רוב ההכרעות במוקדמות המונדיאל באירופה ובדרום אמריקה יידחו לחודש הבא, אבל באסיה זה זמן האמת. היום, במחזור הנעילה בשלב הבתים של הסיבוב השלישי, יוענקו שני כרטיסים לרוסיה 2018. איראן ויפן כבר שם, אבל מי תסיימנה במקומות השניים בשני הבתים? זו השאלה הגדולה, והדרמה מגיעה לשיאה. לנבחרות מהמקומות השלישיים צפוי פלייאוף ישיר זו מול זו, כאשר המנצחת תפגוש את הנבחרת שתסיים רביעית בצפון אמריקה (וזו עשויה להיות ארצות הברית).
המצב מרתק במיוחד בבית א', בו נאבקות שלוש נבחרות על המקום השני. נכון לעכשיו תופסת דרום קוריאה את המשבצת המיוחלת עם 14 נקודות, אבל היא מתארחת אצל אוזבקיסטאן אשר מפגרת אחריה בשתי נקודות בלבד. המשמעות – נצחון של האוזבקים יעלה אותם מעל הקוריאנים. בנוסף, גם לסוריה 12 נקודות, והיא מקדימה כעת את אוזבקיסטאן בזכות הפרש שערים עדיף. שכנינו יוצאים לטהראן, על מנת להתארח אצל הנבחרת של קרלוס קיירוש שהבטיחה את הפסגה וטרם ספגה שער. נצחון עשוי להספיק להם על מנת לעלות לגביע העולם לראשונה בהיסטוריה, וזאת בתנאי שקוריאה לא תלקט 3 נקודות.
השאלה המיידית פשוטה – האם איראן, שותפה הדוקה של סוריה מבחינה פוליטית, תאפשר לנבחרת של בת הברית לחגוג על חשבונה. לקיירוש אין על מה לשחק, מלבד יוקרה וכבוד עצמי – אך אלה מצרכים חשובים מאוד במזרח התיכון. זו סוגיה מעניינת, והיא מהווה רק חלק זעיר מהסנסציה. כי הרי זה הזוי ובלתי סביר לחלוטין שדווקא במהלך מלחמת האזרחים האכזרית תצליח הנבחרת במשימה שמעולם לא היתה קרובה להגשמתה. אין לזה תקדים. מסתבר כי הנסיבות הטרגיות גרמו ללכידות וליצירת רוח קבוצתית אדירה בנבחרת סוריה, והיא משיגה מעל ומעבר לפוטנציאל שלה, ועוד הרחק מביתה.
דרום קוריאה רועדת מפחד מהדחה (טוויטר)
באופן טבעי, לא ניתן לקיים משחקים בינלאומיים בדמשק בשנים אלה, גם אם הליגה המקומית מתנהלת ללא הפרעה, ובשאר אסד משתדל להשתמש בכדורגל על מנת לשדר עסקים כרגיל. בנבחרת משתמש הרודן על מנת לשקם את מעמדו ברחבי העולם, והשחקנים מקבלים בונוסים של אלף דולר על כל נצחון במוקדמות. מבחינתם, מדובר באוצר אמיתי, כי זהו ערכו של השכר השנתי של כדורגלן איכותי בליגה הסורית. בסיבוב הנוכחי, נערכים המשחקים הביתיים במלזיה, כמעט ללא אוהדים, אך התוצאות בכל זאת מדהימות בכל קנה מידה. הסורים כבר ניצחו שם את אוזבקיסטאן, וביום שישי האחרון הביסו את קטאר 1:3. כעת הם נמצאים במרחק נגיעה מתהילה, וגם השחקנים שמתנגדים למשטר אסד הסכימו להירתם למשימה למען המולדת.
הבחירה המפתיעה מכולם שייכת לפיראס אל חטיב. החלוץ שנחשב פעם לגדול שחקני סוריה בכל הזמנים הודיע ב-2012 כי הוא פורש מהנבחרת כל עוד האזרחים מופצצים. אל חטיב הפך לאחד הסמלים של האופוזיציה למשטרו של אסד, אך בעוד המלחמה נמשכת הוא שינה את דעתו השנה. ההתאחדות הבטיחה שתעניק לו חסינות מוחלטת אם יבחר לשוב למדים הלאומיים ולסייע בהעפלה למונדיאל, והסקורר בן ה-34 שב למולדתו. לפניו שב לשורות סוריה גם עומר אל סומה, חלוץ פורה במיוחד שקורע רשתות בליגה הסעודית.
יש לומר כי הסורים זקוקים מאוד לביצועיהם, כי ההתקפה שלהם דלה, עם שבעה שערי זכות בשבעה משחקים. הם מתבססים בעיקר על הגנה בלתי מתפשרת, והבונקרים נושאים פרי, באופן יחסי. בנסיבות אחרות, שלושה נצחונות, שלוש תוצאות תיקו ושלושה הפסדים לא היו אמורים לאפשר להם להמשיך לחלום, אך למזלם יש להם עסק עם יריבות להן בעיות משלהן.
למען המולדת. סוריה תדהים את העולם? (טוויטר)
מבחינת הקוריאנים, מדובר בקמפיין מביש. הנבחרת הטובה ביותר באסיה מבחינה מסורתית היתה אמורה לטייל למונדיאל, אך נקלעה למשבר חמור, ואף פיטרה בקיץ את המאמן הגרמני אולי שטיליקה אחרי ההפסד לקטאר שהצטרף לרצף הכשלונות. המאמן החדש, שין טאה-יונג המקומי, לא ממש הועיל, עם תיקו מאופס מול 10 שחקנים של איראן בבכורה, וכעת זקוקה קוריאה נואשות לנצחון באוזבקיסטאן. עם נקודה בודדה במשחקי החוץ בסיבוב זה עד כה, מדובר במשימה לא פשוטה.
מנגד, מתייצבת הלוזרית הגדולה של אסיה. האוזבקים נוהגים להגיע קרוב מאוד לבאר, אך מעולם לא הצליחו לשתות ממנה. במוקדמות מונדיאל 2014, למשל, הם עלו לפלייאוף האסיאתי, אבל הפסידו בו לירדן הבינונית בפנדלים. במוקדמות מונדיאל 2006 הם נכנעו בפלייאוף לבחריין בגלל שערי חוץ. לפני 2002, נקודה אחת היתה חסרה להם על מנת להקדים את איחוד האמירויות בקרב על הפלייאוף. וגם באליפות אסיה מודחת לרוב אוזבקיסטאן ברבע הגמר. זהו גורלה.
צחוק הגורל הוא כי דווקא הקמפיין הנוכחי גרוע במיוחד מבחינתה, והיא כלל לא ראויה להעפיל אחרי חמישה הפסדים בתשעה משחקים. כמיטב המסורת המפסידנית, לא השכילה אוזבקיסטאן לנצל את מעידות יריבותיה, וביום שישי נכנעה 2:0 בסין. לא לחינם היא הפסידה לסורים במרץ מפנדל בזמן פציעות. ובכל זאת, גם לה עדיין נותר סיכוי ממשי להילחם על ההיסטוריה.
נבחרת אוזבקיסטן. רוצה להתגבר על תווית הלוזרית (AFP)
המאבק הזה צריך היה ללמד את פיפ"א שנבחרות מסוג זה לא יתרמו למונדיאל מבחינה איכותית, אבל ההתאחדות העולמית דווקא מגדילה, כידוע את הטורניר ל-48 נבחרות ומעניקה מקומות נוספים לאסיה. בינתיים, דרום קוריאה תנסה להימנע מהשפלה, בעוד סוריה ואוזבקיסטאן מייחלות לסנסציה בקנה מידה היסטורי. אחת מהן תעפיל, השניה תלך לפלייאוף והשלישית תודח.
מה דעתך על הכתבה?