אוהדי הפועל ירושלים חיכו זמן רב לסמיילי של אורי אלון ואתמול (רביעי) הם קיבלו אותו בגדול, בדמותו של אוסטין דיי – שחקן יורוליג לגיטימי, שמהווה עוד נדבך במהלך המחושב שמוביל אלון להצטרפותה של אלופת ישראל למפעל הבכיר ביבשת.
דיי נולד ביוני 1988 בעיר אירווין שבמדינת קליפורניה. בדיוק באותה תקופה יצא אביו דארן, שחקן כדורסל מוערך, לשחק באירופה. הוא הספיק לשחק שש שנים באיטליה לפני שעבר לישראל, להפועל גליל עליון של פיני גרשון ודייויד בלאט. בהמשך חזר לארץ ושיחק במכבי ראשון לציון לפני שפרש ממשחק פעיל.
אוסטין הצעיר שהה לא מעט עם אביו בגליל ובראשון, ומכאן הדרך לקריירת כדורסל מקצועני הייתה קצרה. הוא שיחק בתיכון וודבריג' בקליפורניה וגרף תארים אישיים רבים. ב-2007 הצטרף לתוכנית הכדורסל המפורסמת של מכללת גונזאגה וכבר בעונתו הראשונה העמיד ממוצעים מרשימים של 10.5 נקודות ו-4.7 ריבאונדים. אחרי עונה נוספת בה שיפר את ממוצעיו בצורה משמעותית נבחר במקום ה-15 בדראפט 2009 על ידי דטרויט פיסטונס.
אוסטין דיי. מכיר את ישראל מגיל צעיר
עוד לפני הדראפט, עבר הפורוורד חוויה לא נעימה בניחוח ישראלי חזק. האירוע התרחש במחנה אימון בניו ג'רזי וכונה על פי דיווחים של עדי ראיה "קרב היאבקות". עומרי כספי 'התעלל' בדיי פעם אחר פעם על המגרש וניער אותו ללא קושי בכל פעם שהם היו אחד נגד השני. למרבה ההפתעה של הנוכחים הפורוורד הישראלי "זרק" את דיי ואף שלח אותו לבית החולים עם חתך עמוק בשפה. אנשים שנכחו במקום סיפרו: "היה מאכזב לראות את דיי לא מסוגל להתחרות בכספי הרזה. הבחורים הסתכלו ואמרו אחד לשני 'מה קורה פה'?".
אחרי שתי עונות סבירות בעיר המכוניות חתם לחודשיים בחימקי מוסקבה בעקבות שביתת השחקנים ב-NBA ואז חזר לעוד שנה סולידית בדטרויט. אנשי הפיסטונס והאוהדים התאכזבו מהפוטנציאל הגדול שלא מומש והעבירו אותו בטרייד לממפיס, אצלה בילה עד סוף עונת 2012/13 ושוב לא הרשים.
את עונת 2013/14 הוא פתח בטורונטו, אבל מיעט לשחק ובפברואר עבר בטרייד לסן אנטוניו תמורת ננדו דה קולו (אחד השחקנים המצטיינים באירופה בשנים האחרונות). אצל גרג פופוביץ' הגדול הוא קיבל מספר הזדמנויות, בעיקר בגארבג' טיים (לספרס יש הרבה זמנים כאלה), אבל בפלייאוף שותף פעם אחת בלבד. לפחות הוא יצא עם טבעת אליפות מאותה חוויה בלתי נשכחת עם הטריו האגדי של הקבוצה מטקסס. אחרי זה הוא עוד הספיק לעבור באטלנטה וגם לחתום לשלושה שבועות בקליבלנד לפני שהחליט לפתוח את הפרק האירופי.
כספי. הצליח לחתוך את דיי במחנה בניו ג'רזי
דיי רצה להצטרף לאחת הקבוצות הגדולות ביבשת הישנה, אבל אלו, כולל מכבי תל אביב, לא התלהבו מהמציאה. בסופו של דבר הוא הלך עם הלב וחתם בפזארו, בה שיחק אביו בין השנים 1988-1992. הקבוצה האיטלקית ממש לא הזכירה את האימפריה הגאה מהמאה הקודמת, אלא נאבקה נגד הירידה. לאימון הבכורה הגיעו כ-1,000 אוהדים שקיבלו בחום רב את דיי ג'וניור, שמצדו השתלב במהירות והפך לכוכב הגדול של הקבוצה עם 21.2 נק' ו-9 ריב' בממוצע. האהבה של הקהל הרקיעה שחקים.
אחד הרגעים הבלתי נשכחים היה במשחק נגד קאפו אורלנדו ב-20 בדצמבר. דיי התפוצץ עם 28 נק' (מתוך 72 של הקבוצה כולה) ו-16 ריב' וסיים עם לא פחות מ-40 נק' מדד. הפרשנים המקומיים קבעו ש"זו אחת ההצגות הגדולות של שחקן בפזארו בעשור האחרון". אחרי מאבקי תחתית קשים פזארו שרדה בליגה ודיי עבר לתחנה הבאה.
במאי 2016 חתם בקבוצת אל מנאמה מבחריין, שריפדה את חשבון הבנק שלו במזומנים רבים. למרות שהעמיד סטטיסטיקות מרשימות הקבוצה נעצרה בחצי הגמר, וכעבור מספר שבועות הוא חבר לפרויקט השאפתני של ארגין עתמאן בגלאטסראיי לצד שמות מוכרים כמו אלכס טיוס, סינאן גולר ואחרים. את עונת היורוליג הוא פתח בצורה נהדרת, אבל כנראה בגלל היכולות ההגנתיות המוגבלות וההפסדים שנערמו הוא סופסל בהמשך על ידי עתמאן וסיים עונה מאכזבת אישית (8.7 נק' ו-3 ריב') וקבוצתית. כחלק מהמהפכה הגדולה במועדון הטורקי בקיץ הנוכחי גם הפורוורד מצא את דרכו החוצה.
חוץ מהחוויה המקצועית הלא נעימה, דיי עבר טראומה לא קטנה באיסטנבול רק לפני כשמונה חודשים. מחבל הסתער על החוגגים את השנה החדשה במועדון "ריינה" והרג 39 מבלים, עוד כ-70 נפצעו. מאוחר יותר צייץ השחקן בחשבון הטוויטר: "וואו, לא ייאמן. היו לי תוכניות ללכת לארוחת ערב בריינה אבל החלטתי שלא. אני בהלם עכשיו. מתפלל לשלום כל מי שבאיסטנבול". עכשיו הוא נוחת בעיר הקודש ונקווה בשבילו (וגם בשבילנו) שתעבור עליו שנה שקטה.
המהפכה בקבוצה הטורקית הובילה גם לשחרורו
אז איך שחקן בגובה 2.11 מתופקד בעמדה 4 ולא נמצא מתחת לסל? יש לכך סיבות חיוביות ושליליות. החיוביות הן יכולת קליעה נהדרת מחוץ לקשת (45.2 אחוזים ל-3 ביורוליג) שהפכה אותו לסטרץ' פור – אחד התפקידים המבוקשים בכדורסל המודרני, והעובדה שלמרות גובהו הוא יכול להוריד את הכדור לרצפה ולהיכנס לצבע בכדרור
בצד השלילי, הוא רך מדי (תשאלו את כספי) ולא מספיק פיזי כדי להתמודד עם סנטרים מאסיביים מתחת לסל, לא בהגנה ולא בהתקפה. לחכות מחוץ לקשת ומשם לייצר דברים הרבה יותר נוח עבורו. הרכות הזאת ליוותה אותו כבר מגיל צעיר. אוסטין היה משחק עם אביו אחד-על-אחד ובכל פעם היה נכנע לאתלטיות ולאגרסיביות. דארן היה נוהג להקניטו כדי לפתח בו מידה של קשיחות, פעם מספרים זה כמעט נגמר במכות, מאז הם הפסיקו לשחק אחד נגד השני כדי "למנוע צרות".
פוטיס קציקאריס מקבל פורוורד עם יכולת נהדרת מחוץ לקשת וגם שחקן עם אחוזי קליעה מרשימים מקו העונשין (88 אחוזים בליגה הטורקית), שיסייעו לאחת מקבוצות העונשין הגרועות ביורוקאפ בעונה שעברה. מנגד המאמן היווני יסבול משני שומרים חלשים בעמדה 4 (אליהו ודיי), דבר אותו המאמנים הישראלים בוודאי ידעו לנצל היטב וגם יחסר סטופר הגנתי בצבע. טוב, זה מסתדר עם הפילוסופיה ההתקפית של קציקאריס שאוהב לרווח את המגרש ולראות את השחקנים שלו זורקים, הרבה ומהר. אם באמצע העונה יראו קברניטי המועדון שצריך לצרף עוד גבוה בעל אוריינטציה הגנתית, אורי אלון כבר ידאג לעוד סמיילי.
מה דעתך על הכתבה?