כאשר העונה של ווסטהאם החלה עם ארבעה הפסדים רצופים, בתקשורת הבריטית החלו פרשנים מסוימים להספיד בטרם עת את הפרויקט החדש של הפטישים. לרוב האוהדים הייתה תחושה אחרת. גם הם אמנם חששו מאוד מקרבות אפשריים נגד הירידה, אבל הגישה שלהם קצת שונה. הם מאושרים כאשר מאפשרים להם לעשות שני דברים – להפריח בועות סבון ולראות כדורגל טוב. הבועות מעולם לא היו בסכנה, אבל החלק השני של המשוואה דוכא ללא רחם, והפעם הם הרגישו רוח של שינוי באוויר.
כי אוהדי ווסטהאם סבלו הרבה יותר מדי בתקופה האחרונה. הם סולדים מההנהלה שמעוניינת רק במאזן הכלכלי, רודפת בצע בכל מחיר, הרסה את אפטון פארק הישן והאהוב, והעבירה את הקבוצה לאצטדיון האולימפי המנוכר. הם תיעבו חלק ניכר מהמנג'רים שהונחתו עליהם. איך לעזאזל הסגנונות של סם אלרדייס ודייויד מויס קשורים אליהם? זו היתה יריקה בפניהם של אוהבי הכדורגל השמח והטהור, אשר רואים את עצמם במידה לא מבוטלת של צדק כמעוז הרומנטיקה בלונדון. לכן הם הריעו למינויו של מנואל פלגריני שהבטיח להחזיר עטרה ליושנה, והתלהבו במיוחד גם מהרכישה של פליפה אנדרסון.
36 מיליון ליש"ט שולמו בקיץ ללאציו תמורת הקשר הברזילאי, וזהו שיא המועדון של ווסטהאם, אך במונחי השוק הנוכחי מדובר במציאה של ממש, ואפשר היה לראות זאת גם במחזורים הראשונים. גם כאשר התוצאות הלכו לרעתם של הפטישים, הקוסם עשה את שלו. גם כאשר ארסנל ניצחה את ווסטהאם 1:3 באוגוסט, קירקס פליפה לא פעם את העורף של התותחנים וסיפק בישול בכורה למרקו ארנאוטוביץ'. והיה ברור כי כאשר יתאקלם לסביבה החדשה, הוא עשוי להפוך למשהו מיוחד במינו. פלגריני היה מוכן לחכות, גם אחרי המשחקים בהם לא הצליח אנדרסון לספק את הסחורה. והכל התפרץ בחודשיים האחרונים.
במונחי השוק הנוכחי מדובר במציאה. פליפה אנדרסון (Gettyimages)
פלגריני אוהב אמנים. הוא טיפח את חואן רומן ריקלמה בוויאריאל, סמך בעיניים עצומות על איסקו במלאגה, ושידרג את דויד סילבה במנצ'סטר סיטי, גם אם הספרדי היה כוכב גדול עוד קודם לכן. מבחינת הכשרון נטו, פליפה הוא עילוי. יש לו שליטה אבסולוטית בכדור בשתי הרגליים, והדבר הופך אותו לבלתי צפוי עבור שחקני ההגנה. יש לו ראיית משחק משובחת, והוא מסוגל לראות מהלכים שאחרים אפילו לא מדמיינים. הוא מהיר, קל רגליים, חצוף, יצירתי. כאשר המוזה נחה עליו, האוהדים לא יכולים להפסיק להסתכל עליו.
ולכן המאמן הצ'יליאני היה סבלני, ובא על שכרו. הצמד בנצחון 2:4 על ברנלי בתחילת נובמבר שבר את הקרח. הביצוע המטריף לרשת קריסטל פאלאס הוכתר לשער החודש בצדמבר. צמד בסאותהמפטון הפך את התוצאה והביא אף הוא 3 נקודות. עם החיוך הרחב על פניו של פליפה, ווסטהאם דהרה לרצף תוצאות חיוביות וטיפסה למרכז הטבלה. אף אחד כבר לא חושב על ירידה. מצד שני, גם מחשבות על נסיקה מטאורית מותנו כאשר הפטישים הפסידו בברנלי במשחק האחרון של 2018 וסיימו בתיקו ביתי מאכזב מול ברייטון במשחק הראשון של 2019, בעוד פליפה נראה כבוי.
התופעה הזו מוכרת היטב לאוהדי לאציו. לפני ארבע שנים, אחרי שהתאקלם בבירת איטליה, סיפק פליפה אנדרסון שבועות חלומיים והוגדר על ידי רבים לשחקן הטוב ביותר בליגה. הוא היה בלתי ניתן לעצירה, והחודשים הראשונים הקשים באירופה הוזכרו כקוריוז. כולם צחקו על כך שקשיי השפה גרמו לו להשמין כי המנה היחידה שידע להזמין במסעדות היתה פסטה קרבונרה. באותה תקופה, נדמה היה כי השמיים הם הגבול עבורו. היו דיבורים על איחוד אפשרי בנבחרת עם ניימאר, חברו הטוב מימיהם המשותפים בסנטוס. פעם, בסנטוס, אפילו כינו את פליפה "האח הקטן של ניימאר". ואולם, הוא לא גילה יציבות כלשהי במולדתו, והבעיה הזו לא נעלמה גם באיטליה.
האח הגדול. ניימאר (Gettyimages)
בהתחשב בכשרונו, הופעה אחת במדים הצהובים של הסלסאו אי שם ב-2015 היא חרפה. גם בנבחרת האולימפית בטורניר הביתי בריו ב-2016 הוא היה שחקן מחליף, בעוד ניימאר זהר על הדשא. בלאציו, הוא לא הפגין בעקביות הקסם. השבועות החלומיים ההם נותרו עם הזמן כזכרון רחוק. היו לו משחקים עילאיים, אך מצד שני הוא גם נעלם לפרקי זמן ארוכים. לבסוף, אחרים תפסו את מקומו, וגם הפציעות לא הועילו. בעונה שעברה, עם פריחתם של לואיס אלברטו וסרגיי מילינקוביץ' סאביץ', מצא את עצמו הברזילאי על הספסל, והיה ברור שהוא זקוק לאתגר חדש. ווסטהאם העניקה לו את הבמה, על אף שברור כשמש שהוא מסוגל – אם יהיה יציב – לשחק בקבוצה גדולה הרבה יותר. כמו ארסנל, למשל. ואולי זה עוד יקרה, כי הקשר רק בן 25, אבל לשם כך התכונות המופלאות שלו צריכות לבוא לידי ביטוי באופן קבוע.
"עוד לא ראיתם את כל הפוטנציאל. פליפה יהיה טוב הרבה יותר", הבטיח פלגריני בשלהי דצמבר. אוהדי ווסטהאם מקווים שהוא צודק, כי אנדרסון הוא בדיוק השחקן אליו השתוקקו כאשר סבלו עם אלרדייס ועם מויס. ומי יודע, אולי 2019 תהיה השנה שלו, ואחריה שוב יתחילו להזכיר אותו בנשימה אחת עם ניימאר. זה לא מדע בדיוני.
אז בשבת בצהריים (14:30, ישיר בספורט1) הוא פוגש שוב את ארסנל, הפעם במשחק ביתי. התותחנים זוכרים את ההתמודדות הקודמת ויודעים עד כמה הסכנה גדולה. השמירה תהיה קפדנית, אבל ביום טוב מסוגל הברזילאי לנצח משחקים לבדו. העיניים נשואות אליו. האם יספק את הסחורה?
מסוגל לנצח משחקים לבדו. פליפה אנדרסון (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?