כשראשו של אופיר דוידזאדה יבצבץ הערב (שני, 21:00) מפתחה של מנהרת השחקנים בטרנר, תידרש זכוכית מגדלת כדי למצוא באצטדיון אוהדים מקומיים שיכבדו אותו במחיאות כפיים סוערות. אוהדי הפועל באר שבע חשים נבגדים מאז שהמיר את האדום של אלונה ברקת בצהוב של מיץ' גולדהאר, ויוותרו כנראה על הזמנתו לסלפי בסיום ההתמודדות.
המילים לשירי העידוד שחוברו לכבודו בהיותו באר שבעי אסלי נשכחו, והרפרטואר הוחלף. מהחיבה העמוקה והאיחולים הלבביים שהרעיפו עליו חבריו לקבוצה מבירת הנגב נשארו בעיקר עדויות מצולמות מחתונתו המתוקשרת. עכשיו כל אחד בפינה שלו, מחכה לגונג שיבשר על תחילת הקרב.
"אופיר הוא חבר טוב, יהיה מוזר לשחק מולו כיריב", אמר אתמול מאור מליקסון במסיבת העיתונאים לקראת הסופר קלאסיקו של הכדורגל הישראלי. שונה היה מצבו של דוידזאדה אילו היה חוזר לטרנר בלבוש אחר, נגיד במדי הייצוג של מכבי פתח תקווה או מ.ס. אשדוד.
דוידזאדה. הוא הנקודה החלשה (AFP)
המעבר למכבי תל אביב נתפס בעיני לא מעט מאוהדיו לשעבר כחציית קווים אדומים. תמונתו עם מדיו החדשים הרעידה בקיץ האחרון את הרשתות החברתיות. כמה מחבריו בפייסבוק התעלמו מהנחיות היצרן בנוגע לשמירה על לשון נקייה וקרעו אותו לגזרים. רחל דוד, האם המודאגת, ניסתה לאחות את השברים ופנתה לאוהדים בפנייה נרגשת: "אני מבקשת מכל אחד מכם לא לקלל את הבן היקר שלי, שבסה"כ רוצה לשחק. מה לעשות שעם ב"ש זה לא הסתדר. מה הוא אשם? תאחלו לו הצלחה, כי בסך הכל זה ספורט. אנא, תהיו הוגנים כלפיו".
אלא שקולה של אמא ייבלע הערב בהר הגעש האדום, והפצרותיה ייפלו על 15 אלף זוגות אוזניים אטומות. "זקן אדום" הסביר מדוע הוא וחבריו במועדון "הקרייזי רד" ישתדלו להרוס לבן של רחל דוד את הערב: "אופיר הוא אחלה ילד, אבל עם כל הצער הוא צריך להיות זה שהולך לאכול הרבה קש מהקהל. חייבים לסמן נקודת תורפה, הוא הנקודה וברור לכולם שהוא יבוא עם חיתול. זה חלק מהעניין. איך שטרנר בנוי צריך להוציא את שחקני היריבה משיווי המשקל". עוד חבר מועדון כתב: "כך או אחרת, אופיר הולך להיות מסכן הערב".
המגן השמאלי, פאר היצירה של מחלקת הנוער בבירת הנגב, חלם לזכות באליפות יחד עם אליניב ברדה ולתקוע יתד באירופה. אחרי שהגשים את החלום הראשון, ולפני שחצה בפריצה סוחפת את ביקורת הדרכונים בנתב"ג ובבריסל, נתן דוידזאדה את משחק חייו. ביצועיו המרשימים מול סלטיק, במשחק הגומלין של פלייאוף הצ'מפיונס (האלופה ניצחה 0:2), לא היו מביישים את יעקב כהן, המגן השמאלי המיתולוגי של הפועל ב"ש.
מעבר לים נתקעה התקדמותו. מאמנה של גנט הסתדר בלעדיו, ובמהלך המנוחה הארוכה שנכפתה עליו היה לו מספיק זמן לתכנן את פניית הפרסה – מאירופה הקלאסית למזרח התיכון. בבירת הנגב פינטזו על החזרתו הביתה של "המגן הבלגי", ובלחץ האוהדים חידשה ההנהלה את ערוץ ההידברות אתו. ביג דיל לא יצא מזה.
התמונה שהרעידה את הרשת (מכבי ת"א)
עד לעליית המו"מ על שרטון התנהלו מגעים רופפים בין הצדדים, כשבמקביל המשיך מיהאי קורהוט, מחליפו של אופיר, לחרוך את האגף השמאלי. אולי מפני שהמגן ההונגרי הציג יכולת טובה, ובשלבים מסוימים נכנס לנעלי דוידזאדה ואף הרחיב אותן, ואולי מפני שהבלגים הפריזו בדרישותיהם הכספיות, השורה התחתונה הייתה שאין כלום ולא יהיה כלום על הציר באר שבע-גנט-משפחת דוידזאדה. בנקודת הזמן ההיא ניתן המנדט לדודו דהאן לסגור עניינים עם מכבי.
מול הדם הצעיר המחשב להתפקע בעורקים הדרומיים, ניצבים מאיר ברד ושלום אביטן, מגיבורי שתי האליפויות הרצופות באמצע שנות ה-70. הצמד המיתולוגי של הפועל באר שבע מתקשה להתמזג עם הזרם השוצף והקוצף ביציעי טרנר, וברד אפילו מפגין שמץ של אמפתיה כלפי המגן השמאלי של ג'ורדי. "השתנו הזמנים, בעידן שבו הכסף מדבר אי אפשר לבוא לאופיר בטענות", אמר מספר 8 האגדי של ב"ש, "ברגע שמכבי רצתה אותו יותר ושילמה יותר, נפל הפור. צריך לכבד אותו על השנים היפות שהוא נתן לנו, להימנע מקללות, ולנצח את מכבי על המגרש. אינשאללה שנזכה באליפות שלישית ברציפות".
ביקשנו ממירו להשוות בין דוידזאדה ובין ממלא מקומו קורהוט, וזוהי מסקנתו: "המגן ההונגרי עושה עבודה טובה, אם כי הייתי מציע לו לתמוך יותר בהתקפה. המסירה האחרונה של ההונגרי מדויקת יותר, אצל אופיר יש עליות וירידות, ושניהם לא תמיד חוזרים בזמן להגנה. מי הטוב מבין השניים? אני חושב ששניהם פחות או יותר באותה רמה. ב"ש מילאה את החלל החסר, וזו סיבה מספיק טובה לאפשר לאופיר לתפוס את הכיוון שלו בחיים בלי לרדת עליו. לאוהדים אני מציע – אל תהפכו אותו ל'בניון מספר 2'".
אצל שלום אביטן המילים מתגלגלות על הלשון במהירות מסחררת, משל היה מנחה במכירה פומבית, ויש לו גם מודל להשוואה. הוא עצמו חצה לפני יותר מארבעים שנה את הכביש ורק אז הפך לאגדה. המעבר של שלום מבית"ר להפועל ב"ש הזכיר לאנגלופילים מקרב זקני העיר את חציית הנהר של דניס לאו – ממנצ'סטר יונייטד למנצ'סטר סיטי.
אצטדיון טרנר. צריך להוציא יריבים מריכוז (מאיר אבן חיים)
וכה אמר אביטן: "עם כל הכבוד, דוידזאדה לא היה בקליבר שלי, ולא צריך ללכת לבית-הספר כדי לדעת את זה. הייתי הכוכב הכי גדול שגדל בעיר הזאת. שילמו עבורי הרבה מאוד כסף, ובית"ר ב"ש אפילו קיבלה תמורתי 5-6 שחקנים".
ההתאקלמות המוצלחת של המגן הבאר שבעי בשורות סגנית האלופה זיכתה אותו מדי פעם בפרגונים דרומית לצומת אשדוד, עד שוויתר על האפשרות לשלוח את ברכת הדרך לקורהוט ולשאר שחקני האלופה ערב משחק הגומלין בפלייאוף הצ'מפיונס נגד מאריבור.
באחד מראיונותיו אמר דוידזאדה, בתשובה לשאלה אם הוא מאחל הצלחה לאלופה במשחקה הגורלי: "אני מתרכז רק בהצלחה של הקבוצה שלי". כמה אנשים הרגישו שדרכו להם על היבלות. "עם כל ההבנה למשקעים שאולי הוא סוחב איתו, הייתי מצפה ממנו להפגין ממלכתיות ולא לשכוח מאיפה הוא בא", אומר ברד ומעדכן גרסה. "פה גדלת, כאן קיבלת את הבמה. אני בטוח שבפעם הבאה תהיה לו תשובה מוצלחת יותר". רק שמע אביטן שברד התהפך על דוידזאדה, ולקח את שניהם לגלישה במורד הוואדי: "אם באמת לא הזיז לאופיר מה תהיה התוצאה נגד מאריבור, סימן שהוא התבגר. זוהי חשיבה של מקצוען, בלי רגשות ובלי סנטימנטים".
"מעניין את סבתא שלי שאופיר הפסיק לפרגן לקבוצה" (דני מרון)
בימיו הגדולים אביטן התנחל ברחבות היריב והפציץ. על חזרה להגנה אף אחד לא העז לדבר איתו. "זוהי הפעם האחרונה שאתם מדברים איתי על שחקני הגנה", הוא נזף בנו, ואחר כך הוסיף: "נגמר העידן של הסמל ושל אהבת מרדכי. מה שהיה לפני 30 ו-40 שנה נעלם מהעולם, שחקנים כיום חושבים רק על הכסף ועל העתיד הכלכלי שלהם. מי שמשלם יותר טוב, עוברים אליו בריצה. ביום ראשון אתה בארסנל, ביום שני בצ'לסי. מעניין את סבתא שלי שדוידזאדה הפסיק לפרגן לקבוצה ולא רואה אף אחד ממטר חוץ מאשר את טובתו האישית. זכותו המלאה. הנה, גם רפי בן-חמו שלנו, שלא היה שחקן מבריק, עבר למכבי ת"א בשנות ה-80, וכאשר שיחק נגדנו אף אחד לא אמר לו מילה. לאוהדים שלנו אני ממליץ להתגבר על הרגישויות. הלך דוידזאדה, יבוא משה רבנו. כל החשבונאות הזאת רק מקטינה אותנו בעיני הקהל הניטרלי".
מה דעתך על הכתבה?