זהות אבודה – ההזדמנות של נבחרת בלגיה להיכנס לספרי ההיסטוריה

 הדבר שהכי הרגיז את שחקני נבחרת בלגיה במאמן הקודם והכושל של "השדים האדומים" מארק וילמוטס, היה שהוא לא הפסיק "לאכול להם את הראש" עם סיפורים מהימים שהוא היה שחקן בנבחרת בלגיה וכל הזמן השווה את החבר'ה של נבחרת דור הזהב הבלגי הנוכחי עם הנבחרת הבלגית האפורה והמדכאת של תחילת שנות ה-2000, שכזכור נכנסה להיסטוריה ביורו 2000 בתור מארחת היורו הראשונה שלא צולחת את שלב הבתים.

זה לא רק שהרבה שחקנים צעירים לא סובלים שאוכלים להם את הראש, זה גם עניין של בעיית הזהות של הכדורגל הבלגי. רבים מהוואלונים (הבלגים דוברי צרפתית) גדלו בכלל על נבחרת צרפת הגדולה של 1998 (אלופת העולם) ו-2000 (אלופת אירופה). אדן הזאר למשל, העריץ את אותה נבחרת ולבש את החולצה של אהובו, כוכב הנבחרת זינדין זידאן, תיירי הנרי היה מושא הערצתו והמודל לחיקוי של מיצ'י בטשואי שתלה פוסטרים שלו על הקירות. פלמים (בלגים דוברי הולנדית) רבים תמכו בנבחרת הולנד שהלכה רחוק מאוד בשני המונדיאלים האחרונים בכיכובם של ווסלי סניידר, אריאן רובן וחבריהם (גמר 2010, חצי גמר 2014).

ההצלחה של נבחרת בלגיה במונדיאל הנוכחי מייצרת אחדות כמעט בלתי אפשרית בקרב העם הבלגי, ומדובר במחזה שכל בלגי ששוחחתי עימו בימים האחרונים נרגש מאוד. "רק המלך פיליפ והכדורגל הם שני הדברים שמאחדים את העם הבלגי", אמר לי העיתונאי יוהאן ואלקירס. בלגיה, אומה של 11.5 מיליון איש – 6.4 מיליון פלמים, 4.1 מיליון ואלונים, כשמדיניות הגירה סופר-ליברלית הוסיפה לסלט הזה את העובדה שכרבע מהאוכלוסיה היא ממוצא זר. בלגיה מתמודדת לא רק עם משבר זהות ופילוג פוליטי נצחיים אלא גם עם תסביך נחיתות רציני מול השכנות הגדולות והחשובות יותר (הולנד, צרפת, גרמניה).

והנה נבחרת 'דור הזהב' של בלגיה לא רק שהשוותה במונדיאל 2018 את הישג השיא שלה – כמו הנבחרת של אנצו שיפו ויאן קולמאנס עם חצי הגמר ב-1986 במקסיקו, ולא רק שהיא רשמה את הניצחון המרשים בתולדותיה- ניצחון ב-90 דקות נגד אלופת העולם חמש פעמים, ברזיל, זוהי נבחרת שמהווה פסיפס די מדויק של החברה הבלגית – שילוב של פלמים כמו דה בריינה, ורמאלן, ורטונגן ומרטנס לצד ואלונים כהזאר, קורטואה ומונייה ובני מהגרים כלוקאקו, פלאיני, קומאפני וויטסל. השפה המדוברת בנבחרת בלגיה (זו שמייצגת זהות בלגית חדשה) היא אנגלית – כי גם הצוות המקצועי יש מאמן ספרדי, עוזר מאמן אנגלי, עוזר מאמן צרפתי ושחקנים שחלקם דוברי פלמית וחלקם דוברי צרפתית. החלוץ רומולו לוקאקו דובר שש שפות.

הנבחרת של מרטינס מציגה כדורגל אטרקטיבי וסוחפת אחריה את העם הבלגי שרואה כיצד נבחרתו יוצרת איזון מושלם בין הכוכבים למסגרת הקבוצתית – בלגיה כבשה (יחד עם גרמניה) שיא של 43 שערים במוקדמות, והיא גם כבשה במונדיאל 2018 את הכמות הגדולה ביותר של שערים – 14, שמתחלקים בין תשעה כובשים שונים (שיא המונדיאלים הוא 10). לוקאקו, מלך השערים של הנבחרת עם ארבעה, היה עסוק במשחקי הנוקאאוט מול יפן וברזיל בפרגון ועבודה קשה למען חבריו.

 לוקאקו, לא רק סקורר (gettyiamges)

הנה תקציר של ההיסטוריה של הכדורגל הבלגי: ב-1880 האליטות הצרפתיות הכניסו את המשחק לבלגיה, שזכתה בתואר היחיד בתולדותיה – מדלית זהב באולימפיאדת אנטוורפן 1920 – בזכות שופט אנגלי מכור שהוביל גם לניצחון טכני של בלגיה בגמר על צ'כוסלובקיה ששחקניה עזבו את המגרש במחאה נגד השיפוט כבר במחצית הראשונה. הפלמים ראו וקינאו, והקימו התאחדות כדורגל נפרדת בשנות ה-20 של המאה ה-20, ומאז – כמו בכל תחום חיים אחר בבלגיה – שלט הפילוג הזה בין הפלמים בצפון והוואלונים בדרום, תקף גם בכדורגל. אמנם הבלגים זוכרים גם את הנבחרת המצליחה של המאמן גי טיס בשנות ה-80 – כשהכדורגל הבלגי היה בשיא תפארתו גם ברמת המועדונים, אבל מלבד זאת, בעיקר הייתה אווירה סכסוך ומאבקים. כשהמאמן היה פלמי, התקשורת ושחקני העבר הוואלונים העבירו עליו ביקורות תכופות וכך גם ולהיפך.

ולכן, הוחלט להביא מאמן זר כמו רוברטו מרטינס – כדי לאחד את הנבחרת ולהפסיק את רעשי הרקע. עד כה, זה עובד נפלא – לספרדי יש רק הפסד בודד בנבחרת – זה קרה במשחקו הראשון בספטמבר 2016 – משחק ידידות נגד ספרד. מאז, בלגיה של מרטנס עם 24 משחקים רצופים ללא הפסד (19 נצחונות, 5 תיקו), ושחקני ההתקפה שמעמידים מספרים מטורפים, לוקאקו למשל עם 17 גולים ושלושה בישולים ב-13 הופעות אחרונות).

מרטינס הוא אמנם ספרדי (או קטאלוני, אם תרצו) אבל הוא נבחר לאמן את בלגיה בגלל הניסיון העשיר שלו בכדורגל האנגלי ובפרמיירליג ממנו מגיעים 13 מ-23 שחקני הסגל, תשעה מתוכם בהרכב. שלושה שבועות אחרי שמרטינס מונה, הצטרף ביולי 16 תיירי הנרי (עוד כוכב עבר מהפרמיירליג), מלך שערי נבחרת צרפת ההיסטורי, כעוזר מאמן שני. הנרי כמובן יותר מעוטר מכל שחקני בלגיה יחד (ליגת אלופות, ,5 אליפויות, עונה בלתי מנוצחת עם ארסנל, מונדיאל 98 ויורו 2000).

השחקנים הבלגים התלהבו מאוד מעוזר המאמן החדש שלהם, התרגשו מנוכחותו ומספרים לא פעם בראיונות שהוא מאוד משפיע על הופעותיהם עם הכריזמה והאינטליגנציה שלו. הצרפתי מתדרך את השחקנים במצבים הנייחים ונוהג איתם כמו קואצ'ר ממש. בין היתר הוא לוקח את שחקני ההתקפה הבלגים הצידה ומסביר להם על שיפור התנועה, המיקום והסיומת. הנרי (שמשתכר רק 100 אלף יורו מההתאחדות הבלגית ותורם את כל משכורתו למטרות צדקה) גם עובר על ביצועיהם ומצביע מה הם צריכים לשפר. מבין כולם, רומלו לוקאקו התחבר אליו יותר מכולם: "אני רק מתקרב לטכניקה של הנרי בכיבוש, אני לומד ממנו כל יום".

הנרי. השחקנים מעריצים אותו (AFP)

אבל הערב, זהו משחקם החשוב באמת של הבלגים מול צרפת הגדולה שאוכלוסייתה גדולה פי שישה מבלגיה. המעיין דרבי הזה הוא הזדמנות חד פעמית של העם הבלגי להסיר סופית את רגשי הנחיתות. במארס 2016, בלגיה כבר עלתה למקום הראשון בעולם והשלימה תהליך עצום ונפלא של גידול דור שחקנים אדיר תוך פחות מ-15 שנה, תחת פרויקט לאומי של ההתאחדות הבלגית (בראשותו של המנהל המקצועי מישל סבלון) – שבעצם היה אוסף של רעיונות ודרכי עבודה שאומצו מהכדורגל הצרפתי וההולנדי.

בלגיה אמנם מדורגת במקום השלישי בדירוג פיפ"א (אחרי גרמניה וברזיל) – הגבוה ביותר בין 4 הנותרות בחצי גמר המונדיאל, אבל לכולם ברור שהיא עדיין אנדרדוג מול צרפת המוכשרת, הפיזית והמאוזנת. מה עוד, שהיא תחסר את המגן הימני תומא מונייה שייעדר בשל השעיה ונאסר שאדלי צפוי לשחק במקומו בכנף ימין.

אם בלגיה תעבור את צרפת, זה יהיה לא רק היום הגדול בתולדות הכדורגל הבלגי אלא אחד הימים הגדולים בתולדות האומה הבלגית כולה. אף אחד לא יהיה מופתע אם במידה ותעלה היום בלגיה לגמר ואף תזכה בטורניר, בבתי החולים ברחבי המדינה יהיו לא מעט תינוקות בלגים שיקראו 'טיבו', 'קווין', 'עדן', 'רומלו' ו'וינסנט'. למרות זאת, ההימור שלי – צרפת בגמר.