הרשימה השחורה: חמישה סיפורים שבאמת קרו במכבי חיפה

1961 – השבתה בנמל. אהרון עמר היה אחד הכישרונות הגדולים בכדורגל הישראלי באותה תקופה ונחשב לחביב הקהל בקריית אליעזר. גם בנבחרת עשה עמר חיל והצטיין במשחקים מול וויילס (1958) ויובנטוס (1961). בקיץ הגברת הזקנה התעניינה, מכבי חיפה הטילה וטו ועמר החל להתכונן לעונה הבאה בירוק. אלא שיום אחד החלום התרסק: עמר בן ה-24, שעבד במקביל כמלגזן בנמל חיפה, לא הספיק להתחמק ממטען צינורות מגולוונים שלא נקשרו היטב ונפלו ארצה. רגלו הימנית נמחצה תחת המשקל (שהוערך בכ-750 ק"ג) והוא נזקק לשורת ניתוחים. שמונה חודשים אחר כך הוא ניסה לחזור, אך בפועל רק בשנת 1964 חזר להציג שוב יכולת גבוהה. בנובמבר 1966 הוא שבר שוב את רגלו הימנית (הפעם במהלך משחק) ופרש.

2001 – הפקס שהתפקשש. זו אולי הפרשה ההזויה ביותר בתולדות המועדון הירוק. מכבי חיפה מביסה 0:4 את האקה בקריית אליעזר וחותמת 1:5 מרשים על הקבוצה הפינית בסיכום שני מפגשי הסיבוב השני במוקדמות ליגת האלופות. האוהדים כבר החלו להתמרק לקראת המפגש מול ליברפול הגדולה בסיבוב השלישי והאחרון – אבל אז הגיעה הידיעה המרה: מישהו במועדון פירש לא נכון פקס שהגיע מאופ"א בעניין איסור שיתופו של וואליד באדיר (שנכנס כמחליף עמוק בגארבג' טיים). האחרון הורחק עונה קודם לכן בכרטיס אדום וספג השעיה משלושה משחקים – אך במועדון הירוק חשבו שמדובר בשניים בלבד. מכבי חיפה ספגה 3:0 טכני, ליברפול לא באה והירוקים הפכו לבדיחה הכי גדולה של אותו קיץ. מזל שלא היה אז טוויטר.

2003 – מגש הכסף. באותה עונה נרשמה אחת הסיומות המותחות בכל הזמנים, כשמכבי חיפה ומכבי ת"א הגיעו צמודות למחזור האחרון. הצהובים הקדימו את חיפה בשלושה שערים ויצאו למשחק חוץ אצל הפועל פ"ת, שאירחה אז באצטדיון האורווה ז"ל. הירוקים יצאו לאשדוד בתקווה לרשום ניצחון מוחץ ואולי לנצל מעידה במשחק המקביל. כמה ימים לפני המשחק הודיעה משטרת ישראל כי האצטדיון הפתח תקוואי אסור לאירוח בשל כמות הקהל האדירה שהייתה צפויה להגיע. הפועל פ"ת ביקשה לארח באצטדיון רמת גן בניסיון למקסם הכנסות – אך הדבר הקנה ליריבתה יתרון אדיר ולמעשה העביר לידיה את הביתיות. ההתאחדות העבירה את הכדור למגרשו של הבעלים יעקב שחר, שנתן באבירות את הסכמתו למהלך. על הדשא באשדוד ניצחה חיפה 1:5, אבל שמעה איך יריבתה הביסה 0:3 את המלאבסים וזוכה באליפות בהפרש שערים.

2004 – חושך בעיניים. שוב מוקדמות ליגת האלופות, הפעם הסיבוב השלישי והמכריע. מכבי חיפה מפסידה 2:1 בנורבגיה ומארחת את רוזנבורג לגומלין מותח במיוחד. 35 אלף מאמינים צבעו את רמת גן בירוק וראו את באדיר (שוב הוא) וגוסטבו בוקולי קובעים 0:2 חלומי (וכל זה בעשרה שחקנים אחרי הרחקתו של נג'ואן גרייב). במחצית השנייה חיפה של רוני לוי ירדה לבונקר מפואר, אבל שתי הפסקות חשמל ארוכות הוציאו את האוויר מהמפרשים. בדקה האחרונה במשחק, כשהשחקנים סחוטים לחלוטין, מצאה רוזנבורג את השער שחיפשה בכדור חופשי וכפתה הארכה, שם הבקיעה שני שערים נוספים ועלתה לצ'מפיונס על חשבון יענקל'ה.

2017 – משנה כיוון. עבורנו, אוהדי מכבי חיפה, זה נראה בוודאי כמו היסטוריה עתיקה, אבל רק לפני שנה וחצי, קצת לפני שמו אלאך סגר כמנהל טכני, מינתה מכבי חיפה מנהל אחר, שהיה בראש רשימותיה. טוני מוניוס היה השם, מנהל מקצועי ספרדי שהגיע מחטאפה וכבר החל לבחון אופציות חיזוק לקראת העונה הבאה. פחות מחודש אחר כך הודיע המועדון באמצעות האתר הרשמי כי מוניוס לא יגיע לישראל בשל "בעיה משפחתית מורכבת". בהודעה, אגב, נכתב כי שחר נעתר לבקשתו של מוניוס שלא להגיע לישראל בשל הסיטואציה המורכבת, ואמר: "יש דברים שהם מעל לכדורגל". עכשיו נסו למצוא את ההבדלים.

נסו למצוא את ההבדלים. מוניוס (Gettyimages)