שבוע מלא אופטימיות עבר על הפועל באר שבע. אחרי שלושה ניצחונות רצופים התחושה הייתה שסכנין, נועלת הטבלה שנאבקת על חייה, לא תהווה משוכה גבוהה מידי בדרך לניצחון רביעי ברציפות בדרך לקריאת תיגר על המקום השני בלגה, אבל בסופו של דבר הנתונים לא משקרים. הפועל באר שבע, לפחות כשהיא עוזבת את מבצרה בבירת הנגב, היא במקרה הטוב קבוצת מרכז טבלה ובמקרה הרע קבוצת תחתית – ואתמול היא נראתה כמו במקרה הרע, בדרך ל-0:0 בו השוער אוהד לויטה הציל אותה מהפסד.
המחצית הראשונה לא הזכירה במאומה את מה שראינו מבאר שבע במשחק הקודם נגד הפועל חיפה. אם בשבוע שעבר סירבתי לצאת מגדרי למראה היכולת מול הפועל חיפה וטענתי שבאר שבע נהנתה מהרבה מזל בתוספת ניצול מצבים כמעט מקסימלי במתפרצות, המשחק אמש היה דומה – הרבה מזל, או ליתר דיוק יכולת גבוהה של לויטה השאירה את השער השער הבאר-שבעי נעול, רק שהפעם באר-שבע חזרה לסורה ולא הצליחה לנצל את המתפרצות שהיו לה במחצית השנייה כדי להכריע את המשחק.
לויטה. הציל את ב"ש מהפסד (מאור אלקסלסי)
מה שצריך להדאיג בעיקר את ברק בכר היא העובדה שבמחצית הראשונה באר שבע חזרה אחורנית מבחינת הגישה שלה. היא שוב הייתה אנמית, חסרת אנרגיות וכבויה. אלו פרמטרים שהביאו את באר שבע לעונה כל כך רעה ואם היא לא תחזור לפחות מבחינת הרצון וההשקעה למה שראינו בשבועיים האחרונים, מחכה לה פלייאוף עליון מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד מאכזב.
ואם בכל זאת מישהו כן ראוי לציון הוא ניב זריהן, שממשיך את התקופה הטובה מאז הצמד נגד בית"ר ירושלים. גם אמש בלא מעט מקרים הוא לקח על עצמו ניסיונות לפצח את ההגנה המקומית, גם אם זה לא תמיד עבד. זה מראה שהביטחון העצמי שלו עולה ואולי הפריצה הגדולה שלו עוד תגיע בקרוב, כך לפחות אפשר לקוות עכשיו.
מקווים שהפריצה הגדולה תהיה בקרוב. זריהן (מאור אלקסלסי)
אז אחרי 26 מחזורים, האלופה היוצאת הפועל באר שבע מסיימת את העונה הסדירה בתוצאה שמסמלת הרבה מאוד ממה שעבר עליה מאז חודש אוגוסט, אבל עכשיו היא נכנסת לישורת האחרונה של הליגה, ואחרי שבשנתיים האחרונות באר שבע הצליחה להעלות רמה במשחקי הפלייאוף ושם גם הכריעה את האליפות, הפעם נותר לה להיאבק על המקום השני ולכל הפחות להשיג את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.
בדומה לכל העונות הקודמות, גם הפעם היא תצטרך לעלות רמה, אולי אפילו שתיים, כדי להתמודד על המקום השני שהיא כל כך חושקת בו, תצטרך להשיג נקודות גם מחוץ לביתה ובמגרשים הרבה יותר קשים והרבה יותר לוחצים ומלחיצים מהמגרש בדוחא.
ולסיום, מיכאל אוחנה אמנם לא זכה אתמול לדקות משחק, אבל עצם הישיבה על הספסל ריגשה לא מעט מאוהדי הפועל באר שבע שמתגעגעים לווירטואוזיות של אוחנה. שחקן כמוהו, עם יכולת אישית גבוהה ודריבל איכותי, יכול היה לעזור אתמול בעיקר במחצית הראשונה אל מול הגנה צפופה, אך אוחנה והאוהדים יצטרכו לחכות עוד קצת כדי לראות אותו משחק.
אוחנה על ספסל המחליפים . חזרתו ריגשה, גם אם טרם שותף (מיכאל אלקסלסי)
מה דעתך על הכתבה?