1. הנושא המרכזי במרכז התקשורת לאחר ההפסד של נבחרת ישראל לליטא היה זריקת סרט הקפטן על ידי ערן זהבי. כן, גם עיתונאי הכדורסל הבינו שהכותרות המרכזיות יעסקו בהפסד של נבחרת הכדורגל למקדוניה ובעלילות הכוכב הזועם.
ארז אדלשטיין ושחקניו צריכים לשלוח פרחים, או לפחות הודעת תמיכה, בקפטן המושעה מהכדורגל. בזכותו עסקו פחות ביכולת החלשה שהם מפגינים מפתיחת הטורניר, למרות כל כך הרבה הכנות. שלא יבנו על כך גם במקרה של הפסד לגרמניה שישים אותם עם רגל וחצי מחוץ לשלב הבא.
2. המאמן הלאומי הודה לאחר המשחק: "הפסדנו ברגע שהאוול קיבל את הרביעית בתחילת הרבע השלישי". לא בטוח שישראל הייתה מנצחת גם אם המתאזרח היה נשאר על המגרש, אבל ברור שמאותו רגע החלה הקריסה של החבורה בכחול-לבן.
אדלשטיין. צריך לשלוח פרחים לערן זהבי (עדי אבישי)
כשהאוול יצא, עלה עידן זלמנסון ונכשל בהגנה ובכדורים החוזרים מול הענקים מליטא (בסוף הרבע השלישי לליטא היו יותר ריבאונדים בהתקפה מאשר לישראל בהגנה). אלישי כדיר יצא מהמקפיא והתקשה להכניס את הכדור לתוך הטבעת. האם באותם רגעים מישהו באיגוד הכדורסל חשב לעצמו למה איתי שגב לא בסגל? כנראה שלא, ופה בדיוק הבעיה.
שחקן הפנים הצעיר של מכבי תל אביב לא היה מציל את הנבחרת, אבל איתו על המגרש לא הייתה בעיה של פיזיות, גם לא של הגנה וגם המאבק על הכדורים החוזרים היה מקבל תוספת כוח משמעותית. בשונה מזלמנסון וכדיר, שגב כבר שיחק מול גבוהים ברמות הגבוהות של אירופה, זה לא חדש לו. כנראה שענייני אגו חשובים יותר מכל דבר אחר. חבל.
3. במשחק הקודם מול איטליה זרק יותם הלפרין מ-3/4 מגרש בסוף הרבע השלישי. למרות שהזריקה לא נכנסה וההפרש עמד על דו ספרתי, "זיכה" המאמן אטורה מסינה את שחקניו ב'מבטי מוות' על כך שלא שמרו את הגארד הישראלי ואיפשרו לו לזרוק בחופשיות.
בחזרה לאתמול, בסוף הרבע הראשון זרק מנטאס קלנייטיס זריקה מ-3/4 מגרש כשאף שחקן ישראלי לא טרח לשמור עליו. הכדור לא נכנס ולכן אף אחד מאנשי הצוות המקצועי לא העיר לשחקנים על המהלך (לפחות לא בצורה הנראית לעין). בסוף הרבע השלישי הגיע העונש. אדאס יושקביצ'וס קלע באין מפריע מחצי מגרש וקבע 20 הפרש לליטאים. יחי ההבדל.
איתי שגב. איתו זה היה נראה אחרת? (עדי אבישי)
4. אחרי שבמשחק הראשון פיני גרשון ניהל את המשחק ממקומו בסמוך לספסל, הפעם המאמן לשעבר, והמנהל המקצועי בהווה, פתח רגוע. את ההוראות הוא העביר בצורה שקטה דרך מנהל הנבחרת מוטי דניאל. בהמשך כשהטעויות נערמו (על המגרש ועל הקווים) הוא השאיר את הדיפלומטיות בצד, והנחה באופן ישיר את אדלשטיין והשחקנים. היה מי שתהה באוזניי האם הצל הגדול של גרשון לא מכביד על הצוות המקצועי של הנבחרת, "או שיהיה בעצמו על הקווים, או שיישב ביציע".
5. האוהדים הליטאים הם המרענן הרשמי של האליפות. שעה לפני המשחק ניתן היה לראות אותם מתהלכים ברחובות עם בקבוקי בירה ונהנים מהחמסין הישראלי. בתוך המגרש הם נתנו הצגת עידוד שגרמה לכרוז לשאול: "ישראלים, איפה אתם?". בזכותם אפילו התור לתאי השירותים השתרך בצורה מסודרת וסבלנית.
אחד הילדים הליטאים הסתובב עם חולצה של סאבוניס. מעניין האם החולצה היא של דומאנטס, שחקן אינדיאנה פייסרס, שאיכזב ולא הגיע לאליפות (העיתונאים הליטאים זרקו את האשמה על קבוצתו) או של אביו, כוכב העבר ארווידאס, שמשמש כיום יו"ר האיגוד הליטאי. לפי תרבות הספורט שנראית על האוהדים שהגיעו אלינו ממזרח אירופה, נראה שהילד לובש את החולצה של הכוכב אותו הוא בכלל לא זכה לראות משחק.
המרענן הרשמי של האליפות. אוהדי ליטא (AFP)
6. עם כל הכבוד למשחק הקריטי בין ישראל לגרמניה, המשחק המרכזי של הבית יתקיים ב-18:30 בין איטליה לליטא (אם יש לכם זמן, מומלץ להגיע ולצפות מקרוב). ההתקפה והכישרון הרב של הליטאים מול ההגנה והמשמעת של האיטלקים. עד כה המאמן דאיניוס אדומאיטיס מסתמן כחוליה החלשה של הנבחרת הליטאית (למה הוא נזכר לשחקן עם קוזמינסקאס על אליהו רק בחצי השני?), בטח אחרי שהתרגלנו בארבע השנים האחרונות ליונאס קזלאוסקאס המוערך. הפעם תהיה לו הזדמנות לתקן את הרושם מול אחד המאמנים הגדולים של הכדורסל האירופי בכל הזמנים.
מה דעתך על הכתבה?