פעם, אי שם ב-1994, כאשר צ'לסי עדיין הייתה קבוצה צנועה בתחתית שלא שמעה על הון רוסי, ורומן אברמוביץ' רק החל את דרכו כאיש עסקים צעיר ואלמוני, הגיע ראלף האזנהוטל למבחנים בסטמפורד ברידג'. הוא היה חלוץ גבוה וקצת מגושם, אשר הבקיע לא מעט שערים במדי אוסטריה וינה. גלן הודל, שכיהן אז כמנג'ר-שחקן של הכחולים, קיבל עליו דיווחים מחמיאים מהסקאוטים וביקש לראות אותו בפעולה. עבור האזנהוטל הצעיר, הייתה זו הזדמנות נדירה להגשים חלום. הוא תמיד רצה לשחק בליגה האנגלית, וסבר – במידה מסוימת של צדק ממבט ראשון – שהסגנון הפיזי המיושן שלו עשוי להתאים. הוא גילה במהרה כי שגה. הוא לא ענה על הדרישות של הודל. "לא הייתי מוכשר מספיק", הוא קבע בדיעבד. בחלוף שבוע, הוא כבר היה על המטוס חזרה למולדת.
ובכן, האזנהוטל לא היה גאון על המגרש, והקריירה שלו הייתה צנועה יחסית, אם כי ארבע אליפויות אוסטריה בהחלט מקשטות היטב את הרזומה. הוא התנסה גם בליגה הבלגית, לא הצליח בקלן, אבל את הנעליים תלה כשחקן באיירן מינכן. זו לא טעות – האזנהוטל שיחק לצד פיליפ לאם ובסטיאן שוויינשטייגר, והיה דמות מפתח בחדר ההלבשה. יש רק טוויסט אחד קטן – היה זה בקבוצת המילואים של באיירן בליגה השלישית, בעוד אלופי העולם לעתיד היו שחקנים צעירים מאוד שעשו את צעדיהם הראשונים כבוגרים. האוסטרי הוא כדי לשמש כמנטור עבורם.
זו הייתה מדיניות ארוכת שנים בבאיירן להחתים ותיקים בשלהי הקריירה, לא בהכרח מצוינים אלא דווקא שחקנים בינוניים לרוב, על מנת שיעניקו מנסיונם לכישרונות העולים שצמחו באקדמיה. הם התמקדו באנשים עם האופי הנכון להדרכה. שם, במתקן האימונים המפואר במינכן, הפנים האזנהוטל לראשונה עד כמה הוא משתוקק להיות מאמן. המחשבה הזו ליוותה אותו מזמן, אבל במילואים של באיירן הוא כבר הרגיש קצת מאמן בעצמו, ואהב את זה מאוד. יש לו חלק, גם אם קטן, בהפיכתם של לאם ושווייני לכוכבים. זו גם אחת הסיבות המרכזיות לכך ששמו הוזכר כמועמד רציני לקבל את התפקיד הראשי בבאיירן כמחליפו של יופ היינקס בקיץ האחרון.
פיליפ לאם. האזנהוטל שימש עבורו כמנטור (Gettyimages)
היו, כמובן, גם סיבות טובות נוספות, כי האזנהוטל הוכיח את עצמו כאיש מקצוע אדיר. הוא העלה את אינגולשטאט הקטנטנה לבונדסליגה, והצליח אפילו להצעיד אותה למרכז הטבלה עם כדורגל מאורגן ויעיל מאוד. אחרי שעזב לטובת לייפציג ב-2016, קרסה הקבוצה של אלמוג כהן, ירדה, והיא נמצאת כיום אפילו בדרך לליגה השלישית. לעומת זאת, האזנהוטל הצעיד את השוורים האדומים השנויים במחלוקת למקום השני בעונת הבכורה שלהם בבונדסליגה, העפיל לליגת האלופות ועשה כותרות גדולות. עם לייפציג, היה הסגנון שלו שונה בתכלית בהשוואה לעידן אונטרהאכינג – התקפי הרבה יותר, עם לחץ מתמיד בחלק המגרש של היריב. היו שראו בכך דמיון מסוים ליורגן קלופ, ואפילו הדביקו לו את הכינוי "קלופ האלפיני". הוא בהחלט הוכיח גמישות טקטית מרשימה.
כבר באמצע העונה שעברה נעשתה אליו פניה ראשונית מבאיירן. זה לא אומר שהוא היה בראש הרשימה, אך האופציה בהחלט נשקלה, אבל האזנהוטל עצמו דחה אותה בעצמו. ייתכן שעשה זאת דווקא כי הוא מכיר את המועדון מבפנים. האוסטרי אמר שאינו מרגיש מנוסה מספיק כדי לקבל את התפקיד, והקדנציה הבעייתית של ניקו קובאץ' בכיסא החם העונה מדגישה כי הjיתה מחשבה בריאה מאחורי הסירוב. האזנהוטל לא מחפש יוקרה, לא רודף אחרי כסף, ולא רוצה לעשות צעדים נמהרים מדי. הוא בילה מספיק שנים כמאמן בליגות הנמוכות בגרמניה, ורוצה לעשות הכל בהדרגה. לכן לא התרגש במיוחד גם כאשר שמו הוזכר כיורשו הפוטנציאלי של ארסן ונגר. התותחנים בכל מקרה לא ניהלו איתו משא ומתן מעשי, ואולי זה יגיע בהמשך. האזנהוטל רק בן 51, ומבחינתו בריא לעשות הכל בהדרגה. לכן הג'וב בסאות'המפטון מתאים לו בתזמון הנוכחי כמו כפפה ליד.
הוא הוזעק במקומו של מרק יוז בתחילת דצמבר כאשר הקדושים שקעו בתחתית העמוקה, אבל זה לא מרתיע את האוסטרי. את אאלן הוא קיבל בסכנת ירידה לליגה הרביעית והעלה אותה לליגה השניה. את אינגולשטאט הוא קיבל במקום האחרון בליגה השנייה, וזה נגמר בבונדסליגה. אז גם בסאות'המפטון יש לו לאן לשאוף, והמצב מוכר. האזנהוטל מעדיף להיות המושיע בקבוצה בסדר גודל בינוני מאשר להסתכן במועדון פאר. הוא סבור שהצ'אנס שלו בצמרת עוד יגיע. קחו את מאוריסיו פוצ'טינו, אשר הגיע אף הוא לסאות'המפטון באמצע העונה בינואר 2013, וקיבל קידום לטוטנהאם תוך שנה וחצי כשהוא מחושל ומנוסה הרבה יותר. זו המטרה.
לא הרגיש מספיק מנוסה בשביל לאמן בבאיירן מינכן (Gettyimages)
"אני מבין שהחתימה בסאות'המפטון נתפסת בחוגים מסוימים כצעד אחורה אחרי לייפציג, אבל צריך לראות זאת אחרת. אני חושב שאוכל להשיג כאן יותר מאשר בקבוצה שנלחמת על מקום בליגת האלופות. אני מעוניין בעיקר בקידום וטיפוח שחקנים, ויש כאן קרקע פוריה מאוד באווירה נהדרת", הצהיר האוסטרי. והוא הביא שינוי מיידי – בבכורה הביתית קטעה הקבוצה רצף אומלל של 22 משחקים ללא ניצחון בכל המסגרות על חשבון ארסנל וניצחה את אונאי אמרי 2:3. במחזור שלאחר מכן, גברו הקדושים על האדרספילד, והם כבר לא מתחת לקו האדום. בהמשך הגיעו ההפסדים הביתיים לווסטהאם ולמנצ'סטר סיטי, והעבודה עוד מרובה, אבל הרושם הראשוני חיובי.
כעת (21:45, שידור ישיר בספורט4), 25 שנה אחרי הביקור הראשון בסטמפורד ברידג' כחלוץ במבחן, מגיע האזנהוטל שוב לסטמפורד ברידג' כדי לפתוח את שנת 2019. סאות'המפטון הפסידה לצ'לסי ב-7 המפגשים הקודמים, וגם עכשיו היא אנדרדוג מוחלט, אבל האוסטרי הרי מומחה לשבירת רצפים שליליים, לא?
מה דעתך על הכתבה?