אסור לפתח ציפיות מגמר ליגת האלופות, אבל מהסיבות הטובות

גביע הליגה לשנת 2012 עם ניצחון דרמטי על קארדיף בפנדלים.

אם רוצים לכמת למספרים את כל התארים וההישגים בעשור הנוכחי של ליברפול וטוטנהאם יחדיו, אפשר לגשת רק לאותו ערב דרמטי בוומבלי בו גלן ג'ונסון העניק למייטי רדס את התואר השלישי בחשיבותו בכדורגל האנגלי.

וזו נקודת הפתיחה, ההזויה למדי, של גמר ליגת האלופות לשנת 2019, אשר יפגיש באצטדיון החדש במדריד את ליברפול וטוטנהאם. על פניו זה לא נשמע מבטיח במיוחד, אבל דווקא בגלל הסטטיסטיקה הלא מחמיאה הזו, קיבלנו את אחד הגמרים המפתיעים והמסקרנים מאז כינון המפעל במתכונתו הנוכחית. גמר שיהיה קצת יותר גדול, רק בקצת, מאותו גמר בוומבלי לפני 7 שנים.

ליברפול חוגגת. תחגוג גם במוצאי שבת? (Gettyimages)

בצד אחד: אוהבת להיות אנדרדוג
לטוטנהאם אין מה להפסיד בשבת. זאת אומרת, היא יכולה להפסיד את המשחק, היא יכולה להפסיד הזדמנות לתואר אירופי ראשון מאז 1972, היא יכולה להפסיד הזדמנות לתואר גדול ראשון מאז הגביע האנגלי ב-1991, היא יכולה להפסיד את ההזדמנות שכבר לא יקראו לה לוזרית. אבל חוץ מזה? לא הרבה.

ספק מתי הפעם האחרונה בה הייתה קבוצה כה מפתיעה שהעפילה לגמר הצ'מפיונס. צריך כנראה להפליג ל-2004 ולמונאקו. בורוסיה דורטמונד שהגיעה לגמר ב-2013 הייתה אלופת גרמניה עונה לפני כן, אתלטיקו מדריד שהגיעה ב-2014 זכתה באליפות באותה עונה ועם ניסיון אירופי עשיר בליגה האירופית. אבל טוטנהאם?

את העונה שעברה היא סיימה במקום השלישי בליגה, את העונה הנוכחית במקום הרביעי. את שלב הבתים היא עברה בצורה בלתי הגיונית, לאחר שפתחה עם נקודה בודדת בשלושת המשחקים הראשונים ורק הודות למעידה בבית של אינטר נגד פ.ס.וו. במחזור האחרון. בשמינית הגמר נגד דורטמונד היא הגיעה כאנדרדוג וריסקה אותה (0:3 בבית), ממאורעות סיטי פפ גווארדיולה כנראה טרם התאושש ומאירועי האמסטרדם ארינה והשער בדקה ה-95 של לוקאס מורה – אוהדי הכדורגל טרם התאוששו.

לוקאס מורה אחרי השער השלישי. הכל אפשרי (AFP)

אבל זה בדיוק מה שהופך את המסע שלה לכל כך קסום. קבוצה שעד לפני חודשיים לא היה לה אצטדיון ביתי, קבוצה שהרכש האחרון שלה הגיע לפני שנה וחצי, שלא התחזקה בכלל בפתיחת העונה ושיחקה בשלבים המכריעים ללא הכוכב הגדול שלה.

ולקראת הגמר, נדמה שהכוכב הגדול שלה הוא הוא הסיפור.

הארי קיין הוא שחקן וורלד קלאס. למעשה, למעט אולי ראחים סטרלינג, הוא האנגלי היחיד בעולם כיום שיכול להיכנס להגדרה הזו. זו שנמצאים בה 15-20 שחקנים בלבד בעולם הכדורגל. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאת הניצחונות הגדולים ביותר שלה העונה טוטנהאם עשתה בלעדיו. שהחזרה שלו להרכב לאחר זמן ממושך בחוץ, עשויה להשאיר מחוץ ל-11 את לוקאס מורה, כובש השלושער.

הארי קיין. חייב לשחק בגמר (Gettyimages)

המאזן מראה שטוטנהאם מצליחה יותר העונה מבחינת אחוזים ללא הארי קיין, אבל אחרי שלושה שבועות של מנוחה, כשכל הפצועים חוזרים, כששתי הקבוצות מתמקדות אך ורק במשחק הזה – אתה צריך שחקני וורלד קלאס. הארי קיין הוא בדיוק כזה.

בצד השני: לא רגילה להיות הפייבוריטית
הבטן של אוהדי ליברפול לוחצת. היא נחנקת. כל הכפתורים סוגרים ועליהם הוסיפו חגורה. 30 שנה זה כבר ככה. אבל האמת הפשוטה היא כזו – ניצחון בשבת לא ישחרר את הלחץ וגם לא יפתח את הכפתורים. מקסימום יוריד את החגורה.

על מנת להשתחרר מכל שלשלאות התדמית שנבנו על ליברפול בעשורים האחרונים, היא צריכה לזכות באליפות אנגליה. אין על כך ויכוח. גם אוהדי הקבוצה יודעים זאת והיו מוכנים לוותר על ההשתתפות במדריד אם רק היו משיגים עוד שתי נקודות בפרמייר ליג העונה. ליגת האלופות היא לא ה-מטרה עבור ליברפול, אבל היא יכולה להיות עוד נקודת ציון קריטית בבנייה מחדש של מועדון הפאר הזה. תמיד הוא היה מועדון פאר, גם ב-30 השנה האחרונות. אבל בתהליך שנוצר בשנה וחצי האחרונות, ליברפול חזרה להיות קבוצת על באירופה. ואת השורה התחתונה הזו גם הפסד בגמר לא ישנה.

סלאח וחבריו. ליברפול חזרה לצמרת העולמית (AFP)

מצד שני יש את היוקרה, שעליה ליברפול לא יכולה להרשות לעצמה לוותר. ויש את החשיבות, הצורך האקוטי הזה להחזיק תואר ביד, להראות לכל המפקפקים והמזלזלים שיש פה משהו אמיתי. משהו שהוא לא גביע הליגה. ומצד שלישי, ואולי חשוב מכל – יש את יורגן קלופ.

הפילוסופיה הקרויפיינית טוענת כי לא הניצחון הוא החשוב, אלא הדרך. ובכל מה שקשור לזה, יורגן קלופ תמיד היה מנצח. גם כשבנה את דורטמונד המלהיבה של תחילת העשור, גם כשהגיע איתה לגמר ליגת האלופות, גם כשהגיע בעונתו הראשונה בליברפול עד לגמר הליגה האירופית, גם כשבנה את קבוצת העל הנוכחית של ליברפול. בכל מקרה, אין פה סיפור "הקטור קופר 2". אבל עבור קלופ, נדמה שזהו הערב החשוב ביותר בקריירה שלו.

אין דבר גרוע יותר בספורט, ואולי בעצם בכלל בחיים, מתדמיות שנדבקות אליך – והמאמן הגרמני חייב להסיר את המדבקה הזו מעל גופו. זה יהיה כמעט בלתי נתפס שליברפול של העונה, שנדמה כאילו נוצרה בצלמו, שראויה להגדרה ווינרית – עם ניצחונות בדקות האחרונות בליגה, עם מהפכים, עם אותו 0:4 היסטורי באנפילד על ברצלונה – תישאר בלי כלום ביד. יורגן קלופ יצר ליברפול ווינרית, עכשיו גם רק צריך להתאים את הכותרות למציאות.

קלופ. אין דבר נורא יותר מתדמית שנדבקת (Gettyimages)

עונה סוף
באזור השעה 00:00 שעון ישראל, אולי אפילו 00:40, תיחתם עונת הכדורגל האירופי. ואם לוקחים את מאבק האליפות האיכותי באנגליה, את הפריחה מחדש של אייאקס, את גמר הליגה האירופית שהציג אחד את המפגשים האיכותיים על הנייר בתולדות המפעל, את הסנסציות, ההפתעות והקאמבקים בליגת האלופות – זו הייתה אחת מעונות הכדורגל המלהיבות והסוערות שהיו ביבשת, עם גמר שאיש לא ציפה לו.

ואולי בגלל זה, אין כל כך למה לצפות. או שמא נאמר, לא כדאי לפתח ציפיות. אין לנו באמת מושג איך הגמר הזה יתפתח. ליברפול היא כמובן הפייבוריטית, אבל היי – קיין חזר. ליברפול אמורה לנצח, אבל היי – טוטנהאם מכירה אותה היטב מהליגה (והפסידה לה פעמיים). ליברפול חזקה יותר, אבל היי – ראיתם מה טוטנהאם עשתה לסיטי? לאייאקס?

אין לנו מה לנתח. אין יותר מה להפתיע. זה יהיה על הכתפיים של סלאח ופירמינו כמו שזה יהיה על הכתפיים של קיין ושל סון. משחק שינעל את העונה ויזכיר לכולם מהי הליגה הטובה בעולם.