Sport1 Banner

שיר אהבה לטוכל ודורטמונד הנפלאה

קשה שלא לאהוב אותם. שחקני דורטמונד בסיום
קשה שלא לאהוב אותם. שחקני דורטמונד בסיום | צילום: gettyimages

קשה שלא להתרשם מאוסף הכשרונות והכדורגל שהם מציגים. לוינטל התאהב

(גודל טקסט)

איזה כיף שבורוסיה דורטמונד חזרה לליגת האלופות. איזה עונג לחזות בקבוצה ההתקפית, הסוחפת וההרתפקנית בצהוב-שחור, המלאה בכשרונות מבטיחים, מופיעה בווסטפאלנשטאדיון הגדוש והחם. 8 שערים בשני מחזורים בצ'מפיונס, ויותר חשוב – 4 נקודות. אבל הכי חשוב – שער השוויון הדרמטי של אנדרה שורלה שסידר לתומאס טוכל 2:2 יקר מול ריאל מדריד.

טוכל מאמן איכותי שעקב האכילס שלו עד כה הוא במשחקים הגדולים. כזכור, המאמן הצעיר (43) קיבל את דורטמונד אחרי שסיימה במקום השביעי, ובעונה שעברה הוביל אותה בצורה מרשימה למקום השני (18 נקודות מעל לברקוזן השלישית), כשהקבוצה שלו כובשת 82 שערים – שניים יותר מבאיירן של פפ. יחד עם זאת, אי אפשר לשכוח כיצד קפא ונמס באנפילד מול האש של יורגן קלופ בקאמבק ההיסטורי של ליברפול בליגה האירופית, וגם מבאיירן הוא חטף: תבוסה 5:1 בחוץ, והפסד צורב בפנדלים בגמר הגביע. 

גם מול ריאל נדמה היה שטוכל שוב קופא במשחק גדול. מהדקה ה-55 המשחק של השווארצגלבן נחלש, אלופת אירופה השתלטה על מרכז השדה והשיגה יתרון מוצדק בדקה ה-68. רק כמה דקות לאחר אותה ספיגה נזכר טוכל להעלות את הכשרון הנפיץ כריסטיאן פוליסיץ' (כמה מילים עליו עוד מעט) במקום כישרון עצום אחר עוסמן דמבלה, שהראה ניצוצות אבל גם חוסר דיוק, קבלת החלטות שגויה והליכה עם הראש בקיר. בפחות מ-20 דקות על המגרש פוליסיץ' חרך את אגף ימין, הכניס איום התקפי, ובישל שער שוויון למחליף אחר – שורלה. אפשר היה רק להצטער שפוליסיץ' לא פתח בהרכב, או לפחות עלה מהספסל כבר בדקה ה-46.

טוכל, מתישהו הוא ינצח קבוצה גדולה (gettyimages)

טוכל אמנם שוב לא ניצח משחק גדול, אבל אחרי שהגיב (גם אם מעט באיחור) ושני מחליפים שלו הביאו שוויון דרמטי בדקה ה-87 מול ריאל מדריד – אלופת אירופה עטורת הכוכבים – יש תחושה קרובה לניצחון. בפעם הראשונה טוכל הצליח להסתכל בלבן של העיניים של מאמן של קבוצה גדולה ולגבור עליו בחשיבה, לפחות במידה חלקית.

מצד שני, מותר להיות סקפטיים בנוגע לדורטמונד. הרי חשוב לזכור שריאל הוציאה תוצאה טובה מאוד – 2:2 באצטדיון בו לא ניצחה מעולם (6 מפגשים), ואף הפסידה בשלושת הביקורים הקודמים. ריאל הגיעה למשחק במומנטום שלילי (תוצאות תיקו מול יריבות צהובות אחרות – ויאריאל ולאס פלמאס) ודורטמונד בתנופה (הפרש שערים 2:20 ב-4 משחקיה האחרונים); כמו כן, האורחת התייצבה ללא שני שחקני מפתח (קאסמירו, השחקן חשוב ביותר לאיזון המשחק בריאל, ומרסלו), ועם דנילו הימני כמגן שמאלי, עם סרחיו ראמוס שכבר גרם לשלושה פנדלים העונה (גם כבש 3 שערים – הכי הרבה לצד רונאלדו) וכן עם שוער חלוד – קיילור נבאס – בהופעה ראשונה מזה 4 חודשים. 

אבל כמו ריאל, גם דורטמונד סובלת מבעיות הגנה. לנוכחות של מאטס הומלס שעזב לבאיירן מינכן בקיץ, אין תחליף הולם. מתיאס גינטר בלם בינוני, סוקרטיס לא בלם גדול והמגן השמאלי מרסל שמלצר יודע להתחפש לחור בהגנה. אז קיבלנו 2:2 נהדר עם הגנות בינוניות. כמו כן, היינו יכולים להיזכר בגדולתו של לוקה מודריץ' ששיחרר את המסירה היפה במשחק – פאלש על 30 מטר שהוציא את המתפרצת שהובילה לשער הראשון של רונאלדו (עוד 2 שערים הוא מגיע ל-100 בליגת האלופות).


עזיבתו פגעה בדורטמונד. הומלס (gettyimages)

היהלומים

אז כן, יש ספקות לגבי משחק ההגנה והיעדר מנהיג במגרש ובחדר ההלבשה (ואקום אחרי עזיבת הקפטן הומלס), אבל לא אכפת לי. אני כותב גם מהרגש, וקשה לי לבקר מדי את טוכל לאור סגנון המשחק והקבוצה הסופר-מלהיבה שהוא הרכיב בדורטמונד יחד עם מנכ"ל המועדון "אקי" ואצקה. כל כך הרבה יהלומים לא מלוטשים יש לבורוסיה. ואלה שמות: 

עוסמן דמבלה (19) שחקן עם פוטנציאל כביר, וכבר השתלב בפתיחת העונה עם שער ובישולים; אמרה מור (19) הטורקי שנולד וגדל בדנמרק מפגין ניצוצות מעוררי פליאה, אבל טוכל הודה ש"מור רק לומד עכשיו מה זה להיות שחקן מקצועני"; טוכל הופך את רפאל גריירו (23) ממגן לקשר מאיים עם הגבהות נהדרות ובעיטות חזקות; הקשר האחורי יוליאן וייגל (22) צפוי להימכר בעתיד בכסף רב למועדון גדול (נקווה שלא באיירן שוב). מדובר בשחקן שרץ 13 קילומטר במשחק ומחזיק בשיא נגיעות למשחק בבונדסליגה, אחרי ששבר את השיא של צ'אבי אלונסו. קשוח, פיקח ומנהל משחק טכני מאחורה; פליקס פסלאק (18) שחקן כנף ימין מוכשר מאוד.


פשוט נפלא. וייגל (gettyimages)

אבל הכשרון שאני הכי מתרגש ממנו הוא פוליסיץ' שחגג לאחרונה יום הולדת 18. עוד לפני יום הולדתו כבר הספיק לכבוש בבונדסליגה, לבשל בליגת האלופות (מול לגיה ורשה) ולהפוך לכובש הצעיר ביותר במוקדמות המונדיאל בתולדות נבחרת ארה"ב. הוא כספיתי, מבשל איכותי וגם יודע לסיים מול השער. הוא הביא את השינוי הגדול במשחק מול ריאל מדריד כשעלה מהספסל ולבסוף בישל שוויון. ולמרות שהוא עדיין צעיר ובוסרי, הנער מפנסילבניה הוא לטעמי כשרון הכדורגל הגדול ביותר שהיה לארה"ב.


הכשרון הגדול בתולדות הכדורגל האמריקני? פוליסיץ' (gettyimages)

שלוש נקודות בקצרה 

1. אם דורטמונד כבר היום מרשימה אתכם, תארו מה יקרה כשהשחקן החשוב ביותר שלה יחזור למגרשים. מרקו רויס, זוכרים? הקשר ההתקפי הבלונדיני יתחיל את העונה שלו רק עוד מעט, זאת כאשר יחלים מעוד פציעה שעצרה אותו.

2. עם כל המילים הטובות לצעירים האלה שגורמים לכל מי שסיים תואר אקדמי להרגיש זקן, צריך לשים לב לשחקן אולי הכי אנדרייטד בעולם כיום – הכלבויניק הנהדר, גונסאלו קסטרו הוותיק (29), שגדל מגיל 12 בלברקוזן ורק בשנה שעברה הגיע למועדון.

3. הכדורגל ההתקפי וההרפתקני, הכשרונות הרבים והקהל הנפלא גורמים כמעט לכל צופה נייטראלי לרצות לראות את דורטמונד מגיעה כמה שיותר רחוק העונה בליגת האלופות. בשביל שזה יקרה טוכל ויהלומיו יצטרכו מתישהו לנצח גם משחקים גדולים.


דורטמונד מחכה לו. מרקו רויס (gettyimages)

עוד באותו נושא: טוכל, כריסטיאנו רונאלדו

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי