מעבר למאבקים על העלייה, ישנם גם מאבקי מיקום שיקבעו מי תהיה היריבה בשלב הבא ובאיזה צד של ההגרלה תשחק. לפחות כרגע מסתמן צד אחד מרובה בנבחרות שמסורתית מגיעות לשלבים המאוחרים, ובצד השני נבחרות עם מסורת פחות מפותחת במונדיאלים – אבל ניסיון העבר מוכיח שחישובים כאלה במשחקים האחרונים, יכולים לגרום לאיבוד מומנטום ולגרום להדחה.
לנושא הזה בדיוק נדרש דידייה דשאן במסיבת העיתונאים של הנבחרת שלו לפני המשחק מול דנמרק. דשאן, אמר שהמטרה של צרפת היא להמשיך את המומנטום, כך שהם מגיעים לנצח. לעומת זאת, הוא גם הצהיר שיבצע שינויים בהרכב ושכל 23 השחקנים שהגיעו לרוסיה ראויים ושווים הרכב בנבחרת.
דשאן התייחס גם לעמדת השוער, שם כנראה יפתח היום סטיב מנדאנדה הוותיק שעבר העונה שלוש פציעות שריר ונעדר מרוב משחקי ההכרעה בליגה האירופית (בגמר הוא שיחק). גם פה ציין המאמן שהוא סומך עליו והוסיף שהוא מעבר לשחקן רגיל בחדר ההלבשה (מזכיר במשהו את פפה ריינה בנבחרת ספרד).
לוריס מול אוסטרליה. יסופסל וכדי להעניק דקות למנדאנדה הוותיק (AFP)
מי שיענוד כנראה את סרט הקפטן במשחק הוא רפאל וראן, שציין שאם אכן זה יהיה כך, זה יהיה אחד הרגעים המרגשים בקריירה שלו. וראן משתף פעולה במרכז ההגנה עם סמואל אומטיטי, כשהם משלימים צמד סופר קלאסי בדומה למה שקורה בנבחרת ספרד עם ראמוס ופיקה.
דשאן קיבל כמה החלטות מעניינות בטורניר, בעיקר בציוות בקו ההגנה שם הוא העדיף ארבעה שחקנים שבמהותם הם בלמים. בעוד הבחירה בלוקה הרננדז במקום מנדי היא מובנת עקב פציעתו של האחרון שמנעה ממנו לשחק ברוב העונה – למעשה שיחק 62 דקות בשלושה משחקים בסיטי מאז ספטמבר – ההעדפה של בנג'מין פבאר משטוטגרט על הרכש החדש של אתלטיקו מדריד, ג'יבריל סידיבה הייתה מפתיעה וכבר מראה על קו מחשבה טקטי.
פבאר בן ה 22, שיחק מצוין העונה בשטוטגרט ולא הפסיד שניה במשחקיה בבונדסליגה, עם זאת, הוא תופקד רק ארבע פעמים כמגן ימני וברוב העונה שיחק כבלם. אם ניקח בחשבון שגם הרננדז מוצב כבלם באתלטיקו (בשליש מהמשחקים העונה תופקד במרכז ההגנה), נבין שדשאן מעדיף מגנים עם יכולות הגנה משובחות, שיחד עם קאנטה נותנים חופש מוחלט לחמישייה הקדמית. אולי זה עוד נתון שמסביר את הדומיננטיות ההתקפית של פוגבה בנבחרת.
פבאר. דשאן מעדיף מגן עם יכולות הגנה משובחות (AFP)
בחלק הקדמי דשאן עדיין מחפש את הנוסחה. הניסיון לשחק עם אנטואן גריזמן כחלוץ לא עלה יפה מול אוסטרליה. התפקוד האידיאלי מבחינת גריזמן הוא זה שבו הוא משחק באתלטיקו, כחלוץ שני מאחורי חלוץ פיזי וחזק – באתלטיקו זה קוסטה, בנבחרת זה אוליבייה ז'ירו. ככה מרוויחים את הגאונות שלו בתנועה מקו שני וגם את היכולת שלו לקבל כדורים מאחורי קו קישור ולתקוף את ההגנה בכדרור או מסירה (15 בישולים העונה באתלטיקו). כאן מתחילה הבעיה של דשאן (בעיה שמאמנים אחרים יכולים רק לחלום עליה) – האם לשחק עם קשר אחורי אחד, שני קשרים מרכזיים לפניו (קלאסי לפוגבה) וגריזמן בכנף, או להוריד את פוגבה מדרגה ולשחק עם רביעייה קדמית כשגריזמן לפניהם.
למזלו הבית הנוח והעוצמות האדירות של הנבחרת הצרפתית מאפשרות לו לעשות ניסויים בשלב הבתים. במשחק הראשון פתח 4:3:3 עם גריזמן בחוד, בשני הוריד את פוגבה מדרגה, ליד קאנטה ושיחק עם בלז מאטוידי בעמדה קדמית וגריזמן מאחורי ז'ירו. מחר דשאן יעשה רוטציות בהרכב אבל עדיין יהיה מעניין לראות באיזה מערך יבחר. בעיקר אם ניקח בחשבון, שבשמינית הגמר יכול לחכות לו השחקן הטוב בעולם (למדקדקים, הטוב בעולם ביחד עם מספר שבע של ריאל מדריד).
קאנטה מספק את החופש, פוגבה מנהל וז'ירו יוצב בשפיץ? (Gettyimages)מבחינה אישית, אחרי תשעה ימי שידור רצופים, קיבלתי יומיים מנוחה במוסקבה לפני השידור של צרפת – דנמרק מחר וכמובן לקראת משחקי ההכרעה. למרות לילות לא פשוטים ללא שינה, הרבה טיסות וחיפוש החדר במלון כי כבר לא זוכרים באיזה עיר אנחנו נמצאים, החוויה עוצמתית, מהנה ובלתי נשכחת.
אם צריך לציין נבחרת אחת שנכנסה עמוק לליבי, אני אהיה חייב לציין את מקסיקו. מעבר להערכה העצומה שיש לי לגישה של המאמן שלה, חואן קרלוס אוסוריו ולמחויבות של השחקנים, הקהל המקסיקני פשוט מדהים. מרגישים אותם בכל מקום, בשדות התעופה, במטוסים, ברחובות, במלון ובעיקר באצטדיון. אם בלוז'ניקי הם סיפקו אווירה, אבל הגודל של האצטדיון קצת בלע אותם, החוויה שהם סיפקו ברוסטוב הייתה בלתי נשכחת. הם עודדו ללא הפסקה ופשוט הרעידו את האצטדיון. לדעתי כל האוהדים הניטרליים מקווים שהם ימשיכו במונדיאל הזה כמה שיותר ובמינימום ישברו את נאחס שמינית הגמר, מגיע להם.
אווירה נהדרת בלוז'ניקי @sharon_nissim@kann@FIFAWorldCuppic.twitter.com/A9h1RdHz2E
— ori uzan (@OriUzan) June 26, 2018
מה דעתך על הכתבה?