המחזור הרביעי של הפלייאוף העליון זימן לנו קרב בין שתי קבוצות שאכזבו מרגע פתיחת החלק הזה של העונה. מכבי נתניה, פיינליסטית גמר הגביע שצברה נקודה אחת והבקיעה רק שני שערי זכות, ומכבי חיפה, שאפילו נקודה לא השיגה והבקיעה שער אחד בלבד.
מרקו בלבול ביצע מהפכה בהרכב ובמערך אחרי ההפסד הביתי המביך להפועל חדרה. חיפה עברה מ-4:3:3 ל-5:2:1:2, כשהשינוי הפרסונלי הבולט ביותר התבצע בעמדת השוער, שם עומרי גלזר קיבל לראשונה העונה הזדמנות בהרכב על חשבון גיא חיימוב המאכזב. עוד שינויים בולטים היו ירידתם לספסל של רמי גרשון (שהופך לבלם הרביעי ברוטציה) ועוואד, וחזרתם להרכב של חבשי ורוקאביצה.
נתניה, מנגד, סבלה ממצוקה בשתי עמדות. עמדת הבלם, שבה חסרו הויבך ותירם ובמקומם הוצב דולב אזולאי הצעיר והמוכשר, ועמדת שחקן הצד ברביעיית הקישור, שם היא נאלצה להסתדר ללא אחד מהשחקנים הבולטים שלה העונה, גבי קניבוסקי המוצהב. במקומו קיבל הזדמנות יחמיר היקה. נתניה המשיכה לפתוח ב-4:4:2 קווים כשמוחמד פותח בימין ובצ'יראי ומלמד בחוד ההתקפה.
גיא מלמד. ניצל את היתרון שלו בדקות הראשונות (מאור אלקסלסי)
נתניה פתחה את המשחק נפלא, כשהיא מנצלת את היתרונות היחסיים של המערך שלה על המערך של חיפה. העובדה שחיפה שיחקה עם שני שחקני קישור אחורי, כשפריי לפניהם ולפניו שני חלוצים, גרם לדלילות באגפים ובאזורים שבין הבלמים לקו הקישור (שני שחקנים בלבד אמורים לכסות את רוחב המגרש ולעזור למגנים). לשם נכנס גיא מלמד, שהצליח לייצר לנתניה את שער היתרון כשבעיטה שלו מקו שני, פירקה את ההגנה ואפשרה לבצ'יראי להבקיע שער יפה.
השער דווקא העיר את חיפה והמשחק החל להתאזן. המערך של בלבול הכריח את מכבי חיפה לשחק צפון דרום (משחק עומק ופחות הנעת כדור סתמית לרוחב המגרש), מכיוון שחמשת שחקני הקישור וההתקפה מוצבים במרכז ומשם הם נעים לעומק. מי שדהרו שוב ושוב באגפים היו המגנים, מאבוקה ומאיר, כשהתכונה הבולטת במשחק היא התמיכה בהתקפה. חיפה ניצלה משחק מפוזר של מוחמד, שנקלע לקרב אישי עם מנדז'ק ונכנע לו שוב ושוב, ובעיקר את העובדה שהשיטה תפורה על שועה, שתופקד כחלוץ השני והיה המטרה הראשונה של כל שחקן ירוק שיצא להתקפת מעבר, כדי לספק את 30 הדקות הטובות ביותר שלה העונה ולהפוך את המשחק. שועה התכבד בשער בכורה וסיפק כמה רגעי קסם, כולל מסירת אמן לפריי שפירקה את כל קו ההגנה, שהזכירו את הסיבוב הראשון האדיר שלו אצל יוסי אבוקסיס.
דראפיץ' וברדה הגיבו עם חילוף כפול במחצית והכניסו שני קשרי צד, ואכן החלו לשלוט בקצב המשחק. אבל השליטה הזו לא הביאה לסכנה על השער של גלזר מכיוון שהמחליפים, אברהם ובעיקר ברשצקי, הם שחקנים שאוהבים את הכדור לרגל וממעטים לנוע לעומק כדי לקבל כדור לשטח. הקצב ירד, ורק אחרי ההרחקה של מוחמד הצטרף למשחק יונס מלדה, שבמעט הזמן שנותר לו סידר לנתניה מהלך שכמעט החזיר אותה למשחק לפני שעופרי ארד חילץ את כדור הרוחב של ברשצקי שעשה את דרכו לבצ'יראי, והשאיר את שלוש הנקודות בסמי עופר.
שועה. צריך לקבל תפקיד חופשי על המגרש (מאור אלקסלסי)
פתיחת הקדנציה השנייה של בלבול בחיפה הייתה מצוינת. בלבול קיבל קבוצה מבולבלת וחסרת זהות וגיבש רוטציה ברורה, הלך עם מערך של שלושה בלמים וחיפה החלה לטפס במעלה הטבלה. שינוי הכיוון של הקבוצה השפיע גם על הבעלים, שברכישה המפתיעה של שועה למעשה הצהיר שהוא מסתכל למכבי ת"א בלבן של העיניים. מכבי חיפה חוזרת לליגה של הקבוצה הטובה בארץ ומתחרה איתה על כל שחקן איכותי בליגה. יחד עם הרכישות והתוצאות הציפיות עלו, ודווקא כאן בחיפה החלו להידלק נורות אדומות.
בכל משחקי המפתח, חיפה של בלבול נפלה. בגביע מול סכנין, בדרבי בליגה ובעיקר בשלוש משחקי הפתיחה בפלייאוף. יחד עם הקושי של שועה להשתלב וחילופי המערכים, עלו סימני שאלה לגבי יכולתו של בלבול להוביל את הקבוצה למאבק אמיתי על האליפות בעונה הבאה. ההופעה של שועה בשני המשחקים האחרונים מעוררת הרבה תקוות לגבי העתיד מבחינת בלבול וחיפה.
שועה הוא הרבה יותר מספר 10 מאשר חלוץ שמשחק עם הגב לשער, והאיכויות שלו באות לידי ביטוי בצורה המיטבית כשהוא מקבל תפקיד חופשי על המגרש ומנהל את התקפות המעבר. ראיית המשחק הנהדרת שלו, והעובדה שהוא כל הזמן משחק לעומק ותוקף את ההגנה, מוסיפות הרבה עוצמה למשחק ההתקפה ועל הנייר אמורות להשתלב באופן מושלם עם פריי ורוקאביצה שיודעים לנוע לעומק, בניגוד לעוואד שגם אוהב להתחיל את ההתקפות מאחור.
מנדז'ק מול מוחמד. ניצח במאצ'-אפ ביניהם (מאור אלקסלסי)
עוד החלטה שבלבול וחיפה צריכים לקבל נוגעת לג'ורג' מנדז'ק, שאתמול סיפק את משחקו הטוב ביותר במועדון. דווקא הנוכחות של עלי מוחמד, ששמועות קושרות אותו למועדון הירוק, הוציאה ממאנז'ק את המיטב. הוא שלט במרכז השדה, חילץ כדורים, היה סופר דומיננטי וגרם לכך ששני שחקני הקישור של חיפה ביטלו בקלות ארבעה שחקנים נתנייתים. השאלה לגבי מאנז'ק היא היציבות והיכולת של בלבול להוציא ממנו יכולת כזו בצורה עקבית ולא רק כשהוא מרגיש מאויים או מאותגר מקצועית.
אז לבלבול וחיפה נותרו עוד הרבה משימות עד סוף העונה, ודווקא הכרטיס לאירופה הוא לא המשימה החשובה ביותר. גיבוש מערך נכון לסגל ויחד עם זאת החלטות לגבי רכש עתידי בעמדות שזקוקות לשדרוג (שוער? מגן שמאלי? קשר אחורי נוסף? חלוץ?), החלטה על סגנון (האם הסגל שיבנה לקראת העונה הבאה בנוי למשחק החזקת כדור ולחץ או למשחק של התגוננות בשליש מרכזי ומעברים) ובעיקר להוציא את הקהל לפגרה עם תקווה, שמה שהיה בשבע השנים האחרונות הוא לא מה שיהיה, ועונת 2019/20 תחזיר את מכבי חיפה לקדמת הבמה החל מהמחזור הראשון.
מה דעתך על הכתבה?