הניצחון המרשים על סקוטלנד בחמישי האחרון לווה ביכולת מצוינת, אבל בנבחרת ידעו שכדי לכבוש את ראשות הבית יהיה עליהם לנצח ב"טוטו טרנר" בבאר שבע יריבה שהפסידו לה בשני המפגשים האחרונים, אלבניה.
מנגד, האלבנים הגיעו למשחק במשבר גדול כשהמאמן, כריסטיאן פאנוצ'י, לא מצליח להיכנס לנעליו הגדולות של קודמו, ג'אני דה ביאסי. האלבנים בעיקר מתקשים מבחינה התקפית ובששת משחקיהם האחרונים הבקיעו שני שערים בלבד, הפסידו בארבעה משחקים, סיימו בתיקו אחד ללא שערים (מול שכנתנו ירדן) ורגע האושר היחיד של פאנוצ'י היה במשחק הפתיחה של ליגת האומות נגד נבחרת ישראל.
אנדי הרצוג ביצע רק שינוי אחד בהרכב וגם הוא היה מאולץ, כשתומר חמד החליף את בן שהר הפצוע. האלבנים עלו ב-4:3:3 כששני השחקנים הטובים ביותר משחקים בתפקידי הגנה – תומאס סטראקושה, השוער המצוין של לאציו, ואלסעיד היסאי, המגן הימני של נאפולי. החלק הקדמי של אלבניה הוא החלק הבעייתי שלה. בקים בלאי מאחמט גרוזני לא כבש בליגה שנה וחצי וטארוס גרזדה מגלזגו ריינג'רס שותף העונה במשחק אחד בלבד.
ישראל פתחה את המשחק בצורה חלומית. אריאל הרוש, שרק לפני שמונה ימים בישל שער לבן שהר בבעיטת חמש, שוב ניצל את הבעיטה העוצמתית שלו, הגנה חולמנית של אלבניה וערנות של תומר חמד כדי לבשל שער נוסף ולהעלות את ישראל ליתרון מוקדם, אלא שהנבחרת לא הצליחה לנצל את המומנטום מהשער ואפשרה לאלבנים להשתלט על מרכז המגרש. האלבנים הניעו את הכדור היטב בזכות ג'קה וממושאי במשחק טוב, ביטלו את הלחץ הישראלי והגיעו שוב ושוב מהאגפים, שם היה להם יתרון מספרי. למרות השליטה האלבנית וחוסר היכולת של הנבחרת לייצר משחק אינטנסיבי ומהיר בדומה למשחק מול סקוטלנד, האלבנים לא נראו עוצמתיים בשליש האחרון וחוסר האיכות שלהם בלט למרחקים.
גם הם עשו עבודה טובה בעצירת ההתקפה האלבנית. פרץ והרוש (דני מרון)
המאמץ האדיר שהשקיעו השחקנים מול סקוטלנד נתן את אותותיו בשחקנים. מלבד כיאל, דור פרץ ודאבור, הנבחרת התקשתה מבחינה פיזית מול האלבנים שהגיעו למשחק טריים בהרבה אחרי משחק ידידות נוח נגד ירדן – טוואטחה נתקל באחד המגנים הטובים בעולם, מה שביטל לנבחרת לחלוטין את אגף שמאל. וגם לדסה היו חיים קשים באגף הנגדי כשכמעט בכל התקפה הגיעו מולו שלושה שחקנים והעזרה באגף לא תמיד הגיעה בזמן.
במחצית השנייה מגמת המשחק נמשכה, אבל האלבנים המשיכו להיראות חסרי אונים בפעולה האחרונה והחשובה מכולן (19 איומים, 7 למסגרת, 0 שערים). הרצוג שנאלץ להכניס שני בלמים בחילופים כפויים, הכניס בחילוף הנוסף את דיא סבע (דקה 68) והחילוף הזה סגר סופית את הניצחון וסיים שלושה ימים אדירים לנבחרת ישראל, שמציבים אותה בראש הבית לפני סיבוב המשחקים האחרון בחודש הבא.
הנבחרת הגיעה לשבוע הנוכחי בשפל מקצועי ותדמיתי חסר תקדים ויצאה ממנו מעודדת ואופטימית, עם שני ניצחונות ביתיים רצופים לראשונה מזה שבע שנים וחצי. גם היכולת הנהדרת מול סקוטלנד, שיטת המשחק שמתחילה להראות הולמת את כישורי השחקנים שלנו, החיבור עם המאמן והיכולת המרשימה של שחקני מפתח כמו דאבור, פרץ, נאתכו, כיאל והרוש, בהחלט מחזירים את הגאווה לכל מי שאוהב ורוצה בהצלחת הכדורגל הישראלי. עכשיו כולנו נחכה ל-20.11 בגלזגו, משחק שיכול לקרב אותנו מרחק של שני משחקים מיורו 2020.
החזירו את הגאווה לאוהבי הכדורגל הישראלי (דני מרון)
תהא אשר תהא תוצאת המשחק בסקוטלנד, השבוע הזה מסמל את עצירת המפולת והיציאה לדרך חדשה. עוד עבודה רבה צפויה למנהל המקצועי החדש וילי רוטנשטיינר, כי השינוי חייב להתחיל מלמטה וחייב להיות עמוק, אבל הרבה יותר קל לחתור לשינוי כשמפזרים את תחושת הייאוש ומגיעים עם תקווה לשחר של יום חדש.
מה דעתך על הכתבה?