בראיון ל"טאגס אנצייגר" מדבר דאבור בפתיחות על הקריירה וגם מסביר למה מרגש אותו להיות הקפטן של גראסהופרס: "בלי סבא שלי לא הייתי מגיע לגראסהופרס. לקבוצה הזאת תמיד יהיה מקום בלב שלי".
השערים שכבש והצהובים שספג: "הגעתי לגראסהופרס בדיוק כדי להבקיע שערים. ספגתי גם חמישה צהובים. אני לא רוצה לדבר על השיפוט, אבל חלק מהכרטיסים שהונפו לעברי לא היו מוצדקים. אני טיפוס חם במגרש בגלל שאני יורד לכר הדשא במטרה אחת – לנצח. אני רוצה תמיד לעזור לחברים ולקבוצה שלי. מיד כשחזרתי לגראסהופרס הרגשתי את הלחץ העצום עליי ורציתי לממש את הציפיות".
התקופה בזלצבורג: "לא הייתי אותו מונאס דאבור. הייתי שחקן חדש ולא באותו תפקיד כמו בגראסהופרס כחלוץ מרכזי. בגראסהופרס ההרגשה שאני כמו הבן המועדף של המועדון והתברר לי שלא רבים שיחקו בקבוצה יותר משחקים ממני. המעמד שלי בקבוצה שונה".
ההשפעה של המאמן החדש קרלוס ברנגר: "נרגעתי כבר בעיקר תודות למשחק בלוזאן (0:0) בו לא שיחקתי. הבנתי שאני לא יכול להחמיץ משחק בגלל צהובים או פציעה. למאמן החדש הייתה השפעה עליי, כי הוא שוחח איתי המון ובעיקר על ההתנהגות שלי במגרש. זה לא אומר שעכשיו לא אראה רגשות על כר הדשא".
המשמעות של גראסהופרס: "היא המועדון הראשון שלי באירופה ונתנה לי את כל מה שחלמתי עליו. בגיל 21 קיבלתי תפקיד מרכזי והרבה התעניינות. הגשמתי חלום. ברור שכילד לא שמעתי על הקבוצה. החלום היה לשחק במכבי אחי נצרת, החלום הרחוק יותר היה לשחק בארסנל ולהיות טוב כמו רונאלדו הברזילאי".
הכדורגל זורם במשפחה: "לפני שאבי נפטר הוא היה מנהל במכבי אחי נצרת. סבא שלי היה נשיא המועדון 30 שנה. 24 שעות ביממה שיחקתי כדורגל. תמיד רציתי את הכדור ותמיד רציתי לכבוש. תמיד צרחתי כשלא נתנו לי את הכדור".
התקופה בנוער של מכבי תל אביב: "היה לי קשה לעבור לתל אביב בלי חברים ומשפחה. הייתי הולך לשחק בנוער של מכבי תל אביב וחוזר הביתה בלי לעשות כלום. הייתי בוכה הרבה. רציתי לחזור הביתה, אבל סבא שלי אמר לי להילחם ולהראות שאני שחקן טוב ובסופו של דבר הייתי מלך השערים עם 23 שערים בנוער של מכבי תל אביב וזכינו באליפות ובגביע ואחרי כן כבשתי שערים בבוגרים".
ההשפעה של הסבא: "בזכות סבא שלי הגעתי לגראסהופרס. הוא לא רק נתן לי עצות אלא גם הרבה כוח. כשהיה לי קשה בהתחלה בגראסהופרס הוא אמר לאמא שלי 'שלא ידבר איתי עד שהוא לא מתחיל לכבוש'. אחרי שבישלתי אמר לי 'תתקשר עוד פעם רק כשתכבוש'. זה היה על תקן בדיחה, אבל הוא התכוון ברצינות. ברור שהתייעצתי איתו האם לחזור לגראסהופרס. היו לי הצעות מרוסיה וטורקיה ומדינות אחרות, אבל הוא אמר לי 'לך לגראסהופרס, שם אתה מלך".
ההבנה עם קאיו (החלוץ השני של גראסהופרס): "אני מסתדר עם הרבה שחקנים, אבל איתו זה משהו מיוחד כאילו אנחנו תאומים. מהיום הראשון לשחק לצידו הרבה יותר קל לי".
התקופה בזלצבורג: "ציפו ממני להרבה ולמדתי מהם הרבה. אני חושב שהפכתי שם לשחקן טוב יותר פיזית ומנטלית, אבל המספרים לא היו טובים. ברור שכאשר אתה לא כובש אתה צריך את הגב של המאמן והשחקנים. נכון שאני רגיש, אבל זו לא הסיבה היחידה שלא הצלחתי. היו לי פציעות ונאבקתי בהן".
חזרה לזלצבורג: "הבנתי שהמנהל המקצועי של גראסהופרס מנואל הובר אמר שזה 99 אחוז סגור, אבל עבורי זה מאה אחוז שאני חוזר. ברור שיש לי חלומות להגיע אולי למועדון עוד יותר גדול, אבל כדי לממש אותם צריך לעשות את הצעד הראשון בזלצבורג. מה שבטוח, אני רוצה לפרוש מכדורגל באחי נצרת".
מה דעתך על הכתבה?