עיקרי עדות ישועה:
* "עיקר הבקשות היה להוריד כתבות שליליות לרה"מ, רעייתו או בנו ולהעלות כתבות לטובתם"
* "קיבלתי הוראה לנהל קמפיין נגד בנט"
* "הבקשות שקיבלתי מפוליטיקאים ב-13 שנות כהונה הן כמו שבוע של בקשות מנתניהו"
* "בסופו של דבר אני חושב שאולי 90% מהבקשות מולאו"
מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה העיד היום (שני) על תיק 4000 בבית המשפט המחוזי בירושלים. ישועה, העד הראשון בתיקי האלפים, סיפר על התפתחות האירועים שהובילה להעברת בקשות לסיקור אוהד של משפחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושלילי של יריביו. נתניהו נכח באולם בנאום הפתיחה של התובעת ליאת בן ארי, אך לא נשאר לדבריו של מנכ"ל וואלה! לשעבר.
ישועה תיאר תחילה קשר קורקטי עם אלוביץ', ואז אמר כי "ברגע שוואלה! נמחקה כחברה ציבורית, לקראת סוף 2012, החל עניין גובר שלו במה שקורה בתוך מערכת החדשות. התחילו לבוא בקשות לגבי אם ניתן להעלות ידיעה מסוימת או למתן ידיעה מסוימת או להוריד אותה יותר מהר. בקשות שנוגעות לשיקולי עריכה בתחום החדשות בתוך האתר".
"הבקשות נגעו רובן ככולם לראש הממשלה ולמשפחתו. הן היו מכמה סוגים: למתן או לא להעלות או להוריד כתבות שעלולות להסתמן כשליליות לראש הממשלה, רעייתו או בנו ומצד שני להעלות כתבות שמטיבות איתם".
ישועה נשאל לגבי יחסיו עם אלוביץ'. הוא מתאר בתחילה קשר קורקטי, ואז אומר: "ברגע שוואלה נמחקה כחברה ציבורית, לקראת סוף 2012, החל עניין גובר שלו במה שקורה בחדשות. התחילו לבוא בקשות לגבי אם ניתן להעלות ידיעה מסוימת או למתן ידיעה או להוריד אותה יותר מהר. בקשות שנוגעות לשיקולי עריכה"
— daniel dolev דניאל דולב (@danieldolev) April 5, 2021
ישועה סיפר כי התבקש לסקר באופן שלילי את יו"ר ימינה נפתלי בנט, שכונה "הדתי השובב" בשיחות בינו לבין הזוג אלוביץ'. "היו גם בקשות שהיו קשורות להעלות כתבות נגד אנשים שונים שהיו אויבים פוליטיים של ראש הממשלה. היה משהו מיוחד סביב נפתלי בנט עם הרבה מאוד חומרים שהועברו אלינו וסדרה של כתבות נגד אשתו ונגד אביו. לא ניתן הסבר חוץ מזה שזה מה שראש הממשלה מבקש".
בשלב זה, החוקרת עו"ד יהודית תירוש-גרוס, ראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ביקשה לברר כיצד הבקשות הועברו ואת מידת מעורבותה של איריס אלוביץ'.
תירוש-גרוס: אתה זוכר לגבי בנט מה דובר איתך? מה חשבו עליו בני הזוג אלוביץ'?
ישועה: אני לא זוכר שהם דיברו איתי על מה הם חשבו עליו, רק שקיבלתי הוראה לנהל קמפיין נגדו
תירוש-גרוס: הבקשות הופנו למי? הבקשות של שאול אלוביץ'.
ישועה: אליי.
תירוש-גרוס: ואיך הן יצאו לפועל?
ישועה: הבקשות הגיעו משאול, או בצירים שונים, היה בחור בשם זאב רובינשטיין, ואני הייתי מוציא אותן לפועל. היו מורידים לי ואני הייתי מוריד למטה בשרשרת הפיקוד.
תירוש-גרוס: עד כמה איריס אלוביץ' היתה מעורבת? ממתי?
ישועה: באופן כללי איריס משלב מסוים נהייתה מעורבת יותר, נדמה לי שאחרי האירוע של אורי אריאל. הם לא היו מרוצים מהצורה שבה פעלנו. באירוע של אורי אריאל הייתה דרישה שנעלה משהו נגדו באופן מידי, שכביכול הוא הציג אולטימטום לראש הממשלה, ובעצם הוא פעל בלי האולטימטום שלו, והם רצו שנעלה את זה תוך עשר דקות. זה לא קרה, כי לא מצאנו לזה אימות. זה הועבר מראש הממשלה לשאול ואליי, ולא מצאנו אף אחד בלשכת ראש הממשלה שיאשר את זה. עוד ניסינו לתפקד אז כמערכת נורמלית. אז הלקח היה שאיריס תתחיל לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית מולי, ותתפקד כמין עורכת על, ואז נוצר הפורום הזה בווטסאפ של איריס, שאול ושלי, כדי לנהל את הסיקור המוטה לטובת ראש הממשלה. כי נטען שאנחנו לא יעילים מספיק.
בהמשך, השופט משה ברעם התערב וניסה להבין גם הוא את טיב היחסים שהיו בין נתניהו לוואלה!.
תירוש-גרוס: עד כמה ראית את תפקידך כמי שאמור להיות מעורב בדברים האלה שאתה מתאר כאן?
ישועה: באופן טבעי, אני לא הייתי מעורב בזה בכלל. זה מנהג שהתחיל בסוף 2012, תחילת 2013, אבל ברור שזה לא התפקיד שלי.
ברעם: ואיך הועברו הפניות לעורך?
ישועה: שיחות טלפון, או בנייד או בקווי.
ברעם: אדוני מבהיר מה הוא רוצה להיות בפרסום?
ישועה: כן. "אפשר לעשות מזה אייטם?", או "צריך להוריד את הדבר הזה, אוי ואבוי".
ברעם: הייתה היענות?
ישועה: היה מאבק יום-יומי על כל צעד וכל שעל. זה היה סיוט. ובפועל בסופו של דבר אני חושב שאולי 90% מהבקשות מולאו. לפעמים היו דברים שלא היו אפשריים. למשל רצו שנעשה איזה כתבה על הטרדה מינית, נדמה לי על העיתונאי אבנר הופשטיין. בלי שום סימוכין. אי אפשר לעשות דבר כזה.
ברעם: קיבלת באותה תגובה פניות גם מגורמים אחרים, לא קשורים? לשם השוואה?
ישועה: כל גוף תקשורת מחדשותי מקבל כל הזמן פניות ממושאי הסיקור, שמרגישים נפגעים או מקופחים. היו כאלה, אבל לא בצורה כזו. ב-13 שנים של כהונה, מה שקיבלתי מכל הפוליטיקאים האחרים יחד זה אולי שבוע של בקשות שקיבלתי מראש הממשלה ואשתו. ומבחינת האיכות, ברור לגמרי שזה לא היה באותה רמה של אינטנסיביות של מה שהיה פה. פוליטיקאי שלא מרוצה יכול לבקש שנכניס תגובה או להגיד שהוא לא מרוצה. אבל אין עריכה על ידי אותו פוליטיקאי. בלי השוואה.
לדבריו של ישועה, באותה תקופה אסור היה לקחת תגובות מגורמים מסוימים. למשל, אמר, אסור היה לפרסם ידיעות שקשורות לפרשת הצוללות, והוא התבקש לפרסם למחרת רק את התגובה לאותה ידיעה. איריס אלוביץ' התפרצה וצעקה לעבר ישועה: "כמה אתה יכול לשקר?".
לאחר הפסקה, פרקליטתה של איריס אלוביץ', עו"ד מיכל רוזן-עוזר, ביקשה להפריד בין הזוג אלוביץ' בעדותו של ישועה. "העד כורך ומדבר על שאול ואיריס כאחד. שאול ואיריס – אינם אחד", הדגישה. "זה נכון שתהיה לנו חקירה נגדית אבל היא תתקיים בעוד זמן רב, וכבר עכשיו יש תודעה שעלולה להיווצר". השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה מהתובעת להנחות כך את ישועה, ואף פנתה לישועה וביקשה ממנו לעשות כן. ישועה השיב "אשתדל", והחקירה התחדשה.
תירוש-גרוס: איך ניר חפץ התייחס לוואלה?
ישועה: מצד אחד הוא היה יחסית מקצועי כי הוא בא מהתחום של עיתונות, והיה די דיסקרטי, ושמר… היה יותר זהיר. ומהצד השני היה לפעמים מגיע להתבטאויות שהוא אמר… אני זוכר שהיה פידבק שהגיע אליי מאבירים שניר חפץ מסתובב בשטח ואומר שבוואלה הוא לא צריך לעשות כלום כי וואלה כבר שלו. ובאמת, הוא לא היה צריך ללחוץ, כי מה הוא צריך ללחוץ? הוא יודע שאנחנו כבר עושים את זה אוטומטי.
תירוש-גרוס: איך נוצר הקשר בינך לבין ניר חפץ וזאב רובינשטיין?
ישועה: את רובינשטיין הכיר לי שאול, הוא קרא לו "החבר" ואמר שהוא מחובר לבית ראש הממשלה ואני צריך לעשות מה שהוא אומר. את ניר חפץ הכרתי כי היה לו תפקיד, אבל הוא אמר רק לעשות מה שהוא אומר.
תירוש-גרוס: ואיך רובינשטיין קרא לשאול בשיחות ביניכם?
ישועה: הבוס.
תירוש-גרוס: איך קראו לחפץ?
ישועה: הרוטוויילר.
ישועה הסביר שמעורבותו של ראש הממשלה הורגשה יותר מהרגיל בתקופות רגישות, או כשהיו מהלכים רגולטוריים על הפרק. "נאמר לי במילים ברורות 'השבוע הוא צריך לחתום לי', או 'השבוע הוא צריך לאשר לי' (הכוונה לאישורים רגולטוריים ששאול אלוביץ' היה צריך מנתניהו – ד"ד)". הוא נשאל אם הוא זוכר באיזה מונח השתמש כדי לתאר את היחסים האלה, בין אלוביץ' לבינו, והשיב: "'אביוז' (התעללות). שאול היה עושה לי 'אביוז' ואני הייתי מגלגל את זה לאלה שמתחתיי".
"סף הרגישות למה נחשב שלילי היה מאוד נמוך. לכן למרות שהיינו מאולפים, לא יכולנו לדעת מאיפה זה יבוא לנו", נזכר. "הייתי נדהם לפעמים. הרבה דברים לא היו קשורים בכלל לדברים פוליטיים. היה מתחיל דיון, הייתי אומר שזה מטורף, שאול ואיריס היו אומרים גם שזה מטורף, אבל שאין ברירה".
"העיתונאים ידעו שאם יכתבו משהו שייתפס כביקורטי, אז הוא ירד מיד. הפעילו צנזורה עצמית. גם אני כבר הגעתי למצב שהייתי רואה ידיעה שלילית והייתי נבהל ואומר להוריד את זה מיד. הייתי רואה ידיעה שלילית ומקבל סימן שאלה משאול או מאיריס, ולא צריך אפילו להסביר. הייתי רועד כולי ועונה: 'ירד'. בעצמי הייתי במנגנון של ריצוי, וגם הכתבים והעיתונאים נכנסו למנגנון של ריצוי".
בתשובה לשאלה אם היו גורמים נוספים ששאול ואיריס אלוביץ' ביקשו להטות את הסיקור בעניינם, אמר ישועה כי "היה את כחלון כאשר הוא היה שר אוצר בממשלתו של מר נתניהו. רצו לעשות עליו סדרת כתבות. אמרו עליו התבטאויות בסגנון 'יש לנו חשבון ארוך איתו'. כנראה מהתקופה שהוא היה שר תקשורת ועשה את הרפורמה הסלולרית שגרמה לירידת ערך משמעותית של פלאפון שהייתה באחזקות שלהם. וכשר אוצר אמרו שהוא 'התאבד' על איזה חוק נגדם. אז היו בקשות לעשות קמפיין שלילי נגדו". התובעת שאלה איך כינו אותו, וישועה השיב: "חייכני, סמיילי והערבי".
"ארדן גם היה סדין אדום מבחינת שאול. כשהיה שר תקשורת, יחד עם אבי ברגר, הוא הוציא תקנה נגד בזק כמעט כל יום. אני זוכר שעמרי נחמיאס עשה כתבה או שתיים על השר ארדן, ואז חטפתי על זה וביקשתי להוריד את הכתבות, ולא לעשות כתבות שמסקרות באופן חיובי את השר ארדן".
"בוא נדבר רגע על העורכים. עד כמה הם היו מודעים להתערבות שסיפרת עליה בתכני האתר בעניינו של ראש הממשלה ומשפחתו?", המשיכה תירוש-גרוס. "המכניקה של הפעלת הסיקור המוטה הייתה ברורה", הודה מנכ"ל וואלה! לשעבר. "כלפי מטה היו דיאלוגים מאוד קשים עם ינון מגל. עם טלי בן עובדיה היה פיצוץ כבר בימים הראשונים שלה. ינון מגל מחה ואמר מה זה הטירוף הזה שאנחנו עושים פה, אמר לי 'אתה רוצה שאני אלך לדבר עם ביבי? מה הם עושים? הם מטורפים?', כי הוא הכיר את ביבי. אבירם אלעד עזב ב-2014 את תפקיד ראש מערכת החדשות על הרקע הזה, גם ינון בסוף. גם אבי אלקלעי. הם חוו את מלוא עוצמתו של הלחץ הזה. כולם במילים כאלה או אחרות אמרו שזו לא עיתונות, שזה טירוף, שלא יכול להיות שאנחנו עושים כאלה דברים".
מנכ"ל וואלה לשעבר סיפר כי שאול אלוביץ' היה מכנה את נתניהו "הגדול", אך היו מקרים מעטים שבהם אמר שדיבר איתו ישירות. "נניח 'הייתה ישיבת ממשלה והוא מאוד כועס על איילת שקד, והוא ביקש, והוא צריך לחתום לי'", תיאר את הקשר בין השניים. לעומתו, סיפר ישועה, "איריס הייתה איתי על הציר של שרה. היא דיברה איתי, היא בקשה לה זה מאוד חשוב. נאמר לי גם על ידי איריס וגם על ידי שאול, לגבי שרה נתניהו, שאם היא תתרגז אז הוא יתרגז כי היא חשובה לו יותר מהכל, ואז הוא לא יחתום".
כשנשאל מפורשות אם נאמר לו על ידי איריס או שאול כי אם נתניהו או שרה יתרגזו, זה עלול להשפיע על החלטות שקשורות בבזק, ענה: "בוודאי, זה נאמר לי גם על ידי איריס וגם על ידי שאול. לדעתי זה קיים בהקלטות וגם בווטסאפים. הקישור בין זה שהוא מתרגז לזה שהיא מתרגזת לקבלת ההחלטות הוא מופיע לכל האורך. וגם נאמר בצורה ברורה שלפעמים אם היא מתרגזת אז הוא מתרגז, ואז זה לפעמים יותר גרוע".
שלוש פעמים בשבוע, במשך שנתיים
בית המשפט אישר לנתניהו לעזוב לאור טענת סנגורי ראש הממשלה כי ישועה ממילא לא עמד מעולם בקשר ישיר עם נתניהו, ולכן אין הכרח שראש הממשלה יהיה באולם בזמן עדותו. הפרקליטות לא התנגדה להיעדרותו של נתניהו מהעדות, אך סברה שנוכחותו נדרשת בזמן דברי הפתיחה, המתייחסים לכלל התיקים.
מאז שהוגש כתב אישום בינואר שעבר, ההליכים שהתנהלו בתיקים היו בעיקר בקשות של הסנגורים להעברת חומרי חקירה, ובקשות לבטל את כתב האישום בשל פגמים שונים שנפלו לכאורה בעבודת המשטרה והפרקליטות. שלב ההוכחות, שהתחיל היום, הוא החלק העיקרי במשפט שבו מנסה התביעה להוכיח את אשמת הנאשמים, ולשם כך מציגה עדויות וראיות לבית המשפט.
על פי ההערכות, שלב ההוכחות בתיקי האלפים עשוי להימשך כשנתיים, וזאת אף שהשופטים קבעו כי הדיונים יתקיימו בתדירות גבוהה במיוחד – שלוש פעמים בשבוע. ברשימת עדי התביעה יש כ-330 עדים, אולם ההערכות הן כי לגבי חלק גדול מהם התביעה וההגנה יסכימו להגיש את עדויותיהם במשטרה, מבלי להעלותם על דוכן העדים. מדובר בהליך מקובל שקורה כמעט בכל תיק, ובוודאי בתיקים מסדר הגודל הזה.
שלב ההוכחות נפתח בתיק 4000 – פרשת בזק-וואלה – במסגרתו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובני הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד. קבוצת העדים הראשונה תכלול מלבד ישועה גם בכירים נוספים לשעבר בוואלה! וכן את עד המדינה שלמה פילבר, שהיה מקורב לנתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית.
קבוצת העדים השנייה הייתה אמורה לכלול גם היא עדים שקשורים לתיק 4000, אולם לאחרונה החליטו בפרקליטות להעביר אליה את איש העסקים ארנון מילצ'ן ואת העוזרת האישית שלו, הדס קליין. השניים הם עדי מפתח בתיק 1000, במסגרתו מואשם ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות בסכומי עתק ממילצ'ן ומהמיליארדר ג'יימס פאקר. פרשת טובות ההנאה הייתה אמורה לחתום את שלב ההוכחות, אולם לאחר שהתברר לפרקליטות כי מילצ'ן היה בקשר עם סנגורו לשעבר, עו"ד בעז בן צור, שמייצג היום את נתניהו, הוחלט להקדים את עדויותיהם של מילצ'ן וקליין.
אחרי שיסתיימו העדים הקשורים לתיק 4000 תעבור התביעה לתיק 2000, שעוסק בשיחות שהוקלטו בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. נתניהו נאשם בתיק זה במרמה והפרת אמונים, בעוד מוזס מואשם כי הציע לנתניהו שוחד.
