תהליך בנייתה של מכבי ת"א מודל 2017/18 מעורר לא מעט שאלות, חלקן די משעשעות. הראשונה היא האם ראשי המועדון ויתרו על המרדף אחר הפרסים והגביעים הספורטיביים, והחליטו ללכת על פרס השר לאיכות הסביבה, לנוכח תהליך המיחזור המאסיבי המתבצע בקבוצה (ספאחיה, גודס, טיוס, ג'ייק כהן).
מעבר לכך, מעניין למשל איזה סכום יהיה גדול יותר, זה אותו תשלם הקבוצה לשחקנים שילבשו בעונה הבאה את המדים הצהובים, או סכום הפיצויים שישולמו למשוחררים מהקבוצה שהיו תחת חוזה. מעניין גם מי אמור להתמנות לקפטן, כשהשחקן בעל הוותק הגדול ביותר בשורותיה יהיה ככל הנראה איתי שגב. וכיצד למשל אמורה האימפריה בדימוס לזכות מחדש באמון אוהדיה עם שני שחקנים ישראלים בלבד בסגל (לא כולל מתאזרחים וצעירים), או לנסות ולהתמודד בצורה מכובדת יותר ביורוליג עם סגל הכולל כל כך מעט שחקנים בעלי ניסיון במפעל?
נכון שתהליך הבנייה מחדש, והפעם מדובר על בנייה ממש מן היסוד, רחוק עדיין מסיומו, אבל נכון לעכשיו נראית הדרך לעוד עונה כושלת קצרה בהרבה מזו המובילה לתחילת עידן הרנסאנס הצהוב. אז הנה לכם הפרמטרים שמחייבים בדיקה.
איתי שגב. קפטן מחוסר ברירה?
חוסר ניסיון. העובדה שקברניטי מכבי בחרו להיפטר מכל שחקניהם הישראלים הבכירים בבת אחת, והותירו את חדר ההלבשה בהיכל מנורה-מבטחים ללא דמות מנוסה ובעלת שיעור קומה, שתוכל לעזור בקליטתם של "העולים החדשים", היא בעיה. אוחיון, מקל ופניני, על כל מגרעותיהם ויכולתם החלשה אשתקד (אותה ניתן לשייך באחוזים ניכרים ליחס לו זכו מכמה ממאמניהם) הם עדיין מהטובים ביותר בשוק, והפרידה המשולשת מהם לא רק שהביאה למצב בו ל"קבוצה של המדינה לשעבר" יהיה רק נציג אחד בסגל הנבחרת הקיץ, היא גם הותירה את מכבי עם סגל ישראלי מאוד לא מנוסה שיתקשה לעמוד בלחצים האדירים הקיימים במועדון.
הזרים. תמוהות רק מעט פחות הן כמה מההחתמות האחרונות של השחקנים הזרים. פייר ג'קסון הוא שחקן בעל פוטנציאל התקפי מדהים, אך גם חסר ניסיון אירופאי של ממש ויכולות הגנתיות המעוררות לא מעט סימני שאלה, בעיקר לנוכח קומתו הנמוכה (1.78). הציוות שלו ליד הגארד החדש הנוסף, מייקל רול, עוד שחקן שלא נחשב לסטופר הגנתי יוצא דופן, עלול להתברר כבעייתי, מה עוד שגם לקלעי האמריקאי אין ניסיון ביורוליג או בקבוצות מהדרג האירופאי הבכיר, עם כל הכבוד לעונה הלא רעה שלו אשתקד בבשיקטאש.
דשון תומאס, ההחתמה הטרייה, הוא סיפור אחר. במקרה שלו מדובר בפורוורד בכיר ובעל ניסיון, אך כשאחת מההחתמות ה"גדולות" של הקיץ היא כזו של שחקן שסיים את העונה שעברה עם ממוצעים של 7 נקודות ב-14 דקות יורוליג, התמונה איננה מלבבת. מכבי תתחזק בעוד שלושה זרים (לפחות), שניים מהם בעמדות הגבוהים, ובכדי שיהיה לה סיכוי כלשהו להתמודד בצורה מכובדת ביורוליג, ולתת פייט להפועל ירושלים שנראית כרגע כעדיפה עליה משמעותית בזירה המקומית, היא תצטרך לפגוע בול עם אותם זרים, ואולי אף להצטייד בישראלי נוסף, ולא שאיכותיים כאלה קיימים בשפע.
מייקל רול. זה רכש ליורוליג?
ראשי המערכת. השאלה החשובה ביותר, המשמעותית ביותר, ומעוררת התמיהה הגדולה ביותר היא כמובן כיצד כל כך הרבה אנשים שילמו, משלמים וכנראה גם ישלמו את המחיר על הכישלונות בשנים האחרונות, ואילו העומדים בראש המערכת המקצועית עדיין מחזיקים במשרתם ומקבלים את ההחלטות החשובות גם הפעם? כל עוד זהו המצב, בו האחראים על המהפכה התורנית הם אנשי "12 שחקני יורוליג", "דיוויד בלאט לא עשה את זה לבד" ו- "קווינסי מילר עדיף על דיימון סימפסון", נידונה כנראה גם מהפכת קיץ 2017 לכישלון. עדיין מוקדם, ואולי עוד נאכל את הכובע, אבל אולי עצם הציפייה לתוצאה שונה הפעם היא ההזויה.
מצד שני, לכו תדעו, אולי בכל זאת יש היגיון בשיגעון. ניתן להבין את הרצון לבצע חריש עמוק בסגל לאחר עונת הזוועות שעברה על הקבוצה. סכומי הכסף העצומים שירדו לטמיון בעונה שעברה הם בהחלט סיבה מתקבלת על הדעת להחתמות החדשות וצנועות יותר העונה, מה גם שהמגמה המסתמנת, לנסות ולהחתים שחקנים קבוצתיים יותר ומנופחי אגו פחות, עשויה להתברר כחיובית. גם כמה מההחתמות האחרונות, בעיקר זו של ג'קסון, נראות כבעלות פוטנציאל לא קטן. אך בשורה התחתונה אנחנו נשארים, בינתיים לפחות, עם כמה תמיהות משמעותיות.
מה דעתך על הכתבה?