משחקי גביע העולם בכדורגל הם הבמה המרכזית לנבחרות הלאומיות, הנאבקות על הפרס הגדול מכולם. ואולם גם הנבחרות המשובחות בהיסטוריה, ובראשן ברזיל, שהניפה חמש פעמים את גביע העולם, יונקות את כוחן ואת עוצמתן מיכולתם האישית של השחקנים. לפיכך הפעם במסגרת סיפורי המונדיאל, בחרתי להתרכז בעיקר בכדורגלן אחד, שלדעתי הוא המייצג הקלאסי של שחקן הכדורגל האינטיליגנטי והאלגנטי, שראו טורניר הגמר של גביע העולם, השבדי, נילס לידהולם.
ב- 1958 אירחה שבדיה את משחקי גביע העולם, ובעצמה הגיעה עד למשחק הגמר, שבו נבלמה בידי נבחרת ברזיל. אשפי הכדורגל מדרום-אמריקה, ובראשם פלה, הכוכב העולה (אז בן פחות מ-18) גברו על הנבחרת הביתית 2:5. לידהולם (קרוב ליום הולדתו ה-36), הוא שהבקיע את השער הראשון במשחק, בהעניקו לנבחרת שוודיה יתרון של 0:1, בדקה הרביעית למשחק.
לידהולם היה הכדורגלן שתבונתו הרבה עשתה אותו למאסטרו של משחקי הכדורגל. מסירותיו, בכל מגרש שבו הופיע, היו מדויקות, כמעט מלאכת מחשבת של ממש. הוא נחשב בשנותיו ככדורגלן למי שמסירותיו מגיעות ליעד הרצוי, ומספרים שפעם כאשר לא דייק במסירה, היה זה אירוע של ממש, והקהל קם על רגליו, ומחא לו כפיים, על הרצף העצום שהיה לו עד לאותו רגע, במסירות מדויקות.
לידהולם, מעבר להיותו כדורגלן הנבחרת, שיחק בין היתר במילאן. הרבה לפני שהקבוצה המילאנזית נהנתה מהטריו ההולנדי שכלל את רייקרד, ואן-באסטן וחוליט, היא נהנתה מטריו שוודי איכותי. היו אלה לידהולם וחבריו לנבחרת גרן ונורדהאל, להם הוצמד הכינוי: גר-נו-לי. במגרש תופקד לידהולם בדרך כלל בעמדת קשר התקפי (או קיצוני ואפילו בלם), והוא רשם 23 הופעות בין-ארציות במדי שוודיה, בהן הבקיע 12 שערים. כינו אותו בשם "הברון", בזכות משחקו האלגנטי, ואולי גם משום שנשא לאשה דוכסית איטלקייה.
כרזת מונדיאל 1958 בשבדיה (אתר רשמי)
לא תמיד קל להשוות בין שחקני הכדורגל, ואולם היה במשחקו של לידהולם דמיון מסוים לאלגנטיות שבמשחקם של די-סטפנו ופלאטיני. שחקנים שהעניקו לכדורגל את היופי יוצא הדופן. הם כאילו לא נזקקו למאמץ כדי לנצח על הקונצרט.
כאמור, את משחקי גביע העולם 1958 זוכרים בעיקר בזכותה של ברזיל, שרשמה בהם זכיה ראשונה בתואר הנחשק מכולם. נבחרת של כוכבים, עם גילמאר, נילטון סנטוס,, בליני, דז'אלמה סנטוס, אורלנדו, זיטו, גארינצה, דידי, וואווה, זאגלו, ומעל כולם פלה. זה הטורניר שבו הבקיע הצרפתי ז'יסט פונטיין 13 שערים – שיא לטורניר גמר, שלא נשבר עד היום הזה. טורניר שבו כיכבו לצידו קופה הגאון, פיאנטוני, ו-וואסן. נילס לידהולם היה שם באותה רשימה של ענקי המשחק. לכן הוא גם ראוי ללא ספק שאקדיש לו את הפרק הזה על תרומתו למשחק הפופולארי ביותר בתבל.
מה דעתך על הכתבה?