גילוי נאות: הדיכאון לא נפל עלי השבוע כשהתחוור לי במהלך משחקי שמינית גמר גביע המדינה בכדורגל כי מכבי ת"א בכדורסל חטפה 39 בראש בטורקיה. גם טבלת היורוליג שמונחת כולה על ראש "הקבוצה של המדינה" לא הניעה אותי אל עבר ארון המשקאות המשכרים. אנחנו, עוכרי ישראל לדורותיהם, כבר לא מתרגשים מהפיאסקו המתמשך של הצהובים. זה אפילו משעמם. יפסידו לקריית גת? נו, אז מה. בסופו של דבר מקריית גת הם ממשיכים לנסוע 15 פעמים בשנה ליורוליג ולקבל בראש, זה לא כזה נורא.
אבל המדור הזה הוא לא מדור של שמחה לאיד (מיצינו זאת ב-78 מילה), ונדמה כי נפילת האימפריה מחייבת בכל זאת דיון מעמיק. אחרי הכל, ההתרסקות הזו – פחות משנה לאחר ההתרסקות הקודמת שבה מכבי ירדה ליגה, ליורוקאפ, ודיוויד פדרמן, מבעלי הקבוצה, הכריז שזו השנה הגרועה בתולדות המועדון ובעונה הבאה יהיו בקבוצה 12 שחקני יורוליג – נראית במבחן ההיסטורי קטסטרופלית הרבה יותר.
מכבי ת"א זה מותג מפסיד. מכבי הפסיקה לקחת באופן רציף תארי אליפות בישראל, היא קבוצה חלשה במונחי יורוליג, בוודאי ביחס לתקציב שלה, ולעומת מועדונים צנועים כמו הכוכב האדום בלגרד, היא נראית כמו בדיחה מקצועית וניהולית. תוסיפו לכך את העובדה שבמקביל לשקיעה שלה, פורחת מחלקת הכדורגל של המועדון, מנחילה דפוסים ניהוליים מרשימים, ואפילו משתתפת במקביל באירופה – כל מה שמכבי סל הייתה פעם ואיננה עוד. אם גם יינטל ממנה היורוליג או מנוייה ינטשו אותה, אפילו חלקית, התרסקותה תהיה מהדהדת ומהירה יותר מכפי שלקח להפועל ת"א של שאול איזנברג להתנדף. להתגלגל מתלולית פחות כואב מאשר ליפול ממצוק.
למה ואיך ולמה, נדמה לי שיהיה מיותר לחפור בזה. מכבי ת"א מעולם לא חוותה משבר מקצועי כל כך עמוק כמו זה, בוודאי לא מכבי של מזרחי ופדרמן, ולכן אין שם את ההשראה, הניסיון, המעוף ובוודאי שלא את הגיל המתאים כדי להתמודד עם הבעיה. מכבי נמצאת הרבה יותר נמוך מהיום שבו שמעון מזרחי קיבל את ניהול מחלקת הכדורסל מידיו של ישראל גורל לפני 48 שנה. ולא מזרחי יוכל לחלץ אותה מהבוץ. לא הוא, לא פדרמן, לא רקנאטי ולא דומיהם. מכבי זקוקה לאנשים צעירים, אולי לא בני 30 כמו שמזרחי עצמו היה, אבל לא הרבה יותר מבוגרים, כדי להחזיר את אמון האוהדים במערכת, במועדון, בקבוצה וביכולת שלה להצליח.
בחירת זרים מזעזעת (אודי ציטיאט)
בחירת השחקנים גרועה, בחירת הזרים מזעזעת, הזהות הישראלית לא קיימת, הקלות שבה מאמנים נכנסים לטי שירט הצהוב מפתיעה בעליבותה. מכבי לוקחת 60% מהכנסותיה מהקהל שלה, ולא מחזירה לו דבר. ומכיוון שגם בני משפחה אצלי עדיין מתעקשים לזרוק את מיטב כספם על הדבר הזה, זה מקומם אפילו אותי.
מכבי צריכה לעשות רישאפל רציני. היא חייבת למצוא מבין אוהדיה את השמלוק הבא, אדם שיהיה שם בשביל השחקנים, בשביל המערכת, בשביל הדירקטורים. שהשחקנים יראו את זיו פניו ולא את פרצופו המכורכם והמלנכולי – או בשפתו של ידידי א.א: פרצוף נפט – של היו"ר המיתולוגי. היא צריכה למצוא מנהל ספורטיבי שיידע לקחת את התקציב ולמצוא בו מאמן יקר מכל השחקנים שלו ובאותה מידה שחקנים מוכשרים שירוצו כמה שנים, ביניהם כמה ישראלים. אחרי הכל, מכבי ת"א תשתתף ביורוליג עוד שנים רבות בתוקף ההסכם שלה, ואליפות בארץ כבר לא הפכה להיות מבחינתה ייהרג ובל יעבור – ואין לה גם שום משמעות כלכלית – ולכן תהליך של בנייה מחדש של המותג הוא הכרחי.
עוד 11 משחקים יסתיים הייאוש הזה עבור מכבי ת"א ובאוקטובר יתחיל ייאוש חדש, אבל עד אז, יש שם את היכולות הכלכליות להפוך אותו ליותר נוח.
הקהל רחוק מלקבל תמורה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?