ב-4 במארס קיבל ארסן ונגר את אחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בקדנציה הארוכה שלו על הקווים של ארסנל. המנג'ר הצרפתי סיפסל באופן תמוה את אלכסיס סאנצ'ס במשחק הקריטי מול ליברפול באנפילד וספג על כך ביקורת נוקבת. הכוכב הצ'יליאני נשלח למערכה רק במחצית, כאשר התותחנים כבר פיגרו 2:0. הוא שינה את המומנטום ובישל את השער המצמק של דני וולבק, אך זה היה מאוחר מדי, והחבורה של יורגן קלופ ניצחה 1:3. כאשר מסתכלים על הטבלה הסופית, בה הקדימה ליברפול את ארסנל בנקודה אחת בלבד בקרב על המקום הרביעי והותירה ונגר לראשונה מזה כמעט שני עשורים מחוץ לליגת האלופות, מפנימים עד כמה הבחירה של המנג'ר היתה גורלית. בנוסף, הפרשה קירבה את סאנצ'ס לעזיבה, והוא עשוי לעבור לבאיירן מינכן בקיץ.
והנה לכם, נדמה כי ונגר צפוי לעשות שוב כותרות גדולות בבחירת ההרכב במשחק ענק. בממלכה נפוצו הדיווחים הסנסציוניים על כך שדויד אוספינה הועדף על פני פטר צ'ך בגמר הגביע (19:!5, ספורט1) מול צ'לסי בוומבלי. החדשות התפוצצו כרעם ביום בהיר. לאוספינה היתה הבטחה לשחק בליגת האלופות, וכך אכך היה בכל שמונת המשחקים באירופה, אך ונגר עצמו הדגיש שהסיכום כלל לא תקף למשחקי הגביע האנגלי. הקולומביאני אמנם פתח ברוב המשחקים במפעל, אך צ'ך עמד בין הקורות בחצי הגמר מול מנצ'סטר סיטי, והמנג'ר הבהיר באופן חד משמעי במהלך השבוע: "כל האופציות עומדות לרשותי". אתמול, מתקבל הרושם, הוא העדיף את האופציה שהדהימה את כולם.
לפי הפרסום ב"גרדיאן", סובל לכאורה צ'ך מפציעה קלה כלשהי, אך הדבר לא ימנע ממנו להיות בסגל. בעיתונים האחרים, אין כל זכר לפציעה. השוער הצ'כי, שחגג לפני שבוע את יום הולדתו ה-35, כשיר – והוא חלם לשחק מול האקסית המיתולוגית בקרב הגדול. למעשה, באופן חריג, שני מחנות האוהדים רצו לראות אותו על הדשא.
צ'ך, שנאלץ לעזוב את הכחולים לפני שנתיים אחרי שאיבד את המקום בהרכב לטובת טיבו קורטואה, היה ונשאר אגדה ואליל בסטמפורד ברידג'. הוא בילה 11 שנים קסומות במועדון, זכה ב-4 אליפויות, ב-4 גביעים, ב-3 גביעי ליגה, וגם בליגת האלופות ובליגה האירופית. הוא השוער הטוב ביותר בתולדות המועדון. אין עוררין גם על כך שהוא אחד השוערים הטובים בהיסטוריה של הליגה האנגלית. ז'וזה מוריניו לא רצה לשחרר אותו ליריבה העירונית בזמנו, אך רומן אברמוביץ' בחר לאפשר את המהלך כמחווה של רצון טוב לאחד השחקנים האהובים והמוערכים ביותר שיש. עבור ארסנל, היתה תקווה כי הגעתו תסמל את סוף שנות הלוזריות וחזרה לדרך המלך. כי הרי צ'ך הוא ווינר, אלוף מוכח.
בפועל, זה לא באמת קרה. הבכורה של צ'ך היתה חלומית – הוא שמר על רשת נקיה בנצחון 0:1 על צ'לסי בכבודה ובעצמה במגן הקהילה. ואולם, ארסנל לא עמדה בקצב של לסטר בעונה שעברה, והעונה חוותה טראומה אמיתית, בעוד צ'ך ראה את קבוצתו לשעבר דוהרת לאליפות. אי אפשר לבוא בטענות לצ'כי עצמו, והוא אף היה בדרך כלל בכושר מצוין בשנתיים באיצטדיון האמירויות. זה נכון במיוחד בחודש האחרון – ארסנל סיימה את העונה עם 5 ניצחונות רצופים בניסיון נואש לצמצם את הפערים ולהעפיל לצ'מפיונס-ליג, וספגה פעמיים בלבד בתקופה המדוברת. המטרה לא הושגה, אבל צ'ך, אשר הצטיין בחצי הגמר הדרמטי והמותח נגד סיטי, קיווה לפצות על כך בגמר הגביע.
כעת ייתכן מאוד שההזדמנות הזו נגזלה ממנו על ידי מאמנו, והמקורות מדברים על כך שהשוער מתוסכל. גם שחקני ארסנל לא לגמרי מבינים את ונגר. העורף פגיע מאוד גם כך לקראת המפגש עם החוד האימתני של צ'לסי. לורן קוסיילני מושעה, גבריאל פאוליסטה פצוע, שקודראן מוסטפי סובל מזעזוע מוח, ופר מרטסאקר צפוי להיכנס להרכב, להופעה שניה בלבד העונה. הבלם הגרמני הוותיק הודה כי מעולם, בכל הקריירה הארוכה שלו, לא שיחק במערך עם 3 בלמים אשר ייושם על ידי ונגר בוומבלי. "זה שונה לחלוטין, צריך ללמוד הכל מחדש", הוא טען. את השיעור הוא יעבור לצד נאצ'ו מונריאל שמעדיף לשחק כמגן שמאלי קלאסי, וכן רוב הולדינג הצעיר. זוהי שלישיה בעייתית בלשון המעטה, אבל ונגר החליט להחליש את ההגנה עוד יותר.
חשוב להדגיש כי אוספינה הוא שוער טוב מאוד. הבחירה שלו לעבור מניס לארסנל לא היתה מובנת לפני 3 שנים, כי הוא ראוי לשחק בהרכב על בסיס שבועי ולא להסתפק בתפקיד משני. עם זאת, על אף ההערכה הגדולה לכישוריו של הקולומביאני, אין ספק כי צ'ך הוא שוער טוב אפילו יותר, ובפער ניכר. הוא גם מנוסה יותר ויציב יותר. כאשר לוקחים בחשבון את המוטיבציה העילאית מול האקסית, הבחירה היתה אמורה להיות פשוטה.
ויש שיקול נוסף – לאוספינה נמאס לשבת על הספסל, והוא צפוי לעבור הקיץ לפנרבחצ'ה. זו תהיה בחירה נכונה, הן מבחינתו והן מבחינת ארסנל. לעומתו, צ'ך יישאר ויהווה עוגן לנסיונה של ארסנל לזכות באליפות ב-2017/18. ברור כשמש כי ונגר לא צריך לטפח את קשריו עם הקולומביאני שנמצא בדרך החוצה. הוא לא רלוונטי עוד. מנגד, יחסים תקינים עם צ'ך קריטיים, ואי אפשר להגזים בחשיבותם. מדוע, אם כך, מעז המנג'ר לסכן אותם באופן כה בוטה? האם תקדים סאנצ'ס לא לימד אותו דבר? החלטתו משונה עד כדי כך, שאפשר לתהות – האם ונגר יבחר, בניגוד לכל הציפיות – לא לחתום על חוזה חדש במועדון? האם זהו רמז?
כל השאלות האלה ירחפו באוויר כאשר השחקנים יעלו לדשא. כמו במשחק מול ליברפול, יופנה אור הזרקורים מבחינת התותחנים דווקא לאיש על הספסל. זה לא בריא ולא נחוץ, והדבר עלול לגרום לפיאסקו – בדיוק כמו באנפילד. ואולי, שעה לפני השריקה, יתברר שמדובר בכלל במלחמה פסיכולוגית, ונגלה כי צ'ך בהרכב? אל תפסלו גם את האפשרות הזו.
מה דעתך על הכתבה?