התבוסה של הנבחרת הצעירה 5:2 לגרמניה השבוע, שהתווספה לתבוסה 4:0 בחודש שעבר באירלנד, עלולה להותיר את הנבחרת הצעירה של ישראל – לראשונה מאז 2004 – מחוץ לשתי הראשונות בבית מוקדמות אליפות אירופה.
גם נבחרת הנוער של ישראל הפסידה לקוסובו ואפילו לא עברה את השלב המוקדם במוקדמות אליפות אירופה (אחרי שנתיים בה סיימה במקום הראשון בבית) ולעומת זאת נבחרת הנערים של ישראל נכללת בדרג הראשון לקראת שלב העילית באביב, לפני איטליה, דרג לפני ספרד ושני דרגים לפני הולנד.
להסברים פנינו אתמול למנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות, ניר לוין, כדי להבין אם מתפתחת כאן מגמה, אם מזהים כמה בעיות, או שאולי מדובר בצירוף מקרים. לוין בחר לטפל קודם כל במשחק נגד גרמניה, אותו ניהל בעקבות מות אביו של המאמן מרקו בלבול ימים ספורים לפני המשחק.
"אתה משחק נגד שחקני בונדסליגה, עם טיפול בכדור ויכולות פיזיות. קשה לנו להתמודד בכל מרכיב של המשחק איתם. במשך 77 דקות מתחנו את כל הנושא של עבודת צוות, טקטיקה, ארגון ומקסום יכולות אישיות ועשינו את זה בצורה מאוד יפה ומכובדת", אומר לוין, "זה הספיק ל-2:2 ולפנדל שהגיע לנו על מנור סלומון, התקפה שהסתיימה בבעיטה לקורה של שון ויסמן, וכל זה בין ה-2:2 ל-3:2 שהם עשו. המשכנו לתקוף, המשכנו לחפש את השער, עשינו דברים נכונים. הגיע השער השלישי ואז באמת הייתה שבירה וירידה – וזה לא צריך להיות. אני מייחס את הרוב לנושא הגופני. יש פערים, ביטלנו אותם, אבל ככל שהמשחק התקדם, השחקנים נכנסו ליותר עייפות".
גרמניה הצעירה חוגגת השבוע באצטדיון רמת גן (אודי ציטיאט)
כי התקפה ישראלית היא מתפרצת של 70 מטר והתקפה גרמנית היא בשליש האחרון. שפכתם לאגר.
"זו לא חוכמה. בדרך כלל אם יש קבוצה שמחזיקה יותר בכדור, אז הקבוצה השנייה רצה יותר. התוכנית לא הייתה רק שמתגוננים. הגול הראשון שלנו היה גול שקדמו לו 11 מסירות. זו הייתה הנעת כדור. הגול השני של ויסמן היה התקפת מעבר. זה הגרמנים, אין מה לעשות".
ובכל זאת, זו הייתה גרמניה בלי שחקני מפתח – לירוי סאנה, יוליאן ברנדט, טימו וורנר, בנג'מין הנריכס וג'ונתן טהא – שנוצחה 3:1 בנורבגיה.
"אם הגרמנים היו מנצחים שם 1:4, זה היה משקף. מה שהיה בגרמניה לפני עשר שנים ומה שקורה עכשיו, זה שונה לגמרי. כל מה שעשו שם בהתאחדות זה בעקבות הכישלון שלהם ביורו הבוגרים ב-2000 וב-2004. הם עשו תכנית מקיפה שכללה את כל המדינה וכולם נרתמו. אמרו לי שהתוצאות שהם ראו בתכנית שהם הכינו הגיעו לאחר שש ושבע שנים. הם הקימו אקדמיות בכל האזורים בגרמניה, היה להם שיתוף פעולה בבתי הספר וילדים הגיעו מהאקדמיות. התוכנית התחילה לתת תוצאות והן מגיעות בשנים האלה".
לירוי סאנה. הכדורגל הגרמני מתחיל לראות תוצאות (Gettyimages)
לפני שמונה ותשע שנים סימנו פעמיים בתיקו עם גרמניה, שני משחקים שיכולנו לנצח ולהם היה אז את מנואל נוייר, מסוט אוזיל, סמי חדירה, מאטס הומלס וטוני קרוס בהרכב. הם לקחו מונדיאל כבוגרים ב-2014, ואצלנו רק הולכים אחורה. איפה הבעיה?
"א. זו לא חזרה אחורה. ב. צריך להבין: הבאתי תוכנית לליגת פיתוח בארץ, שאנשי ההתאחדות ואני הגשנו בפני מנהלת הליגה ובעלי הקבוצות, והתוכנית הזו לא התקבלה ולא עברה".
בגרמניה, ספרד, פורטוגל או צרפת יש קבוצות בת. למה לא פה?
"יש קבוצות שאימצו את זה בארץ. אני בעד העניין הזה. כמי שאחראי על הנבחרות הצעירות, אנחנו מחפשים כמה שיותר דקות לשחקנים בתפר בין נוער לבוגרים. אני בעד, ולא משנה מה מבין השניים. הבעיה היא שזה לא קורה. הפורמט בגרמניה אומר שאם שחקן לא משחק בקבוצה הראשונה עד גיל 23, הוא עובר לליגה השלישית והקבוצה הבכירה יכולה למשוך אותו משם במהלך העונה. יש הרבה מאוד בעיות. בקבוצות, במחלקות הנוער, בכל הנושא של הכשרת השחקנים – אנחנו צריכים להשתפר. אני לא אוהב את הגישה שלשבת ולבכות אלא לראות מה שבתפקידי אנחנו יכולים לעשות. אנחנו מנסים לעשות שורה של דברים כדי לקדם את הענף. ייקח זמן וסבלנות להטמיע אותם".
איזה דברים?
"אנחנו בדרך להכנת תוכנית לשיפור היכולות הגופניות של השחקנים בעזרה ותמיכה של הוועד האולימפי והספורט ההישגי. הייתה פגישה עם מולי אפשטיין. אנחנו מקבלים תמיכה וכיוון ומתחילים לייצר איזשהו שיתוף פעולה, שבסופו תהיה תוכנית לשיפור גופני של השחקן הישראלי, כשהמטרה היא שזה יוטמע גם בנבחרות, אבל גם במחלקות הנוער. בנוסף יהיו כל מיני דברים שקשורים בתזונה והתאוששות ומתודות של אימון, בהם ננסה לשפר את כל מה שמסביב לשחקן וכל מה שהוא מקבל".
"ביטלנו את הפערים, אבל ככל שהמשחק התקדם הורגשה העייפות" (אודי ציטיאט)
יש שתי אסכולות לגבי מאמנים בנבחרות: אחת טוענת ששחקני נבחרת, בכל גיל, צריכים לראות מולם מאמן שהיה שחקן מפתח בנבחרת ישראל כדי להטמיע ערכים ומחויבות, והשנייה טוענת שמאמן נוער צריך להיות מאמן נוער. גדי ברומר הוא היחיד שלא אימן בוגרים, והוא כרגע המאמן הכי מצליח בנבחרות הגילאים.
"נתחיל מזה שמרקו בלבול מאמן שחקנים בני 19, 20 ו-21, שהם שחקני בוגרים לכל דבר, כי הם סיימו את קבוצת הנוער. הם משחקים בקבוצות ליגת העל, עברו תקשורת ועשרות אלפי צופים והם ברמות הכי גבוהות ובמועדונים הכי טובים. שם צריך מאמן בוגרים", מבהיר לוין.
"כשנכנסתי לתפקיד שוחחתי עם כל המאמנים שהיו פה, והייתה להם אופציה ראשונה להמשיך. מאלון חזן התרשמתי מהידע, מהרקע ומההבנה שלו. צריך להבין: חלק גדול מהעבודה שלי זה לעבוד עם המאמנים, להטמיע את דרכי העבודה שלנו, שהם אחידים ודומים בכל הנבחרות. חזן אימן כמה שנים בנבחרת הנוער והנערים וברגע שהוא מתאים מבחינת הידע וההבנה שלו והנכונות לעבוד, בצורת העבודה החדשה, שיש מנהל טכני ועובדים איתו בתיאום, הוא מאמן את נבחרת הנוער. לא צריך להתייחס להצלחה או כשלון כאל איזו אבן בוחן. המדד הראשון של מאמן זה האם הם מקדמים את השחקנים שלהם, האם השחקן ישתפר בסוף השנה, האם הקפצנו אותו שנתון בגלל שהוא מוצלח מאוד. אלה מדדי ההצלחה. אחר כך בודקים גם את התוצאות של המאמן".
ובכל זאת?
"נבחרת נערים ג' הייתה כבר בפעילות השבוע. סלאח חסארמה וברומר איתם. זה כולל גם את עופר פביאן. אחד הדברים שאנחנו עושים זה להתחיל מלמטה. נפתחו מרכזי מצוינות ויש תכנית להגדיל אותם. נבחרת שנתון 2003 תהיה הנבחרת הראשונה שבסיסה הוא שחקנים שהיו במצוינות. אנחנו מכירים אותם, יודעים את השמות שלהם, באיזה תפקידים הם משחקים. זה תהליך שאמור להגדיל ולשפר את תשתית השחקנים מלמטה ולאתר אותם כמה שיותר מוקדם. יש לנו מערך סקאוטינג מאוד גדול. יש לנו 30 סקאוטים שמסתובבים כל הזמן במגרשים ושולחים דוחות. זה מייצר שמות, ועדיין אי אפשר לשלוט עליהם".
מרקו בלבול. "מאמן שחקני בוגרים לכל דבר" (ערן לוף)
אז איך אומרים שאין מספיק שחקנים בארץ, אם אתם לא מצליחים אפילו לאתר את כל הטובים?
"זו אמירה מאוד נכונה שאין מספיק שחקנים".
אין מספיק קבוצות. יש המון שחקנים שבכלל לא רשומים בהתאחדות לכדורגל אלא מסתובבים בבתי ספר פרטיים. אלפי שחקנים.
"מסכים איתך. יש כל מיני בתי ספר פרטיים שזה טוב ונהדר ואין לי בעיה שילד יילך לשחק אצל איזה שחקן עבר וירוץ ויבעט וייהנה בכדורגל בתקווה ובהנחה שעושים דברים בצורה ראויה ובתנאי שאם הוא מוכשר, הוא ימשיך לקבוצה מסודרת".
מדברים על הרנסנס של השחקנים הערבים בכדורגל הישראלי, אבל גם בנבחרת הבוגרת וגם בנבחרת הצעירה בקושי רואים אותם. מוחמד עוואד היה היחיד בסגל למשחק נגד גרמניה, והוא לא שותף. איפה מרואן גנטוס, עמראן אלקרינאווי, אנאס מחמיד, אמיר חלאילה?
"זו ממש לא דוגמה טובה, כי הנבחרות הן דוגמה פנטסטית לשילוב הערבים בכדורגל. בנערים א' הקפטן במשחק נגד צ'כיה, בנבחרת שעלתה במקום הראשון ולא ספגה שער וכרטיס צהוב, היה איברהים ג'בארה ממכבי חיפה ואין שום בעיה עם זה והכל בסדר. לך למשחק הצעירה נגד אירלנד. אז היו שם עבאדי פרחת וגנטוס ועוואד. ההחלטות הן מקצועיות. בילדותי הייתי ברחוב ושיחקתי בשכונה. היום יש שחקנים במגזר שגדלים בצורה הזו, וזה נהדר לקבוצת כדורגל. בנבחרות יש הזדמנות שווה לכולם. חשוב ששחקנים מהמגזר ישתלבו, כי הם חשובים".
אלקרינאווי במדי עכו. הפעם הוא לא היה בסגל (ערן לוף)
מנור סולומון מתמרן בין שלוש מסגרות גיל ונראה שבאף אחת מהן הוא לא הראה את הפוטנציאל שלו.
"בנבחרת הבוגרת הוא היה רק באימונים. מה שמנור עובר עכשיו זה בעיות וקשיים שיחשלו אותו בהמשך ויתנו לו כלים להביא את הכישרון שלו. אין ספק שהוא שחקן מוכשר מאוד, וזו הסיבה שהוא צעיר בשלוש שנים מחלק משחקני הנבחרת הצעירה והוא כבר משתלב ומשחק איתם.
"מה שהנחה אותי בנושא המעברים שלו בין הנבחרות, היה השיחות שקיימתי עם המאמן שלו שרון מימר ועם מאמני הנבחרות הרלוונטית", מבהיר המנהל המקצועי בנוגע לכישרון. "ההחלטה התקבלה גם בגלל לוחות זמנים שהיו צמודים בין המסגרות. הוא הגיע לאוסטריה למשחק של נבחרת הנוער. דאגנו לבריאות שלו לפני הכל ולא שיתפנו אותו כלל נגד ליטא, כי היה לאחר מכן משחק של מכבי פ"ת. במשחק השני הוא שותף. הפסדנו לקוסובו ולכאורה המשחק נגד אוסטריה היה קריטי לנבחרת הנוער. אם היינו רודפים אחרי תוצאות, הייתי משאיר אותו בנבחרת הנוער, אבל מה שהיה נכון להתפתחות שלו כשחקן זה לנסוע לאירלנד ולשחק כעבור שלושה ימים בצעירה. ברור שהייתה תקלה במשחק ובתוצאה, אבל את זה לא תכננו מראש. כל הניוד הזה נעשה בתיאום איתו, ומכיוון שנבחרת הנוער זו נבחרת שהוא גדל איתה ושיחק איתה, גם בזה התחשבתי. בדיעבד יכול להיות שהמעברים המרובים בין הנבחרות בתקופה קצרה היקשו עליו את ההסתגלות.
מנור סולומון. "ככל שישחקו יותר ברמות הגבוהות, הם יהיו יותר טובים" (אודי ציטיאט)
"יכול להיות שהיה אובר-ניוד בין הנבחרות, אבל מה שצריך סלומון יותר זה משחקים ברמות הגבוהות. אנחנו מנסים למצוא טורנירים ומשחקים. ככל שנייצר יותר משחקים קשים לשחקנים, ככה הם יהיו טובים יותר. אין להם את זה מספיק בליגה. ככל שנשיג יותר משחקים, יהיה יותר טוב".
לסיכום, אנחנו בנסיגה?
"אני לא שותף לדעה שיש נסיגה בכדורגל שלנו. מה שכן, האחרים מתקדמים יותר. משפרים שם את נושא המתקנים, המאמנים ותוכניות העבודה ארוכות הטווח. אנחנו בכיוון חיובי, עשינו צעד קדימה אבל יש עוד הרבה צעדים. אם כל משרדי הממשלה, דרך בתי הספר ומשרד החינוך, דרך המועדונים, דרך כל הגופים שקשורים לכדורגל, אם היה אפשר לכנס את כל הגופים האלה וכולם היו נרתמים לטובת הפרויקט שנקרא הכדורגל ישראלי, היה יותר קל".
מה דעתך על הכתבה?