21 שחקנים זימן המאמן הלאומי ארז אדלשטיין לסגל המורחב ורק 12 מתוכם יזכו להירשם לטורניר. לא סוד שחלק גדול מהשחקנים הבכירים מגיעים אחרי עונה לא פשוטה, וזהו בדיוק הזמן לנתח את מצב הסגל ולראות למי יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להשתתף באליפות.
גארדים
יוגב אוחיון מגיע לקיץ כרכז הישראלי המוביל. הוא אומנם חווה ירידה מסוימת בחלק מהקטגוריות הסטטיסטיות, אך מייחסים זאת לעונה הקבוצתית הקשה שעברה על מכבי תל אביב ומקומו נראה מובטח בעונה הבאה במועדון הצהוב.
לעומתו הסיטואציה של גל מקל לא פשוטה בכלל. העונה נפתחה כשהוא היה אמור להיות הרכז הבכיר של מכבי ת"א, אבל המצב הלך והידרדר ככל שהתקדמה העונה, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית. המספרים צנחו בשלבי הסיום של העונה והעובדה שעתידו לא ידוע עשויה להשפיע על היכולת בנבחרת. למזלו אדלשטיין מאוד מעריך אותו ויעשה הכל כדי להחזיר לו את הביטחון.
בר טימור רשם העונה הישג אישי נאה עם התקדמות סטטיסטית במסגרת האירופית בנקודות, באחוזים מכל הטווחים, בריבאונד, באסיסטים ובחטיפות. למרות נסיגה מסוימת בשלבי הסיום של העונה, הגארד הירושלמי מגיע במומנטום חיובי לאליפות ואם מקל לא יראה סימני התאוששות במשחקי ההכנה, טימור יהפוך להיות המחליף הראשון בעמדה מס' 1. את הקשר המיוחד בין רביב לימונד לאדלשטיין כמעט כולם מכירים. למרות עונה מלאת פציעות, סביר להניח שנראה את הגארד המוביל של הפועל ת"א בסגל הלאומי.
עבור יותם הלפרין יהיה זה ככל הנראה קמפיין הפרידה מהנבחרת. עונה אישית לא טובה עברה על הקפטן הירושלמי וגם הוא הודה שהגוף לא מתפקד כמו בעבר. מקומו בנבחרת מובטח בשל הניסיון, האישיות, חוכמת המשחק והחוסר הגדול בעמדה הזו. שון דוסון לא עשה הכנה טובה לעונה האחרונה והיכולת הייתה בהתאם וכך גם הפציעות שעבר. כעת הוא נמצא בעיצומם של ניסיונות חוזרים ונשנים להשתחל איכשהו ל-NBA. בשל החיסרון של שחקנים יוצרים בסגל החשיבות של הגארד מראשל"צ גדולה, אבל ספק רב האם דווקא בסיטואציה הנוכחית נראה ממנו קמפיין איכותי ראשון במדים הלאומיים.
פורוורדים
גם בגזרת הפורוורדים המצב לא מעודד. עומרי כספי, הקפטן והכוכב הגדול, מגיע אחרי עונה בה עבר בשלוש קבוצות שונות ובאף אחת מהן לא הרשים. פציעות חסרות מזל, טריידים ומה לא עברו על הנציג שלנו בליגה הטובה בעולם, שגם לא יודע היכן ישחק בעונה הבאה. מול 11,000 צופים בהיכל בשכונת יד אליהו הוא יצטרך לשים הכל בצד ולסחוב את חבריו לשלב הבא. הוא כבר הוכיח לא פעם שלהתעלות הוא יודע.
עבור ליאור אליהו זאת הייתה עונה קשה. שיתוף הפעולה עם מאמן הפועל ירושלים סימונה פיאניג'אני לא הצליח ואחד השחקנים המוכשרים בתולדות הכדורסל הישראלי רשם את עונת השפל שלו במפעלים האירופיים. גם עבורו מדובר ככל הנראה בקמפיין אחרון וסימן שאלה גדול מרחף סביב היכולת שיספק.
2.9 נקודות בממוצע היו לגיא פניני העונה ביורוליג. האם מול הפיזיות והאינטנסיביות של הפורוורדים הגרמנים, הליטאים והאיטלקים הוא יצליח לספק יותר? בכלל לא בטוח. אדלשטיין והצוות שלו יסתפקו בניסיון, שלשות חשובות וכמה אסיסטים לשחקני הפנים. כרם משעור היה השחקן הישראלי הבכיר העונה ושתי הגדולות של הכדורסל המקומי בעקבותיו. סביר להניח שעד פתיחת הקמפיין תהיה לו קבוצה חדשה וזה יהיה בדיוק המקום להוכיח שהוא שייך לרמות האלה. בינתיים שיעבוד על האחוזים מחוץ לקשת.
העונה האחרונה של אלישי כדיר הייתה פחות טובה מהעונות האחרונות, אבל הניסיון, הפיזיות והעובדה שיכול לשחק בשתי עמדות הפנים יסייעו לו להיות השחקן ה-11-12 בנבחרת. עם 9.3 נק' ו-6.1 ריב' בממוצע הוכיח רפי מנקו בחודשים בהם שיחק בהפועל אילת שמגיע לו להיות הסמול פורוורד המחליף של הפועל ירושלים בעונה הקרובה. להזדמנות שלו בנבחרת הוא כנראה יצטרך לחכות לקמפיין הבא.
אחרי גל הפרישות הצפוי בתום הקמפיין הנוכחי ובעקבות ההיעדרות של חלק מהשחקנים הבכירים מהקמפיינים הקרובים, עוז בלייזר יהפוך לחלק חשוב מהנבחרת. אם הוא יבצע קפיצת מדרגה דומה לזו שביצע בעונה החולפת (מ-8.8 נק' ל-11.3), בקיץ הבא נשמע גם את השם שלו בהקשר של מכבי ת"א והפועל ירושלים. בתקופת ההכנה הקרובה נצטרך לראות איך הוא מתחרה מול אינטנסיביות ופיזיות שלא מוכרים בליגה המקומית. תומר גינת השתלב מצוין בליגת העל והפך לאחד השחקנים המוערכים בהפועל ת"א. למרות זאת קשה לראות אותו מקבל זימון.
עמית שמחון רשם עונה מצוינת (14 נק' בממוצע ב-38 אחוזים ל-3). בשל העומס בעמדות הפורוורד קשה להאמין שייכלל בסגל לאליפות. איגור קולשוב הרשים מאוד בליגת המכללות עם 18.5 נק', ב-47 אחוזים מחוץ לקשת ו-80 אחוזים מהעונשין, 8.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים ב-34.3 דק' במוצע למשחק. לתת לו את תפקיד השחקן ה-12 יכול להיות הימור מעניין מבחינתו של אדלשטיין.
סנטרים
הסנטר המוביל של הנבחרת יהיה כמובן ריצ'רד האוול. המתאזרח היה שובר השוויון שהביא להפועל ירושלים את האליפות ואם יבוא במצב הרוח הנכון יהיה תוספת כוח משמעותית לנבחרת מתחת לסלים. בחודשים בהם לא היה פצוע, איתי שגב הראה שמבחינה פיזית ואתלטית הוא יכול להתמודד עם הגבוהים המובילים באירופה. שיפור ביכולת הקליעה (4.1 נק' בליגה ב-53.6 אחוזים מקו העונשין) ושדרוג בהבנת המשחק יהפכו אותו לבורג מרכזי בנבחרת ובמכבי ת"א.
לא סתם עידן זלמנסון נבחר לשחקן המשתפר של העונה. 8 נק' לעומת 2.4 בעונה שעברה, 3.9 ריב' לעומת 1.5, 16.8 דק' לעומת 6.4 ושיפור באחוזי הקליעה מכל הטווחים. לא פחות חשוב מכך היא האגרסיביות שעלתה. למרות כל זה, לא ברור האם אדלשטיין יסמוך עליו מול המגדלים מגרמניה, ליטא, איטליה ושות'. ג'ייק כהן סיפק עונה נהדרת במכבי אשדוד (13.2 נק' ו-7.7 ריב'), הרבה בשל התקציב הנמוך והסגל הקצר שעמד לרשותו של טפירו. הוא יוזמן לסגל רק אם חלילה יקרה משהו להאוול. אחרי עונה חלשה בהפועל חולון קשה לראות איך אלכס צ'וברביץ' יהיה חלק מהטורניר.
צוות מקצועי
אם בסגל השחקנים מצטיירת תמונה לא הכי מעודדת, נראה שהצוות המקצועי הוא הטוב ביותר שהכדורסל הישראלי יכול להעמיד, אם נתעלם מדייויד בלאט, שבשלב זה מעדיף להישאר בחו"ל. השילוב של אדלשטיין, דן שמיר ואלון שטיין מביא ידע, מקצוענות, ניסיון רב באירופה וגם המשכיות מסוימת.
גורם בכדורסל הישראלי אמר לי: "אם זה היה הצוות של מכבי ת"א בתחילת העונה כנראה שהכל היה נראה שם אחרת לגמרי. רק פיני גרשון יכול לגרום לחיבור כזה". מחמאות יש, עכשיו חובת ההוכחה עליהם.
מה דעתך על הכתבה?