מיזם האוהדים של הפועל ת"א בקריסה, חולון מאוהבת ב"משוגע" חדש

1. מיזם האוהדים בקריסה (מכבי ת"א – הפועל ת"א 57:89)

הפועל ת"א קמה הבוקר לאחד הימים הקשים שלה מאז שחזרה לליגה הראשונה לפני שש שנים. "זה היה מביש", סיכם המאמן דני פרנקו את התבוסה המשפילה, והוסיף: "אנחנו מלכלכים את הרוח של הפועל ת"א".

כשפרנקו מדבר על הרוח של הפועל, הוא מדבר על רוח לחימה, לא על כדורסל. להוציא את מחזור הפתיחה מול אילת, הקבוצה נראית כבויה לחלוטין. כל מה שנשאר לאוהדי מכבי זה ללעוג לאדומים מבושה: "איך זה לקבל 30". ואם הצהובים היו רוצים, זה יכול היה להיגמר גם 50.

אם להפועל הייתה אפשרות כלכלית, אז כבר בחצות ג'מאל שולר ודאלאס מור היו על טיסה 001 לניו יורק. אבל אין לה אפשרות. וזה לא שאלאדה אמינו וג'ונתן הולמס ראויים להישאר. פרנקו אמר: "ידענו שאין כאן לוחמים כמו בשנה שעברה", אבל מי בדיוק בנה את הקבוצה והביא את השחקנים? מי אמור להדביק את כל החלקים?

למרות שנבנתה בלחץ ותחת אילוצים, אין תירוצים. הפועל נפלה באירופה, מובסת בליגה, כולל ב-32 הפרש בבאר שבע מול העולה החדשה, ההנהלה פתחה (בצדק) חזית מול החוליגנים ביציעים, שגורמים למועדון נזק אדיר, ומיזם האוהדים, שפעם היה מרענן, בקריסה. מקצועית, כלכלית ותדמיתית.
במוצאי שבת תגיע הפועל ת"א לחולון, ובסיום הערב היא עלולה לספור ארבעה הפסדי ליגה רצופים. אז הזרים מאכזבים, הישראלים לא מספיק תורמים, אבל גם פרנקו יודע שיש טריק אחד שמקובל יותר, מאשר להחליף את כל השחקנים.

2. שתי סטירות בזמן (גלבוע/גליל – הפועל ירושלים 99:101)

שישה ימים בלבד עברו בין שני המשפטים האלה של עודד קטש: 1. "שמח על משחק ההגנה שלנו". 2. "לא שיחקנו הגנה כל המשחק".

שישה ימים שבהם הספיקה הפועל ירושלים לחטוף פעמיים 101 נקודות. בפעם הראשונה בבלגיה מול אנטוורפן, בפעם השנייה בגן נר, בהפסד הבכורה העונה בליגה. שני ההפסדים הורידו את האדומים לקרקע, וגרמו להם להבין שיש לא מעט בעיות.

הבעיה העיקרית: חוסר יציבות הגנתית. לא ברור איך קבוצה יכולה לעבור מקיצוניות של הגנה מצוינת בחמישה משחקים, להגנה נעלמת בשני משחקים ברציפות. בהתקפה, ירושלים מתקשה להתמודד עם שמירת לחץ ומאבדת את הראש. ארבעה זרים בגלבוע/גליל קלעו 89 נקודות, אבל המהלך הכי גדול היה כחול-לבן: בלוק מדהים של חואקין שוכמן על ג'יימס פלדין במהלך האחרון.

עוד לפני העונה ידענו שירושלים תתבסס על הקו האחורי העמוק שלה. 24 זריקות למשחק מחוץ לקשת זה נתון סביר מאוד, אבל בינתיים רק תמיר בלאט צולף (10-23 בליגה). האחרים דייקו ב-20 מ-72 זריקות ל-3. עוד אספקט שירושלים חייבת לשפר: זריקות מקו העונשין. האדומים מדורגים במקום ה-10 בליגה עם 64 אחוז.

אז אם קליעה זה עניין של יום, הגנה זה בעיקר עניין של רצון. הכישרון עדיין קיים וירושלים יכולה בקלות לחזור לנצח, אם רק תחליט שוב לשמור. והאמת? לפעמים טוב לקבל שתי סטירות, בעיקר כשמדובר בשלב כל כך מוקדם. ולירושלים הן באו בזמן.

3. המשוגע החדש של חולון (הפועל באר שבע – הפועל חולון 72:70)

המשחק בבאר שבע הפגיש את שני השחקנים המשתפרים בליגה, טראוויס ווריק וטי ג'יי קליין. זה נגמר בנוק אאוט 3-17 לטובת הישראלי של הפועל חולון, שהצליחה גם לגרד ניצחון.

בעונה שעברה קליין היה המחליף של ג'ו אלכסנדר והסתפק ב-10 דקות וב-4.3 נקודות למשחק. אחרי העזיבה של אלכסנדר היה ברור שקליין (24, 2.06), שנשאר הגבוה הישראלי היחיד, יקבל דקות משמעותיות יותר, אבל בחולון לא ציפו להתעלות כזאת.

ואלה הממוצעים: 30 דקות, 12.3 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים' 55% ל-3. בבאר שבע קליין קיבל 36 דקות, החזיר בשיא קריירה של 17 נקודות והוסיף שבעה ריבאונדים וחמישה אסיסטים. מאיפה בא השיפור? עבודה קשה והכנה טובה עם חולון (בעונה הקודמת הצטרף במחזור השמיני), השתתפות בליגת הקיץ עם מילווקי, ומעל הכל, הוא משחק עם הרבה ביטחון כתוצאה מהשדרוג המשמעותי בדקות.

מעבר למספרים היבשים, קליין קנה את ליבם של האוהדים במחויבות ובטירוף, וגורם לוותיקים ביציעים להיזכר בשנות ה-80 העליזות עם מייק קרטר, שהיה ידוע בכינוי "משוגע". קליין נלחם, משתטח על כל כדור, שומר, מחייך, מתעצבן, והאוהדים פשוט התאהבו בו. הבונוס: זימון טרי לנבחרת ישראל. טי ג'יי הוא בנה של אגדת הכדורסל ננסי ליברמן, והאם היהודייה יכולה להיות גאה. בא לשכונה משוגע חדש.