בתחילת יוני הקרוב יגיע הסכסוך הישראלי־פלסטיני ל-CAS, בית המשפט העליון לערעורי ספורט בלוזאן שבשווייץ. שם יצטרך הבורר להחליט סופית אם קבוצת הכדורגל של הפועל חיפה תיאלץ לשלם לקבוצת ג'בל מוכאבר, ממזרח ירושלים, קרוב ל־600 אלף שקל או לחלופין לקבל את הטענה הישראלית שמישהו תפר כאן תיק מזויף.
מדובר בסיפור ישן בין שני המועדונים. בחודש ינואר 2012 החל לשחק בחיפה עלי חטיב, יליד שפרעם, שעשה לעצמו מוניטין דווקא בליגה הפלסטינית והגיע שם אפילו למדי הנבחרת הלאומית.
חטיב התגלה כשחקן מוכשר ומבטיח, אלא שכבר עם הצעדים הראשונים שעשה על המגרש הצפוני, התעוררה קבוצת ג'בל מוכאבר ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במטרה למנוע את רישומו של השחקן בליגה הישראלית. לדבריה, חטיב היה חתום אצלה על חוזה לחמש שנים עד שנת 2016.
הדיון דווקא לא התנהל בטונים גבוהים. הצדדים הסכימו שבית המשפט הישראלי הוא לא הכתובת לדיון בנושא מחלוקת בין שתי התאחדויות כדורגל לאומיות, הישראלית והפלסטינית, אלא המוסדות השיפוטיים של התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א.
חתם לחמש שנים בכרמל, ואז הכל התחיל (ערן לוף)
חטיב נרשם בהפועל חיפה והחל לשחק בשורותיה, אבל ג'בל מוכאבר לא הרפתה. "חטיב סיבך את עצמו ואת חיפה למרות שהתרעתי ושלחתי מכתבים שהוא חתום על חוזה", מספר עו"ד אמל חינאוי, שמייצג את ג'בל מוכאבר. "היה כאן ניצול של נתק בין שתי ההתאחדויות. בחיפה רצו לשחק אותה ראש קטן וחטפו בגדול".
כששחקן עובר ממדינה למדינה, הוא צריך לקבל שחרור בינלאומי מהקבוצה שבה שיחק ומההתאחדות המקומית, אבל בין התאחדויות הכדורגל הישראלית והפלסטינית אין קשר ישיר אף שבשנים האחרונות לא מעט שחקנים ערבים ישראלים מצאו את עצמם מתפרנסים יפה מעבר לגדר ההפרדה. כך למשל, אחמד סבע, שהיה מלך השערים של ליגת־העל במדי מכבי נתניה, שיחק בהילאל אל־קודס ממזרח ירושלים, ואחמד אבו נהיה, שהתחיל את העונה שעברה בבני סכנין, סיים אותה בשבאב אל־חליל מחברון.
הליגה הפלסטינית, שבתחילת דרכה נראתה חובבנית, לאט־לאט מצאה את עצמה עם צעירים מוכשרים, ולצדם בעלי ממון שהיו מוכנים להשקיע בקבוצה. היו בליגה שחקנים שאפילו קיבלו שכר טוב יותר מאשר בליגות הבכירות בארץ. בעבר, בגלל הנתק בין ההתאחדויות, נוצר מצב שבו שחקנים כיכבו בשתי הליגות במקביל בלי לקבל שחרור בינלאומי. ההתאחדות הישראלית שלחה מכתבים להתאחדות העולמית והתריעה על התופעה עד שתפסה את עטאף אבו־בילאל, שחקן שגב שלום מליגה ג', ששיחק בישראל ובליגה הפלסטינית במקביל. כעונש הרתעתי ותקדימי הורחק השחקן ל־99 שנים, אך בהמשך העונש הומתק אחרי שנמצא פתרון גמיש.
רק בקיץ האחרון תבע וואהל מריסאת את עירוני קריית שמונה מליגת־העל. השחקן טען שהקבוצה הפרה חוזה ופגעה בפרנסתו מאחר שאין לו מקום עבודה. עו"ד אלדד אהרוני, שייצג את קריית שמונה, חיפש חומר בגוגל ומצא ביקורת טלוויזיה על משחק העונה בליגה הפלסטינית. במאמר צוין שמו של מריסאת, שכיכב שם באחת הקבוצות. בעקבות כך, נדחתה תביעת השחקן.
עו"ד אהרוני. הצליח בזכות חיפוש בגוגל (אלבום פרטי)
עילה לערעור
בינואר 2012 היה חטיב במעמד שונה מאחרים. הפועל חיפה רצתה אותו משום ששמעה על הצטיינותו, ואילו הפלסטינים לא חשבו לוותר עליו. הם אפילו הוציאו לו דרכון בהליך מזורז כדי שחטיב, כאמור יליד שפרעם, יוכל לייצג אותם במדים הלאומיים.
כשחיפה ביקשה לצרף את חטיב, היא הייתה אמורה לקלוט אותו מהקבוצה שלה היה שייך. מאחר שלא היו רישומים בהתאחדות לגבי הליגה הפלסטינית, הקליטה הייתה פשוטה יחסית, אבל אז הופיעו אנשי ג'בל מוכאבר. "לקחנו בזמנו שחקן אלמוני מישראל והפכנו אותו לכוכב נבחרת פלסטין", מספר עו"ד חינאוי. "היה לו אפילו חוזה פרסום עם חברת הסלולר ג'וואל. יש תמונות שלו ממעמד החתימה בקבוצה. הם לא יכולים לטעון שהוא לא שיחק שם".
חטיב מצדו אמר לאנשי חיפה שמעולם לא חתם על חוזה בקבוצה הפלסטינית. הוא הדגיש שהגיע להסכמה עם אנשי ג'בל מוכאבר שבבוא היום, כשתהיה לו הזדמנות, הוא יבקש להתקדם, וליגת־העל הישראלית הייתה מבחינתו קרש קפיצה. "הייתי מבסוט בליגה הפלסטינית", מספר עלי חטיב ל"מעריב המגזין". "שיחקתי שם במשך ארבע שנים והיה מדהים, אבל רציתי לחזור, כי גדלתי בארץ ואין שחקן שלא רוצה להגיע לליגת־העל".
לא היית חתום שם על חוזה?
"תגיד לי אתה, איך יהיה לי שם חוזה אם חתמתי בהפועל חיפה? יש דברים כאלה? סתם עשו עלי סיבוב, כי אהבו אותי ורצו שאשאר".
חטיב במדי הפועל חיפה. "עשו עליי סיבוב" (ערן לוף)
ג'בל מוכאבר סחבה את הפועל חיפה למוסדות השיפוטיים של פיפ"א. הקבוצה הפלסטינית טענה שיש חוזה לחמש שנים עם חתימת השחקן, ואילו חטיב והפועל חיפה טענו שהחוזה מזויף. פיפ"א מצדה ביקשה שכל צד יביא חוות דעת מגרפולוג מומחה כדי לאשש את טענותיו. חוות הדעת הובאו.
"לקחנו את אחת הגרפולוגיות הטובות בארץ", מספר עו"ד חינאוי. "נתתי לה 32 חתימות של חטיב, ובין היתר גם את החתימה שהוא טוען שזויפה. תבדוק את כל החתימות שלו ותראה שכל חתימה היא אחרת, אבל בגרפולוגיה אפשר למצוא את הניואנסים הקטנים. אמרתי לגרפולוגית: ‘גברתי, את יכולה להגיד אם זה מזויף, כי אני הולך לפיפ"א ואני לא רוצה לעשות פדיחות'. 11 אלף שקל עלתה חוות הדעת. היא קבעה שהחתימה היא של השחקן. נקודה".
פיפ"א, שבתחילה אמרה שאין לה יכולת לבדוק אמיתות של חתימה, החליטה לפני כשנה שהיא מקבלת את טענת ג'בל מוכאבר, שלפיה החתימה היא אמיתית, וחייבה את הקבוצה החיפאית בתשלום של 450 אלף שקל, בנוסף לשכר טרחה, שמתקרב ל־600 אלף שקל.
בעקבות החלטת פיפ"א, בג'בל מוכאבר כבר התחילו לשלוח מכתבים לחיפה שבהם ביקשו את הכסף שנפסק לטובתם, אבל אז עורכי הדין אלדד אהרוני ושחר גרינברג, שמייצגים את הפועל חיפה ואת חטיב, עברו על החלטת פיפ"א ומצאו עילה לערעור. "פיפ"א טענה שברגע ששני הצדדים מגישים חוות דעת סותרות של גרפולוג, הם לא רשאים להתערב ולקבוע מי צודק ושהשחקן יתלונן במשטרה על זיוף", אומר עו"ד אהרוני. "אז אם הם קבעו שהחוזה כביכול תקין, הם בכל זאת הביעו עמדה ושפטו על בסיסה".
לנוכח טענתם פנו עורכי הדין אהרוני וגרינברג לבעלי הפועל חיפה, יואב כץ, ועניינו אותו באפשרות של הגשת ערעור לקאס, בית המשפט העליון לערעורי ספורט. כץ ביקש לדעת בכנות מה סיכויי הערעור, והשניים אמרו שהם לא גבוהים. ברוב המקרים התביעות האלה נדחות על הסף. כץ החליט בכל זאת ללכת על ההליך. כעת כאמור נקבע מועד לדיון בערעור לתחילת יוני.
גרפולוגית עם שם עולמי
יואב כץ הוא עוף מוזר בכדורגל הישראלי. שחקן כדורסל בעברו שמתגורר חלק גדול מהזמן בארצות הברית. בין אנשי הכדורגל רצים לא מעט סיפורים על חסכנותו המופרזת, אבל הוא גם ידוע כאיש של עקרונות, שמוכן להיכנס בקירות. "שום דבר לא זול בדברים האלה", הוא מסביר ל"מעריב המגזין". "אנחנו די בטוחים שנזכה בערעור".
איש של עקרונות. יואב כץ (ערן לוף)
מדובר בהליך יקר מאוד, שעלותו נופלת על שני הצדדים. בצד הישראלי משוכנעים שמאחורי ג'בל מוכאבר עומדת ההתאחדות הפלסטינית ובראשה ג'יבריל רג'וב. לבד, אומרים שם, הם לא היו יכולים לעמוד בעלויות הכבדות. עו"ד חינאוי דוחה את הטענות.
מבחינת הצד הישראלי, הדיון הוא פתח גדול לתקווה. "לקחנו תיק שהוא פחות או יותר סגור והצלחנו לא רק לפתוח אותו, אלא לדון בו מחדש מתחילתו ועד סופו", אומר עו"ד גרינברג. "ההחלטה של אותה גרפולוגית מומחית מלונדון תהיה בעלת משקל. אנשי ג'בל מוכאבר לא חשבו שנגיע לשלב הזה".
עו"ד חינאוי לא מתרגש. "בזמנו הם לקחו עורך דין תותח, אחד שמכיר מצוין את פיפ"א והתקנון, ובסופו של דבר בן אדם שקוראים לו אמל חינאוי, שאף אחד לא הכיר, אחד שלא יודע היכן פיפ"א נמצאת, זכה בתביעה. אם הפסדת, תפסיד בכבוד, ואם כבר אתה מערער, אז תערער על עובדות ולא על טריקים כאלה".
"אם כבר מערערים, אז על עובדות ולא על טריקים" (ערן לוף)
חטיב מצדו כבר לא משחק בהפועל חיפה וגם לא חזר לליגה הפלסטינית. היום, בגיל 27, הוא משחק בקבוצת מכבי אחי נצרת מהליגה השנייה בישראל, מעביר קריירה סבירה, אבל לא חלומית כפי שקיווה. "לא חתמתי שם על חוזה", הוא ממשיך לטעון. "אני הולך לדיון בשווייץ עם כל הביטחון העצמי שלא עשיתי משהו רע ובעזרת השם יהיה רק טוב".
בעל כורחו, סיפורו האישי של חטיב הפך לעוד נדבך בסכסוך הערבי־פלסטיני. "זה סיפור אנושי של עולמות מתנגשים, והכל נמצא בתוכו", מסכם עו"ד אהרוני. "הליגה הפלסטינית, הליגה הישראלית, שחקנים שמחפשים להצליח. חטיב הוא הדמות הטרגית. הוא בסך הכל צעיר שרצה לשחק כדורגל ונקלע לסרט שגדול עליו בעשרה מספרים".
מה דעתך על הכתבה?