לפני שלוש שנים, ביולי 2014, כבר התמודדה קבוצה ישראלית מול אסטנה. הפועל תל אביב נחשבה אז לפייבוריטית, אבל הובסה 3:0 בבירת קזחסטן בסיבוב המוקדם בליגה האירופית, ולא הצליחה למחוק את הפיגור בגומלין.
היתה זו מיני-סנסציה, גם עבור האוהדים הקזחים שלא ממש האמינו אז בפרויקט. ואולם, בזמן שחלף הצליחה אסטנה לגרום לכל מבקריה לאכול את הכובע. היא זכתה בשלוש אליפויות רצופות, הפכה לקזחית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות, והשתתפה אשתקד גם בשלב הבתים בליגה האירופית. באופן מידי, היא הפכה למועדון המצליח ביותר בתולדות המדינה, והתנופה ממש לא צריכה להיעצר – הרי הממשלה עומדת מאחוריה.
בשלב ראשון, זו היתה הסיבה המרכזית לסלידה שחשו קזחים רבים מאסטנה. המועדון הוקם רק ב-2009, באמצעות איחוד שתי קבוצות אחרות בעיר תחת המטריה של הקרן הממשלתית העונה לשם סמרוק-קזינה. מטרתה הרשמית של הקרן היא לדאוג לרווחת אזרחי קזחסטן, אך היא משתמשת בכספים כרצונה, ומימון ענפי הספורט השונים לא מצא חן בעיני המעמד הבינוני והנמוך. כספי המסים הושקעו ברכישה סיטונאים של שחקנים זרים עבור מועדון הכדורגל של אסטנה, ובמקביל נזרקו גם על כדורסל, הוקי קרח, אגרוף ואפילו כדורמים.
ממשלת קזחסטן היתה מעוניינת לקדם בעיקר את אסטנה על מנת לטפח את העיר כחשובה ביותר במדינה. בעידן ברית המועצות, בירת הרפובליקה היתה אלמאטי, אולם אחרי קבלת העצמאות היא הועתקה בצעד שנוי במחלוקת לאסטנה, ומאז היה צורך להגביר את התהודה ברחבי העולם. קייראט אלמאטי היתה קבוצת הפאר של קזחסטן בתקופה הסובייטית, ולאחר מכן עברה השליטה למועדונים נוספים, כגון אקטובה ושחטיור קרגאנדי. אסטנה הוקמה מלכתחילה על מנת להפוך לכוח המרכזי בכדורגל הקזחי ולייצג אותו באירופה, ונתקלה בקשיים לא מבוטלים.
סטוילוב. עוד יציבו פסל שלו בקריית הממשלה בקזחסטן (Getty)
כאשר פגשה אסטנה את האדומים בתל אביב, היא היתה סוג של בדיחה. 9 מאמנים התחלפו בתוך חמש שנים, וחוסר היציבות מנע אפשרות כלשהי להצלחה. אפילו חלוץ העבר האגדי אולג פרוטאסוב לא החזיק שם מעמד יותר ממספר חודשים. ממוצע הצופים ביציעי האצטדיון המפואר שנבנה בהשקעה של 185 מיליון דולר עמד על כ-4,000 אוהדים למשחק, וגם הם לא ממש התלהבו. לדעת חובבי הכדורגל השורשיים בעיר, המועדון בגד בערכי העבר כאשר זנח את השם המקורי לוקומוטיב, ואף החליף את צבעי כחול-לבן לתכלת-צהוב, כצבעי הדגל הלאומי.
ואולם, הניצחון על הקבוצה הישראלית היה חלק משנת המפנה הגדולה. אוהדים עוד לא ידעו זאת, אבל המאמן הבולגרי סטאנימיר סטוילוב שחתם ב-2014 הפך לאייקון מקומי, ועדיין מכהן בתפקידו. בזכותו, הפכה אסטנה למועדון היציב ביותר בקזחסטן, ואף החתימה שחקנים בסטנדרטים אירופים גבוהים.
הבולט מכולם היה הקשר הסרבי נמאניה מקסימוביץ', מגיבורי הבולטים של נבחרת סרביה הצעירה בזכייה במונדיאל ב-2015 לצד פרדראג ראיקוביץ'. מקסימוביץ' הבקיע את שער הניצחון נגד ברזיל בגמר כשחקן אסטנה, והדבר בהחלט תרם לפרסום המועדון.
מקסימוביץ'. שחקן שאסטנה השביחה ומכרה לקבוצה גדולה (Getty)
ראיקוביץ' לא יפגוש את חברו הטוב כי מקסימוביץ' נמכר הקיץ לוולנסיה, אבל אסטנה בטוחה בכוחה גם בלעדיו. הניסיון האירופי שלה עשיר מאוד לאחרונה. זו קבוצה שכיכבה לפני שנתיים בשלב הבתים בליגה האלופות, סיימה פעמיים בתיקו מול גלאטסראי, וסחטה שוויון גם מול אתלטיקו מדריד ובנפיקה. בעונה שעברה, היא הפסידה על חודו של שער לסלטיק במוקדמות הצ'מפיונס-ליג (בדיוק כמו הפועל באר שבע), ועשתה חיים משוגעים בשלב הבתים בליגה האירופית, עם תוצאות תיקו נגד אולימפיאקוס ויאנג בויז וניצחון על אפואל ניקוסיה.
אסטנה כיום היא קבוצה עם סגנון מובהק ששמה דגש על ארגון בהגנה וניסיון לשלוט בכדור, וסטוילוב נהנה ממעמד מיוחד. אחרי הכל הוא הגשים עבור ממשלת קזחסטן את חלומה. הקזחים מתגאים גם באקדמיה שלהם, אשר מתבססת בין היתר על שיתוף פעולה פורה עם ריאל סוסיאדד. לצד זרים, כמו החלוץ הקונגולזי הפורה ג'וניור קבנאנגה והקשר ההונגרי לאסלו קליינהייזלר, יש בסגל לא מעט בוגרים מקומיים, כולל נערים בני 17 שמשולבים בסגל הראשון. יש למועדון אופי מקומי, והדבר מסייע בסופו של דבר לכבוש את לבבות האוהדים. ממוצע הצופים עולה בהדרגה מדי חודש.
סטוילוב מכריז בכל הזדמנות: "אנחנו לעולם לא נשחק כאנדרדוג", והתוצאות בהחלט נראות בשטח. במוקדמות ליגת האלופות העונה הדהימה אסטנה את לגיה ורשה, לפני שנכנעה (שוב) לסלטיק ונשרה לליגה האירופית. אחרי שנתנה פייט הולם בהפסד 3:1 לוויאריאל וסיימה בתיקו 1:1 ביתי עם סלאביה פראג, מרגישה ספינת הדגל הקזחית פייבוריטית מול מכבי. הגישה שלה שונה ב-180 מעלות בהשוואה ל-2014, ואם הפועל נכנעה בגלל זלזול מסוים ביריבה, הרי שהצהובים ממש לא יכולים להרשות זאת לעצמם.
אוהדי אסטנה. ממוצע הצופים רק עולה בהדרגה (Getty)
מה דעתך על הכתבה?