"רעב מתמיד" – זו הייתה ההצהרה שפרסם לאונרדו בונוצ'י כאשר עבר לפני שנה מיובנטוס למילאן. היה זה מהלך סנסציוני שהדהים את איטליה ואת עולם הכדורגל כולו, כי הרי בונוצ'י נחשב בנקודת זמן זו לאחד הבלמים הטובים בעולם, לעוגן הבלתי מעורער של שלישיית BBC בעורף של הגברת הזקנה ורק המחשבה על כך שהמועדון בשחור-לבן יסכים למכור אותו ליריבה הישירה נשמע מופרך לחלוטין. לא יהיה מוגזם לומר כי הייתה זו העסקה המפתיעה ביותר ב-2017 כולה.
מבחינת בונוצ'י היה זה הימור עצום. הוא היה זה שבחר לפתוח דף חדש אחרי שבע שנים מזהירות בטורינו, אחרי שמערכת היחסים עם המאמן מסימיליאנו אלגרי עלתה על שרטון. הבלם אף הרגיש מקופח כי שכרו של פאולו דיבאלה היה, לפי החוזה החדש של הארגנטיני, כמעט כפול משלו. כאחד המנהיגים של הקבוצה, כאחד הסמלים של שש אליפויות רצופות, הוא חש כי המועדון לא מעריך מספיק את תרומתו. מנגד, העניקה לו מילאן באופן מיידי את סרט הקפטן והפכה אותו לפנים של הפרויקט החדש. האתגר היה מעניין ומרגש, ועל אף בקשותיו ועצותיו של ג'יג'י בופון העדיף בונוצ'י לצאת לדרך חדשה, אל הלא נודע. אז, לפני שנה, הייתה תחושה כי העזיבה המדהימה הזו עלולה לסמל את סוף עידן שליטת יובנטוס בליגה האיטלקית.
ובכן, זה לא קרה. אמנם לקח להגנת יובה זמן להתייצב והסתיו היה בעייתי, אבל בסופו של דבר היא הוכיחה כי אפשר להסתדר גם ללא בונוצ'י. הגברת הזקנה זכתה באליפות שביעית ברציפות וספגה 24 שערי ליגה בלבד ב-38 משחקים. מנגד, ההרפתקה של הבלם החלה באופן מיידי ברגל שמאל, וגם שיפור מסוים בהמשך הדרך לא מנע פיאסקו. מילאן, שהתיימרה לתת פייט בצמרת הגבוהה עם הבעלים הסיני החדש, סיימה שישית, במרחק 31 נקודות מהאלופה, והייתה עסוקה בעיקר בבלגן הניהולי כאשר התברר שנרכשה על ידי שרלטן.
את השגיאות של בונוצ'י בתחילת העונה לא פשוט לשכוח, אבל דווקא שני המפגשים מול יובנטוס הדגישו יותר מכל את המצוקה. מהמפגש הראשון בסן סירו בשלהי אוקטובר הושעה האקס המיתולוגי בגלל כרטיס אדום שספג שבועיים קודם לכן מול גנואה ומילאן נכנעה 2:0. בסיבוב השני, כאשר חזר לאיצטדיונו הביתי לשעבר, מצא בונוצ'י את הרשת והבקיע שער שוויון זמני, אבל זה לא עזר ושערים מאוחרים של חואן קואדרדו וסמי חדירה העניקו לאלגרי ניצחון 1:3 דרמטי ומפואר. הפער בין שני המועדונים היה עצום וההגעה של בונוצ'י לא הצליחה לצמק אותו. אולי אפילו להיפך.
בונוצ'י הכניע את יובה, אבל הפערים העצומים לא הצטמקו. אפילו להיפך (Gettyimages)
כי עם כל הכבוד לאיכות ולמוניטין של הבלם, יש טעם לפגם בהענקת סרט הקפטן לשחקן רכש חדש שמגיעה מהיריבה הגדולה. במובן מסוים, מהלך כזה משדר זלזול והיעדר תכנון לטווח ארוך, כי בונוצ'י – טוב ככל שיהיה – לא מסוגל להבין לעומק את נפשה של מילאן מהיום הראשון. אחרי הכל, הוא בכלל התחיל את הקריירה באינטר. לתת לו להוביל את הספינה זה זיוף ובשורה התחתונה כל הפרויקט של מילאן התברר כזיוף. לי יונגהונג גורש בבושת פנים אחרי שלא עמד בתשלומים כנגד ההלוואות שנטל על מנת לרכוש את המועדון וכעת יוצאים האדומים-שחורים שוב לדרך חדשה עם עתיד לא ברור. ולאור זאת, החליט בונוצ'י שהחוויה כבר לא ממש מעניינת אותו. קפטן או לא, הוא מעוניין לעזוב. האיחוד עם בופון בפאריס סן ז'רמן קורץ לו.
בונוצ'י ובופון במדי הנבחרת. האיחוד בעיר האורות מעבר לפינה (Gettyimages)
ואולי שוב יש בכך הגיון, מקצועי וכלכלי כאחד, אבל תדמיתית ספג בונוצ'י במהלך השנה האחרונה מכה אנושה. עד לא מכבר, היה קונצנזוס לגבי היותו אחד הטובים בעולם בתפקידו, אם לא הטוב מכולם. ההופעה הפנומנלית ביורו 2016 ביססה את מעמדו אחרי העונות הנפלאות ביובנטוס. השמירה על רשת נקייה ב-180 דקות מול ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות המפורסם ב-2017 הזניקה את מניותיו עוד יותר. בונוצ'י היה על גג העולם כאשר בחר לנטוש את המועדון בו עלה לגדולה, אבל כעת בקושי זוכרים זאת. כישלונה של איטליה להעפיל למונדיאל ברוסיה תרם אף הוא את חלקו לקריסה. תבקשו עכשיו ממישהו לנקוב בשמות 10 הבלמים הטובים ביותר. מה הסיכוי שבונוצ'י יוזכר?
אם ינטוש גם את הספינה של מילאן, קל וחומר אם ילך לכסף הקטארי של פ.ס.ז', כבר לא יהיה בונוצ'י סמל ומופת למשחק הגנה איטלקי משובח. הוא יהיה סתם שכיר חרב שמחליף קבוצות כל קיץ במטרה להעשיר את חשבון הבנק. מווינר אלגנטי ששולח כדורים ארוכים בדיוק של סנטימטר ומבקיע שערים קריטיים בעיתוי מושלם, הוא יתדרדר לסוג של שחקן עבר ששיאו הרחק מאחוריו. לא קל למחוק מורשת מפוארת תוך זמן כה קצר, אבל בונוצ'י איכשהו הצליח לעשות זאת. והוא כבר ממש לא מרגיש רעב להצלחות.
מה דעתך על הכתבה?