המכנה המשותף היחיד: היום בו נכתב המיתוס של פלה ומראדונה

בעוד בעשור האחרון הוויכוח השולט בין אוהדי הכדורגל הוא ליאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו, במאה ה-20 העולם היה שייך לשנים אחרים: פלה ודייגו מראדונה. עוד יריבות תוצרת ברזיל וארגנטינה. שניהם היו כוכבי ענק גדולים וזוכים להערצה עד היום, אך נראה שזה המכנה המשותף היחיד שלהם. להוציא אנקדוטה נוספת: ה-29 ביוני הוא אחד הימים החשובים בתולדות הכדורגל העולמי. ב-1958 פלה זכה לראשונה במונדיאל, וכעבור 28 שנה הוליך דייגו מראדונה את ארגנטינה לזכייה נוספת ואחרונה בתואר. גם בספרד יזכרו לעד את ה-29 ביוני (2008), היום בו הקפטן איקר קסיאס הניף את גביע היורו. ספק אם יש עוד תאריך שמאגד כל כך הרבה רגעים בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. זמן נוסטלגיה

המלך פלה
ב-29 ביוני 1958 – ברזיל התחילה לכתוב את שמה באותיות זהב בכדורגל העולמי עם זכייה ראשונה במונדיאל. מאז הגיעו עוד ארבע כאלה. ג'וסט פונטיין הצרפתי אמנם  היה מלך השערים עם לא פחות מ-13 שערים, אך מהטורניר הזה עולם הכדורגל זוכר בעיקר את פלה, ילד בן 17 עם יכולות מדהימות, ממש "רוצח ברחבה", מי שנבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר. שם החלה האגדה.

פלה לא ביזבז את התחמושת בתחילת הטורניר. הוא לא כבש אף שער בשלב הבתים. בשלב רבע הגמר הוא סידר לברזיל 0:1 קטן-גדול על ווילס ואת ההצגה הגדולה שמר לשלב חצי הגמר עם שלושער ענק בניצחון 2:5 על צרפת. ואוה כבש שער יתרון לברזיל כעבור שתי דקות, אלא שמכונת השערים הצרפתית השווה בדקה התשיעית. דידי כבש את ה-1:2 לטובת הסלסאו, ובמחצית השנייה הגיעה ההצגה של פלה עם שלושה שערים תוך 23 דקות.

גם כששבדיה הובילה עם שער מהיר בגמר בסולנה, לאף אחד לא היה ספק שזה יהיה הערב של ברזיל. היא שוב כבשה חמישייה בדרך לניצחון ענק 2:5 והפעם פלה הסתפק בצמד. בשער הראשון הוא עצר על החזה, הקפיץ באלגנטיות מעל הבלם ובעט מהאוויר לרשת, ורגע לפני השריקה לסיום כבש שער חכם בנגיחה. פלה, החלוץ היחיד שחצה את רף אלף השערים בקריירה, יזכה עם ברזיל גם במונדיאל 1962 וגם בזה ב-1970 לאחר 1:4 ענק על איטליה. עד מונדיאל 2006 הוא יחזיק בשיא השערים במונדיאלים, שיא שנשבר על ידי בן ארצו, רונאלדו (ואז שוב על ידי מירוסלב קלוסה). עד היןם הוא מלך השערים של נבחרת ברזיל ויש היאמרו מלך הכדורגל, השחקן הגדול בכל הזמנים.

פלה עם זגאלו (Gettyimages)

האלוהים של ארגנטינה
מי שיחלוק על האמירה הזו הוא דייגו מראדונה. מאגדת כדורגל אחת – לאגדת כדורגל נוספת. היו ימים שהמשפט "אל תבכי ארגנטינה" היה ממש לא רלוונטי. בין היתר במונדיאל 1986 שנערך במקסיקו. דייגו מראדונה הגיע לטורניר כשחקן הטוב בעולם, זה ששינה את נאפולי האיטלקית, והוא הציב לעצמו מטרה אחת ברורה: להוליך את האלביסלסטה לזכייה במונדיאל.  שמונה שנים קודם לכן, בגיל 18 בלבד, מראדונה עודד את הנבחרת מהבית לאחר שנופה מהסגל, והכוכב היה מריו קמפס. הפעם, הוא קיבל לפני הטורניר את סרט הקפטן של הנבחרת והכל היה מוכן לרגע הגדול שלו. 

ארגנטינה לא ממש התקשתה לצלוח את שלב הבתים עם 7 נקודות, והשיגה ניצחון 0:1 קשה על אורוגוואי בשלב שמינית הגמר. משם החלה ההצגה הגדולה של דייגו מראדונה. הוא כבש צמד בלתי נשכח אנגליה. השער הראשון היה כמובן "יד האלוהים" המפורסם, כשמראדונה הנמוך הצליח להערים על השוער האנגלי פיטר שילון, – וכל האוהדים מהממלכה בטח מצטמררים. על השער השני, מנגד, אין ויכוח. מראדונה לקח את הכדור ובדריבל אופייני ממחצית המגרש פשוט שיגע את כל שחקני ההגנה שבאו מולו וסיים בסטייל לרשת. "זה היה קצת עם הראש של מראדונה וקצת עם יד האלוהים. קראתי לשחקנים לבוא לחגוג איתי אחרת השופט לא ייאשר את השער", אמר מראדונה.

בגמר פגשה ארגנטינה את מערב גרמניה, 29 ביולי 1986. בדקה ה-83, במצב של 2:2, מראדונה נכנס לתפקיד המבשל ושלח כדור עומק לחורחה בורוצ'גה. הקשר ההתקפי סיים כמו גדול, אבל עם כל הכבוד לכובש שער הניצחון, "האלוהים" של ארגנטינה היה אחד – דייגו. כעבור ארבע שנים זכה מראדונה עם נאפולי באליפות היסטורית והוביל את ארגנטינה שוב לגמר, אך הפעם היא נכנעה 2:0  לאותה היריבה, מערב גרמניה. את מונדיאל 1994 יעדיף דייגו לשכוח, וכן את הקמפיין הלא מוצלח כמאמן הנבחרת ב-2010, אז הודחה ארגנטינה ברבע הגמר לאחר תבוסה 4:0 מול גרמניה.

מראדונה ביום בו הפך לאלוהים של ארגנטינה (Gettyimages)

נבחרת ספרד – מחושך לאור
בעוד בשני המקרים הקודמים היה מדובר בצמיחה של שניים מגדולי תבל. הפעם, ביורו 2008, היה מדובר בנבחרת שלמה שפשוט עשתה היסטוריה. השדים סולקו מהארון של נבחרת ספרד, הנבחרת הלוזרית שתמיד שיחקה כדורגל יפה ולא הצליחה לחצות את תקרת שלב רבע הגמר. איך אמר אלפרדו די סטפאנו תמיד: "שיחקנו את הכדורגל הכי יפה והפסדנו כמו תמיד". הנבחרת של לואיס ארגוניס, בהתבססות על שחקני הקישור של ברצלונה, צ'אבי ואנדרס אינייסטה, עם איקר קסיאס בשער וצמד החלוצים הנפלאים דויד וייה ופרננדו טורס – הצליחה לשבור את הקללה. גם יפה וגם אופה. גם נבחרת מנצחת וגם כזו שכולם רוצים לשחק כמוה. כזו שהגדירה סגנון משחק חדש בכדורגל העולמי. 

ספרד פירקה 1:4 את שבדיה במשחק הפתיחה עם שלושער של דויד וייה וסיימה את שלב הבתים במאזן מושלם. בשלב רבע הגמר היא עברה את איטליה בדו-קרב פנדלים מרתק כשקסיאס הודף פעמיים, ולא ספרה את רוסיה בחצי הגמר עם ניצחון 0:3. וייה נפצע, הנבחרת עלתה לגמר נגד גרמניה עטירת ההישגים והמנוסה, עם חלוץ אחד בלבד. זו הייתה שעתו של פרננדו טורס. עד היום זוכרים בספרד את היום בו חוסה אנטוניו קמאצ'ו, המאמן לשעבר שפרשן את המשחק באותו ערב – איבד את קולו.

"השנים יעברו, ואני תמיד אמשיך לזכור את הרגע הזה", כתב קסיאס הבוקר ברשתות החברתיות. כשטורס פרש, בתקשורת בספרד הודו לאיש ששינה את ההיסטוריה. צ'אבי, שנבחר לשחקן המצטיין בטורניר, כמה צפוי, שלח מסירת עומק נפלאה לטורס בדקה ה-33. היה נראה שפיליפ להאם משיג את החלוץ הספרדי אלא שהאחרון פתח בספרינט וסיים נהדר מול השוער יינס להאמן.  "היינו נבחרת שצעקה לעולם – אנחנו יכולים לשנות את ההיסטוריה!", אמר טורס בראיון לאחר עשור, וסיפר שהוא שומר כל פריט אפשרי מאותו ערב. ספרד שהחייתה את ה"טיקי-טאקה", סגנון המסירות הקצר ושובה העין מרגל לרגל, הצליחה לשמור על היתרון עד לסיום ועשתה היסטוריה. זו הייתה רק ההתחלה של דור הזהב שלה, בדרך לזכיות נוספות במונדיאל 2010 ויורו 2012. 

איקר קסיאס וספרד על גג העולם (OLIVER LANG/AFP/Getty Images)