כהן פתח והתייחס למצב של אינגולשטאט, שיצאה לפגרת החורף בגרמניה כשהיא במקום האחרון בטבלה: "אני מקווה שנעשה סיסו שני לא טוב אלא מצוין. קיצרו לנו את החופשה בחמישה או בשישיה ימים, אבל אנחנו צריכים להגיד תודה שבכלל נתנו לנו חופשה. אם איך שאנחנו נראים, אני לא בטוח שגם זה הגיע לנו וצריך לברך על כל יום שקיבלנו. הסגל שלנו טוב משל הקבוצות אחרות, התקציב שלנו גדול ואנחנו יכולים עכשיו להוציא כספים בשביל להישאר בליגה. אנחנו חייבים לצאת מהמצב הזה עבורנו ועבור המועדון. כשירדנו ליגה מכרנו שחקנים במשהו כמו 30 מיליון ובזבזנו אולי חמשיה מיליון. זה הזמן להשקיע".
פתיחת העונה המאכזבת: "זה היה פשוט ביזיון איך שנראינו ואיך ששיחקנו. פשוט גרוע. מי שראה אותנו קיבל קבוצה שלא נלחמת. חוסר הביטחון של השחקנים מורגש וסבלנו גם מחוסר מזל. יש פה שחקנים שהיו כוכבים בקבוצות אחרות ולצערי זה נראה כאילו אנחנו לא ממש רוצים את זה. אנחנו כאילו קבוצת צמרת וזה דברים שלא יכולים לקרות. אנחנו צריכים להיות במוטיבציית שיא ולהבין שאסור לנו לאבד יותר נקודות. סבלנו מפציעות רגע לפני פתיחת העונה, שחררנו את השוער הראשון וכל מה שבנינו במחנה אימון נפגע. כדורגל זה המון עניין של ביטחון וראו שאין לנו כוח פיזי ומנטלי. יש לנו שחקנים מצוינים, אבל חסר לנו הפן המנטלי".
"80% מהשחקנים בליגה השנייה שואפים לשחק באינגולשטאט" (Gettyimages)
על כך שעמדו על הקווים של איגולשטאט כבר ארבעה מאמנים שונים העונה: "אני חייב להגיד שבמחזורים האחרונים אנחנו נראים שווים או אפילו טובים יותר בכל מחזור, אבל במשחקים הראשונים היינו באמת ביזיון. היו לנו הפסדים שאתה רואה אותם ואתה לא מבין איך זה הגיני. היו משחקים שלא היינו יריב. השינויים התבקשו כי אינגולשטאט זה מועדון די גדול. הכל פה מאוד מסודר ו-80% מהשחקנים בליגה השנייה שואפים להגיע לכאן. שחקנים ירוצו אם תציע להם להגיע לאינגולשטאט ולכן להיות במקום האחרון זה קטסטרופה עבורנו".
ירידה לליגה השלישית: "זו תהיה מכה ואני מקווה שזה לא יקרה. יש לנו קבוצה טובה. אני מאמין שיהיו כמה חיזוקים נכונים. ההבדל הוא רק שלוש נקודות. ניצחון או שניים ואנחנו יוצאים מהמקום הזה. אני מאמין בנו כי אנחנו באמת הקבוצה הכי טובה בחלק התחתון, אבל נצטרך להוכיח את זה על הדשא. באופן אישי, אני קרוב לכושר שהייתי כשהיינו בבונדסליגה. להיות קפטן, בקבוצה גרמנית, כיהודי, זו גאווה מאוד גדולה. הקהילה היהודית במינכן דיברו איתי ישר אחרי המשחק ואני מאוד שמח וגאה בכך".
אנטישמיות וגזענות בגרמניה: "אני אישית לא נתקלתי בגזענות, אבל שמעתי שיש. יש הרבה קבוצות שיש בהן גזענות, אבל בכל השנים שלי פה לא נתקלתי בזה אפילו פעם אחת ותמיד קיבלתי כבוד. מבחינת הקהל, בשני המועדונים שהייתי הקהל מאוד אהב אותי".
על כך שנלחמו להשאיר אותו: "בקיץ, בעונה שירדנו ליגה, היו לי מלא הצעות. פרנקפורט והמבורג היו הכי רציניות. פרנקפורט הגישה הצעה רשמית על סך 2.8 מיליון יורו ולפי דעתי אינגולשטאט רצתה משהו כמו 8 או 9 מיליון. לא היה שום סיכוי שאעבור מבחינת אינגולשטאט, 0 אחוז. אני הייתי השחקן שמבחינתם רצו לבנות סביבו קבוצה, הייתי הפנים של הקבוצה. כל מי שהיה לו סעיף שחרור עזב. הרגשתי סוג של אהבה ואהדה כזאת גדולה, שהרגשתי מחויב להם. אני לא משחק כדורגל רק בשביל הכסף. אני לא הולך למקומות כי מציעים לי יותר. אם טוב לי במקום, אני אחד שיישאר".
לא משחק כדורגל רק בשביל הכסף. אלמוג כהן (Gettyimages)
האם זה מרגיז שעדיין מזכירים אותו כמועמד לחזור לליגת העל בכל פעם שנפתח חלון: "במשך השנים התחלתי להגדיל ראש. הייתי שטותניק כשהייתי צעיר ועכשיו אני יכול לומר שהתבגרתי. אני מבין את התקשורת ואת השאלות הקשות. זו העבודה של העיתונאים, אני מבין את זה. זה יותר מעניין את הקהל בבית מתי אני אחזור ואיך אני אחזור מאשר איך מרגיש לי עכשיו באינגולשטאט. הנקודה שבה השתנתי מבחינת אורך החיים שלי הייתה כששברתי את עצם השוקית. התחלתי לשנות את החשיבה ולהיות רק לא כדורגלן, אלא ספורטאי. אני לא מכיר מישהו בקבוצה שמתאמן קשה כמוני. בא ראשון, הולך אחרון ומסתכל על כל דבר שאני אוכל. אני סופר קלוריות. יש לי תזונאי שבונה לי תפריט. אני עובד עם כל כך הרבה אנשים. פסיכולוג, תזונאי, אשתי – יש הרבה דברים מסביב".
איך נשארים כל כך הרבה שנים בחו"ל: "זה אופי, רק החזק שורד. זה משחק מנטלי עם עצמך. בגרמניה זה הכל מנטלי כי יש תחרות בלתי נגמרת על ההרכב ועל הסגל. התחרות היא מאוד קשה. לפעמים זה נראה כאילו 'אה, אלמוג כהן באנקר בהרכב', אבל לא יודעים מה עברתי, איך אני מתאמן ואיך אני משחק. אני גורם לכל מאמן לאהוב אותי. לא היה מאמן שבא ואמר לי 'טוב, אתה לא משחק'. לפעמים צריך גם להסתגל למאמנים ולשנות את האופי שלך בשביל מאמן כזה או אחר".
השיפור במשחק שלו: "כשיצאתי לגרמניה לא הייתי טוב עם הכדור כמו שאני היום. לא ידעתי לנווט את המשחק כפי שאני יודע היום. זה דברים שאתה עובד עליהם יום אחר יום. רגל שמאל, רגל ימין – לא הייתי יודע לתת בקושי פס ברגל שמאל. נשארתי שעות אחרי כל אימון ובסופו של דבר כדורגל זה מקצוע שאפשר להשתפר בו כל פרמטר. בגרמניה מנסים לעשות אותך שחקן הרבה יותר טוב. מסתכלים על החולשות שלך ומחזקים אותן".
הוכיח אופי חזק. טאלב טוואטחה (ערן לוף)
על טאלב טוואטחה: "הוא הראה אופי מאוד חזק. צריך לומר את האמת, טאלב לא שיחק הרבה. לפעמים אתה אומר לעצמך 'אני לא משחק, מה אני צריך את זה? האינטנסיביות באימון פה היא ברמה של משחק, מפוצצים אותך באימונים, יורדים לגליצ'ים ומגיע לו כל הכבוד על הסבלנות ואני מקווה בשבילו שאם הוא יישאר אז הוא יקבל יותר דקות. אם הוא יעזוב, אני מקווה שזה יהיה לקבוצה שהוא ישחק בה ויבוא לידי ביטוי. הוא שחקן מאוד חשוב בנבחרת ישראל ואני מקווה בשבילו ובשביל הנבחרת שהוא ישחק כמה שיותר".
על ראלף האזנהוטל: "שלחתי לו הודעה אחרי שהוא חתם בסאות'המפטון, הוא בן אדם מאוד סימפטי. הבן שלו משחק בקבוצה השנייה שלנו. שמרתי איתו על קשר. אני חושב שהוא יוביל את סאות'המפטון לטופ 10 בפרמיירליג העונה, בוודאות, תזכרו את מה שאני אמרתי. הוא יהיה שם. בשנה הבאה הוא יכול להביא אותם אפילו למקומות יותר גבוהים. אנשים לא מבינים באיזה רמה הוא. יש לו שיטות מאוד מיוחדות. אני חושב שהוא יצליח בגדול".
מתי נראה עוד שחקנים ישראלים בגרמניה: "מה שאני רואה כרגע, יש שני שחקנים שיכולים: דור פרץ ודן גלזר, שניהם שחקנים עם אופי מאוד חזק. אני רואה אותם בנבחרת. לשחק בגרמניה זה אחד שיש לו אופי, שהוא יודע לקבל את זה שהוא יכול להיות שחקן ספסל. אין שחקן ישראלי שיבוא לגרמניה ויקבלו אותו בידיים פתוחות ישר. מואנס דאבור דיבר איתי, הוא רצה לבוא להמבורג. אמרתי לו שזה מועדון קשה ושיש תחרות מאוד גדולה ולחץ מאוד גדול. הקהל של המבורג קשה, כשהקבוצה לא מצליחה מאוד לחוץ שם. המלצתי ולא המלצתי, הייתי חצוי. טאלב, ורמוט, שכטר כולם התייעצו איתי. גם דמארי שאל אותי לפני שהוא חתם. בוא נגיד ככה, אני באמת מקווה שיבוא שחקן ויילחם. ברגע שיהיו עוד ישראלים, אנחנו נקבל את השם הזה שיש לנו מוסר עבודה. אני מקווה שיהיה לנו שם כזה".
יכולים לשחק בגרמניה? פרץ וגלזר (אודי ציטיאט)
חזרה לבונדסליגה: "בוא נגיד את זה ככה, אני מאמין שאם אני אעזוב את אינגולשטאט, אז יש סיכוי יותר גבוה שאחזור לבונדסליגה מאשר שאעבור לליגת העל.ברור שזה מגרד לחזור לבונדסליגה וכל הזמן קופצות הצעות, במיוחד מקבוצות שנלחמות על הישארות. יש לי שם בגרמניה של שחקן שמגיע במאני טיים, שנמצא שם כשיש קצת לחץ. במיוחד גם עכשיו, אחרי שחזרתי מהפציעה, עוד פעם חזרו הימים האלה וכל הזמן קופצות קבוצות. כרגע, אני צריך להגיד את האמת, אין לי סיכוי לעזוב את אינגושלטאט. בקיץ, אם לא נרד ליגה, אז יש סיכוי כי יש לי סעיף יציאה. אולי אני כבר בן 30, אבל לפי איך שאני רואה שהקבוצות חוזרות ושואלות עליי על הזמן, ארבעה מיליון יורו זה לא כזה סכום בלתי אפשרי. זה לא משהו שאני פוסל, אבל אני לא אומר לעצמי שאני רוצה לעזוב את אינגולשטאט ולחזור לבונדסליגה, יותר קורץ לי לחזור לליגה הבכירה עם אינגולשטאט".
על כך שבזמנו הוא רצה לחזור לישראל: "גרתי באינגולשטאט, אבל ברגע שהילדה שלי קצת גדלה ראיתי שאין שם שום גן יהודי. אני גר היום במינכן. רציתי לעזוב, אמרתי שיש סיכוי גדול שאני אחזור לארץ. ראיתי שבאינגולשטאט לא מוכנים לשחרר אותי בשום פנים ואופן לאף קבוצה בגרמניה, אז אמרתי שאם זה ככה, בוא נחזור לארץ. לא הרגשתי שלם עם עצמי שהילדה שלי לא תהיה בגן יהודי. יש גיל מסוים שצריך לחשוב גם על המשפחה והגעתי למסקנה שאני חוזר לישראל. הלכתי לשיחה עם הבעלים של הקבוצה והוא עזר לי וסידר לי את הכל. אני לא שוכח את מה שהם עשו בשבילי, המועדון הזה עשה עבורי כל כך הרבה. גם עכשיו אני אומר את זה: אם תבוא הצעה עם 20 אחוז יותר כסף מהבונדסליגה, אני לא אעזוב. אני מרוויח כסף מאוד טוב. בשביל הליגה השנייה זה כסף מצוין. אם יגיע משהו שאני אגיד 'וואו', אז אני אעזוב. אני מעריך את מה שעשו בשבילי ורוצה לחזיר על המגרש. כדורגל זה עסק מאוד נזיל, אבל מאוד קשה לדעת איפה אני אהיה. הרצון שלי הוא להישאר באינגולשטאט, להמשיך להיות קפטן, זה מאוד חשוב לי להוביל את הקבוצה ושנישאר כאן עוד הרבה שנים. יכול להיות שאני אשאר במועדון גם אחרי הקריירה".
לא פוסל הישארות בגרמניה אחרי הפרישה. אלמוג כהן (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?