בסך הכל יומיים חלפו מאז הודיע החלוץ הבאסקי אריץ אדוריס על פרישה מכדורגל, שהחליט שלא לשוב מ"פגרת הקורונה" ולתלות את הנעליים בגיל 39 בעקבות ניתוח שייאלץ לעבור בברכו, והיום (שישי) הוא הגיע לאימון הקבוצה כדי להיפרד גם מחבריו ואנשי המועדון אליו הגיע בשנת 2000 ושיחק עבורו בשלוש קדנציות שונות, האחרונה שבהן בשמונה השנים האחרונות.
אדוריס, שתכנן לפרוש לאחר גמר הגביע נגד היריבה העירונית ריאל סוסיאדד, זכה למסדר כבוד משחקני הקבוצה ועובדי המועדון ולאחר מכן התייצב למסיבת עיתונאים בסגנון עידן הקורונה: "עשיתי לכל אורך החיי את הדבר שאני אוהב יותר מכל, אין דרך פשוטה יותר להסביר את הכדורגל עבורי. הייתי שמח לפרוש עם פחות רעש סביבי, גם ביקשתי מהמועדון שהפרישה תהיה מכובדת ושקטה ככל שאפשר".
השער האחרון בקריירה: "זה היה רגע מאוד מיוחד וחשוב עבורי, כי במשחק הזה הבת שלי הייתה באצטדיון", אמר ופרץ בבכי, "אני לא חושב שהיו לי זמנים רעים, כי בכל מקום שבו הייתי ניתנה לי הזדמנות, פגשתי אנשים וכל פעם שנסגרה דלת, נפתחה אחרת. אתלטיק זה מקום מיוחד ושונה, מתייחסים אלייך שם ברמה הכי אנושית שיש, קבוצה מאוחדת שנלחמת יחד נגד כל שאר העולם ומבדלת אותה מכולן".
️ San Mamés
@AritzAduriz11 #AdurizLeyenda ❤️ #AthleticClub pic.twitter.com/EJbzQlFE0g
— Athletic Club (@AthleticClub) May 22, 2020
רגשותיו בימים האחרונים: "אני חושב שעושים לי כבוד הרבה יותר ממה שציפיתי. אני מאוד נהנה ושמח על כך ומקווה שגם אוהדי אתלטיק בילבאו יזכו ליהנות מגמר הגביע ושהם יודעים שכעת הצטרף אוהד נוסף. נלחמתי בפציעה בתקופה האחרונה, העפלנו לגמר ואז קצת התחלתי לצאת מאיזון, הגוף נתן את אותותיו והדבר הכי קשה היה לא לשחק והכי קשה יהיה לא להיות חלק מהחבורה הזו שוב. אני כבר מתגעגע ומודה לכולם על רגעים בלתי נשכחים, לעולם לא אוכל להחזיר על כל מה שקיבלתי וזה מאוד קשה לפרוש ככה בלי לקבל חיבוק".
מה דעתך על הכתבה?