפה כבר יש מעל 70 הופעות ושלושה שערים בנבחרתו וזה הטורניר החמישי שלו מאז בחר ללבוש את המדים בצבע היין.
פפה? הוא בכלל ברזילאי (gettyimages)
פטריס אברה (צרפת)
למרות שמשפחתו עברה מסנגל לצרפת כשהיה בן שנה בלבד, הייתה לאברה האופציה לייצג את המדינה ממערב אפריקה. כשהוא בחר בכל זאת במדינה בה גדל וצמח, עבר המגן התעללות מצד מולדתו שראתה בו בוגד תאב בצע. "גדלתי לפי התרבות הסנגלית בבית, אבל התאמנו את עצמנו די מהר לתרבות המערבית", סיפר אברה. "כשבחרתי בצרפת אמרו עליי שאני קוף שנכנע לאדם הלבן". למגנה השמאלי של יובנטוס 70 הופעות במדי הטריקולור וארבעה טורנירים גדולים, ובנוסף היה הקפטן במונדיאל 2010.
נאני (פורטוגל)
מקורו של מי שסומן ככריסטיאנו רונאלדו הבא הוא כף ורדה, קבוצת איים בלב האוקיינוס האטלנטי. כשהיה בן 5 היגר נאני לפורטוגל ביחד עם משפחתו, שהתגוררה בשכונת עוני בעיירה הקרובה לליסבון. החיים בפורטוגל היו קשים במיוחד לקשר ואם זה לא מספיק, הוא ננטש על ידי אביו ואימו בגיל צעיר וגודל על ידי דודתו שהרחיקה אותו מעולם הפשע, אליו מדּרדרים רבים מבני הנוער במקום מגוריו. בסופו של דבר, הגיע לספורטינג ליסבון ואחר כך גם למנצ'סטר יונייטד, איתה זכה בארבע אליפויות ובליגת האלופות. את האזרחות הפורטוגלית שלו קיבל רק בגיל 18 והוא מייצג את המדינה מאז 2006, עם 97 הופעות בנבחרת הבוגרת ו-18 שערים.
שרדאן שאקירי (שווייץ)
כמו שחקנים נוספים בנבחרת השווייצרית, גם קשרה של באיירן מינכן בעבר וסטוק כיום הגיע במקור מקוסובו. עם התמוססות יוגוסלביה וכשרוחות המלחמה מנשבות באיזור המפולג, היגרה משפחתו של שאקירי לשווייץ כשהיה בן שנה. בנוסף לאזרחות השווייצרית והקוסוברית הוא מחזיק גם בדרוכנים אלבני וסרבי, אבל העדיף לייצג את המדינה בה גדל והוא עושה זאת כבר מגיל 16 בנבחרות הצעירות. למרות שלקשר יש כבר 52 הופעות בנבחרת הבוגרת ולא פחות מ-17 שערים, הוא מחובר מאוד למולדתו והודיע בעבר שאם תהיה לו את האופציה הוא ישקול מעבר: "אני מאוד אוהב את קוסובו, אבל הם לא יכולים לשחק כרגע, אז נכון לעכשיו אני עם שווייץ". אולי בקרוב זה יכול להפוך למעשי.
שאקירי, עוד ישחק יום אחד במדי קוסובו? (gettyimages)
טיאגו מוטה (איטליה)
מספר 10 החדש של האזורי עוד ייצג את נבחרת ברזיל כשהיה בן 21. הקשר עבר לברצלונה ב-1999, בה שיחק שמונה שנים. לאיטליה הוא הגיע רק בגיל 26 כשחתם בגנואה ולאחר מכן כיכב במדי אינטר, איתה זכה גם בליגת האלופות. את האזרחות האיטלקית השיג בקלות מאחר שסבו הגיע מארץ המגף ולמרות שרשם שתי הופעות תחרותיות בנבחרת ברזיל, קיבל אישור לייצג את איטליה משום שהן היו בטורניר בו רשמה הסלסאו רק שחקנים מתחת לגיל 23. "נולדתי בברזיל, אבל אני מרגיש איטלקי", סיפר מוטה בראיון בתקשורת האיטליקית. "אף פעם לא הייתה לי את התשוקה ללבוש את המדים הצהובים כמו כולם". לשחקנה של פאריס סן ז'רמן 27 הופעות בלבד במדי האזורי ובטורניר הנוכחי הוא עשוי להפוך לאחד השחקנים החשובים בקישור בשל היעדרו של קלאודיו מרקיזיו.
כריסטיאן בנטקה (בלגיה)
החלוץ התמיר של ליברפול נולד בקינשסה, זאיר, שכיום מוכרת כרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אביו, שהיה איש צבא, פחד מהמשטר החדש שהנהיג הדיקטטור מובוטו ססה סקו ומהמלחמה שעמדה בפתח, והיגר עם המשפחה לליאז', בה התגורר דודו של בנטקה. החלוץ ייצג את ארצו החדשה בגאווה כבר מגיל הנבחרות הצעירות ומבחינתו לא הייתה כלל התלבטות לבחור בשדים האדומים. במקביל, העיד שהוא מרגיש גם קונגולזי. הוא כבש שישה שערים ב-24 הופעות בנבחרת הבוגרת וזה הטורניר הראשון שלו לאחר שפספס את מונדיאל 2014 בברזיל בשל פציעה.
פטריס אברה, גם היה קפטן (gettyimages)
אדר (איטליה)
נולד וגדל בברזיל, עבר לאיטליה בגיל 19. זהו רק הטורניר הגדול הראשון של החלוץ בן ה-29, שרשם שני שערים בעשר הופעות במדי האזורי לפני הטורניר וכבש גם את שער הניצחון על שבדיה.
דמיטרי פאייט (צרפת)
יליד ראוניון, אי באוקיינוס ההודי השייך לצרפת, בו גם החל את הקריירה ככדורגלן לפני שעבר לקבוצת הנוער של לה האבר. הקשר היה חלק אינטגרלי בהצלחתה של ווסטהאם בעונה הקרובה וכבר החל להציג יכולת דומה גם ביורו.
יוהאן דז'ורו (שווייץ)
היגר מחוף השנהב כשהיה בן שנה וחצי, ואומץ על ידי משפחה שווייצרית. הבלם רושם כשישים הופעות בנבחרת הבוגרת, בהן כבש שני שערים.
ואלון בהראמי (שווייץ)
בדומה לשאקירי, הקשר נולד בקוסובו והיגר בגיל 5 עם הוריו, שאיבדו את עבודתם, לעיירה בשווייץ הנקראת סטביו. לבהראמי מעל לשישים הופעות ושני שערים במדי האדומים.
בריל אמבולו (שווייץ)
עוד נציג לארץ שעוני הקוקיה והפעם אחת התקוות הגדולות ביותר שלה בהתקפה. החלוץ בן-19 של באזל נולד בעיר הבירה של קמרון, יאונדה, והגיע עם אימו ושני אחיו לשווייץ. לפני שנתיים קיבל אזרחות וכבר הספיק לכבוש שער אחד במדים הלאומיים.
ראחים סטרלינג (אנגליה)
קשר מנצ'סטר סיטי ואחת ההעברות הגדולות בכדורגל האנגלי, נולד בקינגסטון בירת של ג'מייקה והיגר עם אימו בגיל 7 ללונדון. החל את דרכו בקווינס פארק ריינג'רס המקומית וייצג את אנגליה ברמת הנבחרות הצעירות מאז שהוא בן 15. זה הטורניר השני שלו עם נבחרת שלושת האריות, בשורותיה כבר צבר מעל עשרים הופעות ושני שערים.
סטרלינג, ג'מייקני במדי אנגליה (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?