שבועיים חלפו מסיום העונה , וכעת נותרו שבועיים בלבד ליציאה למחנה האימונים לקראת המשחק הראשון באירופה, והעתיד של הפועל באר שבע נשאר בערפל כבד.
שלושה שחקנים החתימה עד כה הפועל ב"ש והיא צפויה להחתים גם את בן מיזן בן ה-24, כל אלה הן חלק מהשינוי במדיניות של המועדון, לא עוד שחקנים מוכחים שמגיעים בשיאם ודורשים חוזים גבוהים, אלא צעירים, כאשר חלקם אלמוניים וחלקם אפורים.
בגזרת הזרים ההוראה היא ברורה, זרים ללא דמי העברה ובשכר שנע בין 150-200 אלף דולר, ללא שום חריגה. זה כמובן הופך את משימתם של ברק בכר, גיא צרפתי ואליניב ברדה למשימה קשה עוד יותר, אם כי כבר הוכח שגם דמי מעבר גבוהים ושכר כפול לא הבטיחו אבק כוכבים על הדשא בטרנר.
הפועל באר שבע מבצעת שינוי במדיניות הרכש (דני מרון)
עד כאן נשמע לגיטימי ואפילו נכון לנוכח הביצועים של העונה שעברה. קבוצה שכמעט בכל משחק בעונה שעברה רצה פחות מיריבתה צריכה רענון משמעותי. אבל בימים האחרונים נראה שאוהדי הקבוצה וברקת צועדים לעבר מסלול לא סימפתי של התנגשות.
שלא תתבלבלו לא מדובר בימי האלימות הרחוקים שנות אור מאוהדי באר שבע הנוכחיים, אבל הביקורת ברשתות החברתיות הולכת ומעצימה, סימני השאלה הולכים וגוברים.
בימים הללו נדרשים אוהדי הקבוצה לחדש את כרטיסי המנוי השנתיים לעונה הבאה, עדיין לא נמסרו נתונים על קצב מכירת המנויים, אבל הלך הרוח הוא שהדברים לא זזים כמו בשלוש השנים האחרונות.
האוהדים עלולים להצביע ברגליים (דני מרון)
כשזה מגיע תוך ערפל מקצועי גדול הנהלת הקבוצה מתחילה להילחץ
הפוסט שפרסם אליניב ברדה מסמל בעניי לחץ במועדון ורצון מצד אחד להעלות את קצב רכישת המנויים ומצד שני להרגיע מעט את האוהדים, הרי ברור לכולם שאם יש מישהו שאוהדי באר שבע לעולם יתקפו על דבריו גם אם לא יסכימו איתו, זהו אליניב ברדה.
למה זה בעניי משדר לחץ? משום שברדה הוא "נשק" חשוב ומשמעותי ביחסים בין באר שבע המועדון לקהל ולא בטוח שבהמשך יהיו "נשקים" משמעותיים יותר כדי להידבר עם קהל האוהדים.
לא מעט קולות נשמעו בחודשיים האחרונים שקראו לברק בכר לסיים את דרכו במועדון לאחר העונה החולפת, אמרתי את דעתי בעניין כמה פעמים שבכר ראוי לקבל את השנה החמישית לאור הישגיו המופלאים בשלוש השנים הראשונות גם אם נכשל בעונה שעברה.
השנה היא שנה שבה הסבלנות והסלחנות כלפיו תהיה פחותה משמעותית וגם הוא יודע זאת, ושום הסבר או טיעון לגבי רכש או סגל, גם אם יהיו נכונים ואמתיים, לא יעמדו לו אם הקבוצה הדרומית תראה לא טוב על הדשא בטרנר. בכר צריך לבחור במשורה את הזרים החדשים שיגיעו למועדון ועליו לקרוא את המפה היטב ומוקדם כדי להבין האם ברקת מעניקה לו את הכלים לצאת לקרב.
הפוסט של אליניב ברדה מראה את מפלס הלחץ בקבוצה (דני מרון)
הסערה התורנית הצפויה היא אם מעברו של מיכאל אוחנה לבית"ר ירושלים אכן יתממש
כרגע יש מעט מאוד שחקנים ישראלים מציתי דמיון כמו אוחנה בכדורגל הישראלי, ובמצב הנוכחי בו ב"ש לא יודעת אם יהיה לה את מאור מליקסון לעונה הקרובה ובאיזו מידה, זה אך טבעי שאוחנה אמור להיות זה שיקבל את המושכות להיות המנוע ההתקפי במרכז המגרש אבל מעבר לבירה עלול להיות הרגע בו היחסים בין הקבוצה לאוהדיה יעלו על סרטון, במיוחד אם המעבר יהיה בתמורה לכסף בלבד. תוסיפו לזה את המחלוקת הברורה קורעת את קהל האוהדים מבפנים בסוגיית מאור בוזגלו כן או לא תקבלו עצבים רופפים במיוחד.
מעל הכל חידת אלונה ברקת נשארה פתוחה
מי שקיווה לקבל מברקת הבהרות באשר למידת השקעתה בקבוצה לעונה הקרובה, נשאר עם סימן שאלה גדול, כשגם הבחירות לכנסת שיתקיימו שוב בעוד שלושה חודשים לא מוסיפות לשקט, בזמן שברקת טרם התבטאה אם בכוונתה לנסות שוב את מזלה בריצה לבית הנבחרים או שמא הניסיון הקודם הספיק לה.
כשאנחנו נמצאים חמישה שבועות למשחק הראשון באירופה, וקצת יותר משבועיים ליציאה למחנה האימונים של הפועל ב"ש נראה שגם החום הכבד לא מצליח להפיג את הערפל הכבד סביב עתיד הקבוצה בעונה החולפת ובאלה שאחריה.
עדיין לא ברור אם אלונה תרוץ לכנסת הבאה (הפועל באר שבע רשמי)
פוסטים של ברדה, ראיונות של רחמים הם דבר מבורך שיוצר דיאלוג, אבל בסופו של דבר הדברים יבחנו במבחן העשייה ואחר כך במבחן התוצאה, קודם מבחן העשייה של בניית הסגל החתמת שחקנים ושחרור מיותרים ואחר כך מבחן התוצאה על המגרש.
מה דעתך על הכתבה?