גמר אליפות אפריקה היה מכוער במיוחד. השער היחיד, שהובקע כבר בתחילתו, היה מקרי לחלוטין – ואחריו הסתגרה אלג'יריה תוך שהיא מנסה למשוך זמן ולכסח את היריב בכל דרך אפשרית, בעוד סנגל הפגינה חוסר תבונה וחוסר דיוק. היה זה מחזה לא פשוט לצפייה, אבל רגע אחד היה מרהיב בכל זאת.
באמצע המחצית השנייה, התעופף השוער האלג'יראי ראיס אמבולהי והדף בזינוק פנומנלי את הכדור של יוסוף סבאלי שעשה את דרכו לחיבורים. הייתה זו הצלה הירואית, והיא סללה את דרכם של שועלי המדבר לזכייה ההיסטורית. היא אף הייתה סמלית, כי במבט לאחור היה אמבולהי לא רק השוער המצטיין של הטורניר, אלא השחקן הטוב באליפות כולה.
מי יכול להתחרות איתו? ריאד מאחרז כבש שלושה שערים, כולל הכדור החופשי המדהים בזמן פציעות לרשת ניגריה בחצי הגמר, אבל באופן כללי הפגין כוכב מנצ'סטר סיטי חוסר יציבות. איסמעיל בנאסר, שעשוי לעבור הקיץ מאמפולי למילאן, נצץ לפרקים עם מסירות נהדרות, אך גם הוא לא התמיד. לעומתם, אמבולהי היה המנהיג האולטימטיבי של ההגנה המאורגנת וספג פעמיים בלבד ב-7 משחקים. שער אחד, מול הניגרים, הובקע בפנדל. לפיכך, רק כדור אחד חדר לרשתו ממשחק פתוח – מאזן נדיר לכל הדעות. ובגמר, בהיעדר שחקן בולט אחר, ההצלה שלו היא שהביאה את מדליות הזהב.
מדליות הזהב רשומות הרבה על שמו. אמבולהי (JAVIER SORIANO/AFP/Getty Images)
ההתלהבות סביבו גדולה, וכל סקאוט היה גאה לגלות כשרון מסוגו של אמבולהי. יש רק בעיה אחת – מדובר בבחור בן 33, בין הבודדים בסגל שנולד לפני הזכייה הקודמת של שועלי המדבר באליפות אפריקה, אי שם ב-1990. ואם אתם תוהים מה הוא עשה עד כה, הרי שאמבולהי כיכב כבר בשני מונדיאלים. הוא היה ענק הן בדרום אפריקה ב-2010 והן בברזיל ב-2014. אולם, ההצטיינות בשני גביעי העולם לא סייעה לו כלל בקריירה המוזרה, והאיש שייכנס להיסטוריה כאחד הגיבורים החשובים בכל הזמנים בכדורגל האלג'יראי לא מיצה אפילו אלפית מהפוטנציאל במועדונים השונים, ולכן זכה אתמול בתואר הראשון בחייו. לא פשוט לדמיין תסריט תמוה יותר.
סיפורו מעניין אפילו יותר כי הוא רק חצי אלג'יראי. כמו רוב חבריו לנבחרת, נולד אמבולהי בצרפת, בפרברי פריז, אך אביו קונגולזי – ולרשותו עמדו האופציות בשלוש נבחרות. באופן טבעי, חלם השוער בעיקר על צרפת, ואף ייצג אותה בנבחרת עד גיל 17 כאשר גדל באקדמיה של מארסיי, אך לאחר מכן הבין שזה לחלוטין לא רלוונטי. במועדונו לא קידמו אותו מעבר לקבוצת המילואים וכך החל המסע הביזארי ברחבי העולם. ב-2005 חתם אמבולהי בהארטס הסקוטית, אך לא ראה שם דקה על הדשא וברח לליגה היוונית השנייה – ומשם לליגה היפנית השלישית, אליה הובא על ידי המאמן הצרפתי פיליפ טרוסייה. ב-2009, כאשר מאס גם בכך, הוא הצטרף לסלביה סופיה הבולגרית, ושם אותר על ידי הסקאוטים של ההתאחדות האלג'יראית וזומן באופן מפתיע לסגל למונדיאל.
האוהדים של שועלי המדבר כלל לא הכירו את השוער האלמוני והרימו גבה כאשר ראו את שמו ברשימה הסופית. אמבולהי היה אמור להיות השוער השלישי בדרום אפריקה, אך פציעה של מתחרה קידמה אותו, ואז הגיעה הטעות השוער הראשון פאוזי שאושי במשחק הפתיחה מול סלובניה. המאמן רבאח סעדן לא היסס לזרוק את אמבולהי למערכה מול אנגליה, וקיבל הופעה ללא דופי בתיקו מאופס. במשחקו השני בטורניר, מול ארצות הברית שהייתה זקוקה לניצחון על מנת לעלות לשמינית הגמר, הוא כבר זהר באמת ונעל את השער בסדרת הצלות מטריפה. טים הווארד, שעמד בשער שמנגד, נותר המום ותפס את הראש פעם אחר פעם – עד שלנדון דונובן הצליח להכניע את אמבולהי בזמן פציעות.
אפשר היה להניח שהמשחק המכונן יסלול את דרכו של השוער הצעיר לקבוצה מכובדת, אך זה ממש לא קרה. משום מה, הוא נשכח תוך ימים ספורים, עבר לצסק"א סופיה ומשם המשיך לסמארה מתחתית הליגה הרוסית, בה סופסל במהרה אחרי חילופים בעמדת המאמן. למונדיאל בברזיל הוא הגיע שוב על תקן שוער משנה בנבחרת, כשחקן צסק"א סופיה, וללא תקוות מיוחדות, אך ברגע האחרון העניק לו המאמן ואהיד חלילהודז'יץ' את האפודה הראשונה, ולא הצטער. אמבולהי שוב היה התגלית, בגביע עולם שני ברציפות, ולשיאו הגיע בשמינית הגמר מול גרמניה, אותה לקח להארכה אחרי 90 דקות מאופסות. גם הפעם היה זה משחק מכונן, אולי אפילו יותר מהמופע מול ארצות הברית ארבע שנים קודם לכן. גם הפעם נדמה היה כי הוא חייב לקבל חוזה מכובד בקבוצה רצינית. וגם הפעם זה לא קרה.
מצטיין מדי טורניר, אבל עדיין נשאר בצל (GIUSEPPE CACACE/AFP/Getty Images)
אמבולהי בקושי שיחק בפילדלפיה יוניון ב-MLS, בילה חצי עונה באנטליהספור הטורקית, ישב על הספסל בראן במולדתו, ואז – בתחילת 2018 – נסע לעשות קצת כסף בליגה הסעודית. אף אחד לא רצה לתת לו צ'אנס אמיתי, והוא נאלץ לחכות עוד זמן רב כדי לעשות כותרות – בין היתר כי ב-2018 לא העפילה אלג'יריה למונדיאל.
אז עכשיו זה קרה. אמבולהי הוא שוב הדבר החם בכדורגל האפריקאי, ואולי אף העולמי. ואולי הוא כבר בן 33, אבל זה ממש לא חייב להיות סוף הקריירה עבור השוער, ואולי הפעם – לשם שינוי – זה יקרה. אם מישהו רוצה גיבור לאומי שמתעלה ברגעים המכריעים, אמבולהי מוכן לאתגר.
הפך לגיבור לאומי, אבל האם יקבל הזדמנות? (MOHAMED EL-SHAHED/AFP/Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?