האם למכבי חיפה יש אומץ להפסיק לחפש "מאמן בכיר"?

מכבי חיפה התייצבה למשחק בסכנין אחרי שלושה ימים מטלטלים. זה התחיל בהפסד בדרבי בשבת, המשיך עם התשובה המביכה שסיפק אלי גוטמן לרותם ישראל בראיון אחרי סיום המשחק והגיע לשיא אתמול בצהריים, עם ההודעה המפתיעה על סיום דרכו של גוטמן במכבי חיפה ובכלל כמאמן כדורגל עקב בעיות בריאותיות.

אז גוטמן, שלפני הכל נאחל לו בריאות טובה ואריכות ימים ,הגיע לחיפה בקול תרועה רמה והפך את עצמו לשחקן המרכזי ההצגה, כבר לא יעמוד על הקווים. ומה לעשות, ההצגה חייבת להימשך. חיפה הגיעה למשחק עם איתי מרדכי על הקווים ועלתה בשיטה שגוטמן התחיל להנחיל לקבוצתו בתקופה הקצרה שלו בה – 4:4:2 קווים. מרדכי ביצע ארבעה שינויים בהרכב. ריינן פינה את מקומו לדוס סנטוס ואפילו לא היה בסגל, מה שמסיים למעשה באופן סופי את עידן ההולנדים במכבי חיפה, מעבר לקווים ובתוך המגרש. שלומי אזולאי חזר ל-11 במקום מנז'ק המוצהב וגם רועי קהת ואופיר מזרחי קיבלו הזדמנות ראשונה לפתוח משחק העונה.

מנגד חיכתה לחיפה בני סכנין עם מאמנה החדש, עמיר תורג'מן. תורג'מן, שהתחיל בניצחון במשחקו הראשון, קיווה להתחמק מגורל דומה של כל המאמנים המחליפים העונה, שכולם הפסידו את המשחק השני שלהם. סכנין עלתה במערך של 4:3:3 עם ארבעה אקסים של מכבי חיפה בהרכב: שלומי אזולאי, מוחמד גאדיר, עלי עותמן ועטא ג'אבר, שפתח כשחקן מאחורי החלוץ, עמדה יותר קדמית מהעמדה שבה שיחק רוב הקריירה שלו.

חיפה ויתרה למעשה על הכדור והתחילה את הלחץ בשליש השני. מכיוון שלסכנין היה יתרון במרכז והיא מיעטה לקחת סיכונים, התפתח משחק שבלוני במרכז המגרש, בשליטה של המקומיים. חיפה התעוררה מעט לקראת סיום המחצית, אבל סיימה מחצית עגומה מבחינתה, ללא ניסיון בעיטה אחד למסגרת.

הדרך, הפעם, הייתה פחות קריטית. שחקני חיפה חוגגים (ערן לוף)

המחצית השנייה נפתחה בסערה, עם שני מצבים ודאיים לשער, אחד לכל קבוצה (אזולאי ועוואד) תוך 75 שניות. סכנין המשיכה לשלוט, אבל ספגה שער משום מקום בדקה ה-59. כדור חוץ לא מדויק של הירוקים הורחק לכיוון המרכז כ-25 מטר מהשער, נטע לביא ניצח את שלומי אזולאי במאבק הגובה והכדור הגיע לעוואד, שהכניע את קנדיל. רק סמלי ששני שחקנים שגדלו אצל איתי מרדכי בנוער היו מעורבים בשער הזה.

תורג'מן ביצע חילופים התקפיים, אבל חיפה התגוננה היטב ומנעה מסכנין אפילו לאיים על חיימוב. חיפה הצליחה לעקוץ שוב בדקה ה-85 אחרי בישול אדיר של אזולאי לוויסמן המחליף (עוד חניך של מרדכי בנוער) וחזרה הביתה עם שלוש נקודות חשובות.

מבחינת חיפה, היה חשוב מאוד לנצח אתמול והדרך הייתה פחות קריטית. גם אם זה אומר לוותר לחלוטין על הכדור (63% מהזמן הכדור היה אצל סכנין) מה שלא יחזיק מים לאורך זמן במועדון שחשוב לו להיות דומיננטי ולספק כדורגל אטרקטיבי בכל משחק, ודאי מול קבוצות קטנות יחסית. עכשיו תעמוד בפני המערכת השאלה: לאן הולכים מפה? האם שוב מחפשים מאמן "בכיר" עם רזומה מפואר, או שאחרי כל הטלטלות שהמועדון הזה עבר בשנים האחרונות בכלל והשנה בפרט, מרגיעים את המערכת, ממשיכים עם איתי מרדכי כמאמן עד סוף העונה ובעונה הבאה, מביאים את המאמן שחולמים עליו, שאולי היום עובד במקום אחר.

ובמילים אחרות: האם לעשות את הדברים שהמועדון עשה בשנים האחרונות ולקוות לתוצאות שונות (אלברט איינשטיין אמר על זה פעם משהו); או לנהוג אחרת, להפסיק עם המהפכות, לחכות בסבלנות לאדם הנכון ואולי אז דברים ישתנו. יהיה מעניין לראות איזה אופציה חיפה תבחר.