מכבי תל אביב והפועל ירושלים ייפגשו היום (חמישי, 21:00) בפיס ארנה בירושלים בגמר גביע המדינה בכדורסל. זה יהיה המפגש הרביעי העונה של הצהובים והאדומים, כשהמאזן עד כה עומד על 1:2 לזכות הקבוצה מהבירה.
כששתי הגדולות של הכדורסל הישראלי נפגשות בקרב על התואר השני בחשיבותו, זה מיד מחזיר את חובבי הענף לעונת 2007/8. אז נפגשו הקבוצות באותו שלב בהיכל נוקיה והירושלמים יצאו עם הגביע לאחר שכבר פיגרו ב-22 הפרש באמצע הרבע השלישי, אך התעשתו בזמן, רשמו קאמבק בלתי נשכח וניצחו 89:93 באחד מהמשחקים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי.
"מה שקרה באותו משחק זה משהו נדיר שמשתווה לאותה מסירה של גור שלף לשארפ במשחק הזכור של מכבי מול ז'לגיריס", מספר דני קליין, יו"ר הפועל ירושלים באותה תקופה. "גם אם ינסו עוד 100 פעמים זה לא יקרה שוב. זה משהו שגורם לך להאמין שיש מישהו שמכוון את הדברים מלמעלה. אני לא יודע אם יהיה משהו שיוכל להשתוות לזה".
הצהובים התלוננו בסיום, דרור חג'ג' (עדי אבישי)
"אני מזכיר שמדובר על מכבי ת"א בתקופות הגדולות שלה", ממשיך קליין לתאר כאילו המשחק אירע אתמול. "אז להיות בברוך של 22 הפרש מול מכבי בנוקיה זה היה ממש לא נעים, אבל עד שזה לא נגמר זה לא נגמר. התחושות, הרגשות וההתפרצות אי אפשר להשוות אותם לכלום. מי שהיה שם ייקח את החוויה הזו לכל החיים".
לא שוכחים ולא סולחים
במכבי תל אביב התקשו לעכל את ההפסד גם תקופה ארוכה אחרי אותו משחק. במכתב שהוציאו הצהובים הם תקפו בחריפות את ההתנהלות של שלושת השופטים – יערי רייניש, גילי עובד וספי שמש. זכורה גם ההתנפלות של מאמן מכבי צביקה שרף על זאב קורן, יו"ר איגוד השופטים לשעבר, שניות ספורות לאחר שריקת הסיום.
במכתב שהוציאה מכבי נכתב שבשלושת הרבעים הראשונים ספגו הצהובים 20 עבירות שהובילו ל-23 זריקות עונשין של הפועל ירושלים, זאת לעומת 19 עבירות שנשרקו לחובתם ברבע הרביעי, מה שהוביל ל-25 זריקות עונשין של היריבה בעשר הדקות האחרונות. לפי הנתונים שפורסמו 16 מתוך 24 ההתקפות (שני שליש) של האדומים הסתיימו בהליכה אל קו העונשין. בממוצע נשרקה למכבי עבירה כל 31.3 שניות. נתונים סטטיסטיים היסטוריים.
עבירה כל חצי דקה (עדי אבישי)
יערי רייניש, השופט הבכיר באותו משחק, דוחה את הטענות: "היינו צוות שיפוט מנוסה ובינלאומי ואני זוכר שהמשחק נהיה מאוד אגרסיבי ברבע הרביעי. לא בטוח שלמכבי יש מה לבוא בטענות לשיפוט. השחקנים שלה פשוט נעצרו, הם 'מסרו לספסל' וזרקו כדורים החוצה. השיפוט תאם את האגרסיביות שהייתה בעשר דקות האחרונות". מעבר לשיפוט, רייניש, ששפט בהרבה משחקים גדולים בקריירה, נזכר גם הוא באווירה ובחוויה באותו גמר: "אני זוכר שהאולם היה צבוע חצי באדום וחצי בצהוב. גם עבורנו השופטים זו הייתה חוויה והתרגשות. הנשיא פרס הגיע והמשחק היה מדהים".
גם דני קליין לא מבין על מה התלונות: "הם לא הצליחו להוציא כדור מהחוץ ולא הגיעו לחצי. זה היה לקוח מסרט מתח. אני לא יודע איך קשורים שופטים לדברים האלה. לא היו שם שריקות שיש עליהם מחלוקת, רק דברים שקשורים לכדורסל".
"המשחק הכי גדול שלי"
מעבר לטענות ולוויכוחים שכנראה לעולם לא ייפסקו סביב אותו משחק, זה פשוט היה ערב ענק שכל מי שהיה בו לא ישכח אותו כל ימיו, לטוב ולרע. חזרנו לשתיים מהדמויות הבולטות והזכורות מאותן 40 דקות מופלאות.
הראשון הוא שחקנה של הפועל ירושלים דאז, דרור חג'ג'. הרכז האנרגטי ספג עבירה רביעית כבר ברבע השני וכמו כל הקבוצה שלו נראה מיואש ועצבני, אך אז הגיעו הדקות האחרונות וחג'ג' היה אחד מאדריכלי הקאמבק. הוא הפעיל לחץ אדיר על הגארדים של מכבי ת"א, חטף להם כדורים בחצי המגרש שלהם, מסר אסיסטים לחברים וסיים את אותו ערב עם שורה סטטיסטית נאה של 8 נקודות, 7 אסיסטים, 4 חטיפות ו-3 ריבאונדים.
ערב גדול שלו, חג'ג' מול הלפרין (עדי אבישי)
"זה היה משחק שהתחיל בכיוון של מכבי שעלתה ל-20 הפרש", מספר חג'ג' וההתרגשות עדיין נשמעת בקולו. "אבל היינו קבוצה שלא מוותרת, על אף שזה היה נראה חסר סיכוי. גם מבחינה אישית לא האמנתי שיש סיכוי, אבל המשכנו להילחם ובנקודה כלשהי חזרנו, חטפנו כמה כדורים והמשחק השתנה. זה היה אחד הקאמבקים הגדולים שהיו לי בקריירה. הרבה אנשים סיפרו לי אחר כך שהם סגרו את הטלוויזיה ורק אחרי כמה דקות קלטו שניצחנו. זה היה משהו מיוחד במינו".
השני הוא עמית הורסקי, ששידר את המשחק לערוץ הראשון. "בדיעבד אפשר להגדיר את המשחק הזה כ-הגמר. שדר רק יכול להתפלל שיפול עליו משחק כזה. כשהיה 20 הפרש, אמרתי 'מכבי מפרקת את ירושלים' ופתאום מתפתח משחק. עד היום דן שמיר (מאמן הפועל ירושלים באותו משחק, י.מ) אומר לי 'מפרקת' ומחייך".
"בתחילת הרבע הרביעי טימי באוורס קלע שלשה והתחלנו להרגיש שמתפתח משהו, אבל אתה עדיין לא מבין כמה זה גדול. עברו תשע שנים וזה עדיין מרגיש כאילו זה היה אתמול. עד היום אוהדי ירושלים מזכירים לי את המשחק הזה. אני לא יודע מתי יחזור כזה משחק".
משחק בלתי נשכח, ארנולד מול פייזר (עדי אבישי)
כשאני שואל את הורסקי האם זה המשחק הכי גדול שיצא לו לשדר הוא עונה: "מבחינת דרמה ומהפך זה המשחק הכי גדול ששידרתי, אבל שידרתי גם אירועים יותר גדולים כמו יורו, מונדיאל ואולימפיאדה".
דבר האוהדים
גם האוהדים שהיו באותו משחק יודעים שהם היו עדים למשהו היסטורי. "בהתחלה אמרנו ביציע שזה גמור ורק קיווינו שלא נובס ונושפל", אומר מ. אוהד הפועל ירושלים. "זו הייתה מכבי עם כל הווינרים הגדולים. גם כשהתחלנו לחזור, לא האמנו שזה קורה. עד היום כשמדברים בירושלים על קאמבק מיד נזכרים בגמר הזה. מבחינתנו זה הקאמבק הכי גדול שהיה".
מהצד השני, אוהדי מכבי ת"א התקשו לעכל את ההתרחשויות גם זמן רב לאחר המשחק. "אני ואבא שלי וכל מי שהיה שם זוכרים את זה כמאורע בלתי נתפס, בטח בימים ההם", אומר ברק שפיגל, שיושב כבר שנים רבות בשער 7. "הייתה לנו קבוצה טובה והמשחק התחיל בצורה אופטימית. ואז ברבע הרביעי קרה מה שקרה לנו בכל אותה עונה. היינו המומים בסיום".
האדומים חגגו בסיום, והערב? (עדי אבישי)
שפיגל אף הוא טוען שהחלטות השיפוט היו הגורם המרכזי להפסד של קבוצתו. "לא נשכח את מה שהיה שם. הרגשנו שגזלו אותנו. זה משחק שרוב האוהדים זוכרים עד היום ולאו דווקא בגלל יכולת ירודה של מכבי או יכולת מופלאה של ירושלים".
עוד פרק היסטורי
ללא קשר לתוצאה ולקבוצה שתניף באושר את הגביע בסביבות 23:00, יירשם הערב עוד פרק בספרי ההיסטוריה של שתי היריבות הגדולות, אך ספק גדול אם מתישהו נזכה לראות בישראל עוד משחק כמו זה מה-7 בפברואר 2008.
מה דעתך על הכתבה?