אווירע: מרבית פרשני הכדורסל, כמו גם אנשי מכבי ת"א עצמה, ציינו את האווירה המצוינת ששררה בקבוצה במחצית הראשונה של העונה כסיבה מרכזית ליכולת הטובה באותו פרק זמן. החבורה של נבן ספאחיה נראתה מלוכדת, מאוחדת סביב המטרה ונטולת בעיות אגו מיוחדות גם לאחר הפסדים כואבים מהם הצליחה להתאושש במהירות.
אך בתקופה האחרונה התמונה נראית שונה לחלוטין. הצהובים שנוצחו בשניים משלושת משחקי היורוליג האחרונים שלהם, שרדו בדרך נס את חצי גמר הגביע ונוצחו בגמר מול קבוצה עם שניים וחצי זרים, נראים רע על הפרקט ונורא מחוצה לו. הבעיות מתחילות כמובן בצמד הגארדים המוביל, פייר ג'קסון ונוריס קול. מכבי ת"א לא יכולה לגבור על אף יריבה (ובוודאי שלא על קבוצת יורוליג סבירה כמו מלאגה) כאשר השניים מסיימים משחק עם מאזן משותף של קליעה אחת מדויקת מתוך 15 ניסיונות מהשדה.
אבל הנתון המזעזע הזה נראה כתוצאה של תהליך שלילי העובר על השניים בשבועות האחרונים. אצל ג'קסון זה התחיל עם אותו משחק זכור מול ברצלונה, שאותו אומנם הכריע במו ידיו עם סדרת שלשות מרשימה, אך לפני כן התנהג במהלכו בצורה מוזרה שכללה סוג של שביתה איטלקית קצרה. לאחר מכן הגיע רצף של משחקים רעים, מקצועית והתנהגותית, במהלכם ספג לא מעט שריקות לעבירות טכניות, כולל במשחקי הגביע המקומי. את השבוע האחרון פתח הרכז עם משחק ליגה מוזר מול אשדוד, כאשר בשלושת רבעיו הראשונים סרב למעשה לזרוק לסל, ואמש ההופעה שלו שהסתיימה עם הרחקה חסרת אחריות.
נוריס קול נראה מתוסכל ממעמדו כ"משנה למלך" כבר תקופה ארוכה, ותסכולו בוודאי גבר אתמול כשנשאר על הספסל לאורך דקות ארוכות גם בערב בו ג'קסון לא מוצא את הטבעת, ואף בדקות הראשונות שלאחר ההרחקה. לא ברור מה בדיוק מציק לשניים – יחסו של ספאחיה (שכועס בצדק על משחק ההגנה של ג'קסון ואנוכיותו של קול), מצבה של הקבוצה או היחסים ביניהם- נראה כי מדובר בשילוב בין כל האפשרויות, אך דבר אחד בטוח- כל עוד לא ישתנה מצב רוחם של האסים תתקשה מכבי להתרומם.
ספאחיה. יצטרך להוכיח עצמו בתנאים קשים בהרבה (עדי אבישי)
גם העובדה שעל הספסל הצהוב הולך וגדל מחנה המתוסכלים, שמשחקים מעט או לא משחקים בכלל, כולל קפטן בדימוס שפעמיים בשבוע מבקש לעזוב, לא מוסיפה לאווירה הכללית. אם נוסיף לכך את אבדן הגביע הכואב מהשבוע שעבר ואת הלחץ שילך ויגבר בתקופה הקרובה לנוכח הלו"ז הקשה נקבל מצב נפיץ.
זה בדיוק הזמן שבו תיבחן מנהיגותו של ספאחיה, שהיה ראוי לשבחים להם זכה בתחילת העונה אך יצטרך להוכיח את עצמו שוב כעת, ובתנאים קשים בהרבה. אבדן העשתונות הקבוצתי שהגיע לשיאו בתגובות שלאחר ההפסד לחולון הוא גם תוצאה של העצבנות הרבה של המאמן הקרואטי, שהורחק שלושה ימים קודם לכן, מרבה לבקר את שחקניו בתקשורת ונראה מאד לא רגוע באופן כללי.
כעת יהיה ספאחיה מוכרח לשנות פאזה, לנסות ולהרגיע קודם כל את עצמו, לאחר מכן את ג'קסון וקול (בעזרת הרבה שיחות אישיות) ולאחר מכן את המערכת כולה. מדובר במשימה מאד לא פשוטה ובכזו שלהצלחתו או לאי הצלחתו בה יהיו השלכות מרחיקות לכת על המשך העונה של הצהובים בכל המסגרות.
נמאס לו להיות מספר 2 (עדי אבישי)
מוטב מאוחר: מינויו של עודד קטש למאמנה של הפועל ירושלים הוא צעד נכון ומתבקש מבחינת שני הצדדים. האלופה ששיחקה כדורסל רע בתקופה האחרונה ומחריד השבוע מול נס ציונה העמידה בראש המערכת שלה מאמן בכיר, רעב ומנוסה, ואילו קטש עצמו זכה למשרה הטובה ביותר עבור מי שמועסק במקביל כמאמן נבחרת ישראל (הרי כבר למדנו לאחרונה שלא מומלץ להחזיק בו זמנית בתואר המאמן הלאומי ומאמן מכבי ת"א, ע"ע א.א.).
נשאלת רק השאלה- מדוע רק עכשיו? למה לעזאזל לא בוצע המהלך הכל כך צפוי וההגיוני הזה כבר לפני שלושה חודשים, לאחר הדחתו של קציקאריס? נראה שהתשובה נעוצה לפחות באופן חלקי בחטא היוהרה. יתכן שההצלחה הגדולה של האדומים בעידן אורי אלון (שלא לדבר על הצלחותיו של האחרון בתחומים אחרים) היא שנטעה בלבו של בעלי הקבוצה וחבריו להנהלה את התחושה כי הם לא יכולים לטעות. התוצאה הייתה כמובן רצף אדיר של טעויות העונה, כאשר האחרונה שבהן הייתה מינוי של מודי מאור למאמן הראשי.
אלון. חטא היוהרה (דני מרון)
כעת, אחרי שהעונה האירופית הסתיימה בכישלון, הגביע הלך ונגמרה מכסת הזרים, מונה קטש במטרה "להביא אליפות" על פי אלון. המאמן המוכשר יוכל אולי לעמוד במשימה, אם כי לדעתי רק בעונה הבאה, עם סגל שונה אותו יבנה בעצמו.
מה דעתך על הכתבה?