בשלהי מאי, הובסה ארסנל על ידי צ'לסי 4:1 בגמר הליגה האירופית בבאקו. המשחק זכה לתהודה גדולה זמן רב לפני שריקת הפתיחה בשל הבעיות הפוליטיות סביב הנריק מחיטריאן, והקשר הארמני של התותחנים בחר בסופו של דבר לא להגיע לבירת אזרבייג'אן מטעמי בטיחות. אוהדים מעטים ברחבי תבל שמעו על כך, אבל בחלוף חודשיים הובסה שוב ארסנל בבאקו. הפעם הייתה זו ארסנל טולה הרוסית, אשר העפילה כנגד כל הסיכויים לראשונה בתולדותיה לליגה האירופית וחיכתה בכיליון עיניים להופעת הבכורה ההיסטורית. זה נגמר רע מאוד מבחינתה – נפטצ'י באקו גנבה 0:1 בטולה במשחק הראשון, ואז פירקה את הרוסים 0:3 בגומלין הביתי.
עבור האזרים, הייתה זו תוצאה מכוננת. לראשונה אי פעם הצליחה נציגת אזרבייג'אן לגבור על קבוצה רוסית במסגרת אירופית, ועוד בדרך משכנעת במיוחד. סמלי מאוד, אם כך, כי הכבוד נפל בחלקה של נפטצ'י כי היא הייתה המועדון האזרי המשמעותי היחיד בעידן ברית המועצות.
בתקופה הסובייטית, לכל רפובליקה "קטנה" הייתה בדרך כלל קבוצה אחת אשר שימשה מעשית כנבחרת הלאומית. דינמו מינסק בבלארוס, אררט ירבאן בארמניה, דינמו טביליסיה בגאורגיה, קייראט בקזחסטן… באזרבייג'אן היתה נפטצ'י, והיא ליקטה לשורותיה את כל הכוכבים האזרים כדי לייצג את הרפובליקה בליגה הבכירה לאורך שנים ארוכות.
כוכבה החשוב ביותר בהיסטוריה היה דווקא ממוצא רוסי, אבל נולד ומת בבאקו – אנטולי באנישבסקי שלבש 50 פעמים את חולצת נבחרת ברית המועצות, כבש 19 שערים לזכותה והגיע איתה לחצי הגמר במונדיאל 1966. זו גם בדיוק שנת השיא של נפטצ'י בכדורגל הסובייטי – היא סיימה במקום השלישי, תוך שהיא מקדימה את כל הקבוצות ממוסקבה.
הקבוצה הפופולרית ביותר באזרבייג'אן בפער עצום (נפטצ'י באקו)
מעמדה הפך את נפטצ'י לקבוצה הפופולרית ביותר באזרבייג'אן בפער עצום, והיא שמרה על כך גם בשנים הראשונות אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991. עם זאת, הקמת הליגה האזרית העצמאית שינתה לחלוטין את הכדורגל במדינה. כבר הייתה לה נבחרת לאומית אמיתית, והשחקנים החזקים כבר לא היו צריכים להתרכז בנפטצ'י בלבד. הם התפזרו על פני מועדונים שונים, ונפטצ'י היא רק אחת המועמדות הטבעיות לכתר בכל עונה. יש לה מתחרות, ולראיה – היא מובילה עם שמונה זכיות בלבד, בעוד קרבאח אשר נטלה את ההובלה בשנים האחרונות כבר נושפת בעורפה עם שבע. האליפות האחרונה של נפטצ'י הייתה ב-2013, ומאז היא חולמת להדיח את קרבאח מהפסגה ללא הצלחה.
גם בזירה האירופית גורפת קרבאח את רוב המחמאות, אבל נפטצ'י מתגאה בהישגים משלה. ב-2012, היא הייתה הקבוצה האזרית הראשונה שהעפילה לסיבוב המוקדם השלישי בליגת האלופות – והודחה בידי עירוני קריית שמונה. היא אף המשיכה אז בתנופה, העיפה את אפואל ניקוסיה והפכה לקבוצה האזרית הראשונה בשלב הבתים בליגה האירופית, שם לא הפסידה לפרטיזן בלגרד, השיגה תיקו מכובד מול אינטר והייתה קרובה לסחוט נקודות גם מרובין קאזאן. את השבועות הקסומים ההם חולמת הקבוצה לשחזר הפעם, וחייבים להודות כי יש לה סיכוי לא רע.
זו המטרה המוצהרת של המאמן האיטלקי רוברטו בורדין – הזר הראשון של הקבוצה מזה עשור, אשר מונה לתפקיד ב-2018 ושיפר באופן מיידי את התוצאות. נפטצ'י נתנה פייט משמעותי לקרבאח בעונה החולפת, והקיץ חיזקה את הסגל אפילו יותר בזכות הצטרפותם של חלוץ הנבחרת הוותיק ראוף אלייב והקיצוני הצרפתי המהיר סטיבן ז'וזף-מונרוז, אשר בעברו הופעות רבות בנבחרות הצעירות ושנים מוצלחות בליגה הבלגית במדי קורטרייק וגנק.
רוברטו בורדין. המאמן הזר הראשון של הקבוצה מזה עשור (Gettyimages)
הם הצטרפו לסגל מוכשר בניצוחו של הפליימייקר אמין מחמודוב. מחוץ לרוסיה שמו כמעט ולא מוכר, אבל אוהדי ספרטק מוסקבה זוכרים כיצד היה מחמודוב התקווה הגדולה של המועדון בתחילת העשור. פציעות לא איפשרו לו למצות את הפוטנציאל, והוא הלך לחלוטין לאיבוד בליגה הרוסית, אבל במולדתו מרגיש הקשר בבית, ונמצא בפסגת הקריירה בגיל 27. בזכותו, מפגינה הקבוצה סגנון התקפי ויצירתי, ובורדין שומר עליו גם באירופה.
את ספרנציה המודלבית הביסה נפטצ'י 0:6 בבית ו-0:3 בחוץ בסיבוב המוקדם הראשון, ואז באה החגיגה הגדולה מול ארסנל טולה. הניצחון הכפול על הרוסים נתפס על ידי אוהדים רבים כאחד מרגעי השיא של המועדון מאז התפרקות ברית המועצות, ואסור לזלזל בתוצאה, כי טולה היא קבוצה מכובדת ומאוזנת עם מאמן חכם. הדרך בה הכניעו אותם האזרים, והמאזן 0:13 עד כה באירופה העונה גורסים כי נפטצ'י היא הפייבוריטית במאבק מול בני יהודה. היא מנוסה יותר, מלוכדת יותר ונמצאת במומנטום נהדר. העיתונאים האזרים סבורים כי ההגרלה האירה להם פנים, וניצחון של יוסי אבוקסיס יפתיע אותם.
מה דעתך על הכתבה?