שגיא מוקי: "חולם גם להחזיר את היחסים עם העם האיראני"

שבוע ויום אחרי זכייתו במדליית הזהב באליפות העולם בג'ודו, נחת הבוקר (חמישי) שגיא מוקי היום מיפן וזכה לקבלת פנים בנמל התעופה בן גוריון.

"וואו. איזה רגע. עדיין צמד המילים 'אלוף עולם' לא התעכל אצלי", אמר מוקי מיד לאחר הגעתו לאולם מקבלי הפנים. "אני מתחיל לקלוט שזה בשבילי. הרגשתי את האהבה והתמיכה מיפן, אבל לא דמיינתי משהו כזה", הוסיף בהתרגשות.

עוד אמר מוקי על הזכייה וגם בהתייחס ליריב המצרי עליו גבר בחצי הגמר: "כל הדברים התחברו לי באליפות העולם, כל האימונים הקשים, התקופות השונות שנתנו לי מוטיבציה. זאת מדליה ראשונה שלי באליפות עולם אחרי ארבע שהיו לפני, שם לא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי. ניצחתי בארבעה איפונים ובחצי הגמר היה שונה. ראיתם גם שהמצרי לא לחץ לי את היד. היה צר לי שהוא לא כיבד את ערכי הג'ודו. אני אמשיך להושיט את ידי לשלום. חזרה לג'ודו, אני צריך לנתח את הדברים כדי לדעת איך להתמודד עם הסיטואציה הזו. ואז הגיע גמר אליפות עולם, פתאום אני מוצא את עצמי שם. אני מבין שיש לי הזדמנות לעשות משהו שאף אחד לא עשה בנבחרת גברים. הקאתי אחרי חצי הגמר. הגוף לא יכול היה לספוג את זה יותר. הייתי צריך גם למצוא כוחות לגמר ועשיתי את זה. האמנתי העצמי, אבל אני מתרכז קרב אחרי קרב. אני שמח שהלכתי עם זה עד הסוף. אני מודה להורים שלי, אורית ורחמים מוקי שלקחו אותי מגיל קטן להתאמן אצל אורן סמדג'ה מגיל ארבע. אורן יודע להתאים את עצמו לכל ספורטאי ספציפית, שאפו לך. לפונטי, איך שהג'ודו מתרומם ועולה".

מוקי מציג את מדליית הזהב בנתב"ג (דני מרון)

עוד הוסיף אלוף העולם: "הגיע קהל של ישראלים ועם כמה שהאולם היה מלא ביפנים, שמעתי רק את הישראלים. זה נתן לי הרבה כוח. זה החזיר אותי לאליפות אירופה שהייתה בישראל ב2018 ולאנרגיות. תודה לקהל הישראלי שמפרגן ומעודד לאורך כל הדרך. אני גאה לייצג את המדינה ורואה את השמחה שזה יוצר בארץ. זאת השנה הכי טובה בקריירה שלי וסיימתי אותה בדרך המתוקה ביותר".

על סעיד מולאי, הג'ודוקא האיראני: "הוא ספורטאי גדול שנלחם על החלומות שלו. לבי יוצא אליו. הכי כואב להפסיד בגלל צורה כזו. זה מחזיר אותי לאבו דאבי, מי חשב ב-2014 שנתחרה שם אחרי ארבע שנים עם הדגל? אני רוצה להאמין שאני אהיה סוג של שגריר לשלום, כי כן צריך תקווה. אני מאמין שדרך הג'ודו יקרו דברים גדולים. יש לי את חלום המשחקים האולימפיים ועוד חלום להחזיר את היחסים עם העם האיראני. ראיתי את התגובות לתגובה של מולאי באינסטגרם שלי".

משה פונטי יו"ר האיגוד אמר: "מחמם את הלב שהתקשורת מתעניינת בענף מספר אחד בארץ. אני מברך את שגיא, אלוף עולם ואלוף אירופה, ספורטאי מדהים ומוביל דרך מדהימה אחרי פציעה קשה. שגיא הוא ספורטאי על ששובר את השיאים של עצמו שוב ושוב. יש לישראל מעט אלופי עולם, ושגיא מציב לעצמו מטרות גבוהות יותר. אורן סמדג'ה מוביל נבחרת שמפיקה מדליות מכל תחרות. הוא נותן תקווה שאפשר להצליח בגדול. הרבה נבחרות מבקשות ממנו להדגים את הבנתו בענף. חשוב לזכור שאורן הוא המדליסט האולימפי הראשון מברצלונה 1992 והיחיד שזכה במדליה גם כמאמן וגם כספורטאי.
היחסים שלנו עם האיגוד העולמי טוב מאוד וכעת אפשר לומר את תאריך הגרנד פרי בארץ 23-25/1 ואני מקווה שיגיעו משלחות גם ממדינות ערב".

פונטי התייחס לדרמה מאחורי הקלעים עם סעיד מולאי, הג'ודוקא האיראני: "כרגע המצב רגיש. הייתי רוצה ששגיא וסעיד יפגשו. אמרתי שאם יהיה קרב בניהם, שהטוב בניהם ינצח. הסיפור היה היסטורי אם הוא היה עולה, זה הסיפור הגדול. אני מקורב למריוס ויזר, יו"ר האיגוד העולמי, ואנחנו נדבר בקרוב על סוגיית מולאי. יש לו של מעמד פליט, ואני מאמין שיתחרה בגרנד פרי בארץ".

מוקי, פונטי וסמדג'ה במסיבת העיתונאים. מדליית הזהב מככבת (דני מרון)

אורן סמדג'ה מאמן נבחרת הגברים סיכם: "לאט לאט מתאוששים. אני מאוד מתרגש. יש פה כל מיני סגירות מעגל, אבל הכי חשוב זה אבא שלי, שדמע בצורה מאוד מרגשת. אבא שלי, מוריס, אימן את פונטי ואותי. אני כולי צמרמורות וזה נותן לי כוח להמשיך קדימה. אני חולם בגדול. תמיד חלמתי לעשות משהו משמעותי. פונטי ואני דיברנו על מדליות, וזה היה ברור לי שבאולימפיאדה הראשונה שלי יהיו מדליות (הייתה של אורי ששון). את החלום הגדול שלי עוד לא הגשמתי: שלג'ודו יהיה בית לאומי. יש לנו מדליסטים מכל טורניר ועכשיו יש לנו, לנבחרת הגברים, זהב באליפות עולם. זה זהב בסטייל, הדרך ששגיא עשה את זה. חוץ ממנו, טוהר בוטבול סיים במקום השביעי, היו שלושה שסיימו בשמינית הגמר והשאר הודחו בהתחלה ועל כך נדבר עם הצוות המקצועי. אתה בעננים אחרי זכיה באליפות העולם, אבל יש דברים לעבוד עליהם כמו מה שקרה לו בחצי הגמר. אנחנו תמיד מחפשים את הדברים שיכולים לעשות עוד יותר טוב".

סמדג'ה הרחיב מדוע המדליה של שגיא חשובה אישית גם עבורו: "ב-1995 זכיתי מקום שני באליפות עולם ביפן. יצאתי מהתחרות עם הישג מטורף, אבל היה לי חסר משהו. החלטת השופטים אז הייתה מעוותת ולא נכונה ותמיד אמרתי שאני רוצה שיהיה לי אלוף עולם. מקום שני זה לא להשלים את המשימה. טפטפתי את זה לשגיא וליתר הנבחרת והבאתי אלוף עולם".