בשבת (החל מ-19:15, ישיר בספורט1) יפגוש ג'יימי וארדי את ריאד מחרז. ליתר דיוק, הוא עשוי לפגוש את מחרז על הדשא, אבל מקומו של הצרפתי-אלג'יראי בהרכב מנצ'סטר סיטי רחוק מאוד מלהיות מובטח. יש סיכוי גבוה שפפ גווארדיולה יעדיף להשאירו על הספסל, כפי שעשה ברוב המשחקים, הן בעונה שעברה והן העונה.
מבחינת התארים, המעבר מלסטר למועדון העשיר בהחלט הניב למחרז יבול נאה – זכייה באליפות, בגביע ובגביע הליגה בעונה שעברה. אצל וארדי, האליפות המשותפת המיתולוגית ההיא ב-2016 נותרה, כמובן, כתואר היחיד בקריירה. ייתכן מאוד שזה יהיה כך גם כאשר יתלה את הנעליים. ואולם, קל לדעת מי מהם מאושר יותר כיום, וההצלחה המסחררת של החלוץ האנגלי מהווה את אחד הסיפורים היפים בכדורגל העולמי. שבועות ספורים לפני יום הולדתו ה-33, הוא מזנק לעונה הפוריה והאיכותית בחייו.
וזה מדהים בכל קנה מידה. כמעט כל הפרשנים שניתחו את האליפות הסנסציונית של השועלים עם קלאודיו ראניירי ניבאו כי וארדי ייעלם במהרה. זו היתה התחזית ההגיונית, כי הוא היה כבר אז בן 29. הייתה זו עונתו השניה בלבד בפרמיירליג, ומשחקו התבסס בעיקר על מהירות בהתקפות מתפרצות. תנו לו את השטח, ו-וארדי יהיה קטלני. ההנחה הבסיסית היתה כי בגילו המתקדם, הנכס החשוב ביותר שלו ייעלם בהדרגה. כמו כן, כאשר מדובר בשחקן לא מגוון במיוחד, היריבות עשויות לבצע התאמות טקטיות כדי לשמור עליו ביעילות. תוסיפו את העזיבה של הכוכבים הבולטים מהסגל של שועלים, ותקבלו את המסקנה המתבקשת – וארדי היה שחקן של עונה אדירה אחת. המסקנה המתבקשת הזו התבררה כטעות בקנה מידה בלתי נתפס. המציאות שונה ב-180 מעלות.
המציאות עלתה על כל דימיון. וארדי (Michael Regan/Getty Images)
לאור הנחת היסוד הזו, אגב, המליצו רבים ל-וארדי לנצל את המומנטום כדי לסדר לעצמו מעבר לקבוצת פאר. מה כבר יכול נשאר לו לעשות בלסטר? הוא זכה איתה באליפות המפתיעה ביותר בתולדות המשחק, אז לאן עוד אפשר להתקדם? זה הרי לא ישוחזר לעולם. עדיף ללכת לארסנל שחיכתה לו בזרועות פתוחות, ולנסות לזכות באליפות גם עם ארסן ונגר. התותחנים, למי ששכח, סיימו במקום השני ב-2016. באופן אירוני מאוד, הם הקדימו את כל היריבות המסורתיות והטבעיות, אבל איבדו את התואר דווקא לאנדרדוג המוחלט. ונגר סבר אז כי אם יצרף את וארדי, הוא עשוי ללכת עד הסוף ב-2017. הוא הפעיל את סעיף השחרור של החלוץ, והחתימה היתה קרובה. וארדי רק היה צריך להסכים ולהגיע ללונדון. אחרי מחשבה מעמיקה, הוא סירב.
הסירוב הזה היווה, כך מסתבר, החלטה מזהירה. לא כולם הבינו את המניעים שלו אז, אבל וארדי ידע כי דווקא הישארות במקום בו הוא מרגיש נוח תאפשר לו להמשיך להשתפר ללא עומס ציפיות. בארסנל, הוא היה עלול ללכת לאיבוד בסגנון משחק שלא רלוונטי מבחינתו. בלסטר, הסגנון תמיד יותאם אליו, כל עוד הוא על הדשא. והוא תמיד על הדשא, גם אם הדיאטה שלו כוללת משום מה שתיה מרובה של משקאות רד בול. כי וארדי הוא לא הכדורגלן הטיפוסי. הוא ההיפך מהכדורגלן הטיפוסי. הוא גורם להגיון בריא להיראות מעוות. ככל שהוא נוגע פחות בכדור, כך הוא טוב יותר. העונה, מספר הנגיעות שלו ירד, ומספר הכיבושים האמיר באופן חסר תקדים אפילו במונחים שלו.
מי היה מאמין ב-2016 כי בשלהי 2019 יהיה וארדי שחקן השדה היחיד מההרכב המושלם של ראניירי שישמור על מקומו? קאספר שמייכל עדיין בין הקורות, כמובן, אבל כל יתר הגיבורים כבר לא שם. המגן הימני דני סימפסון שוחרר הקיץ להאדרספילד. הבלם הגרמני רוברט הוט פרש מזמן בגלל פציעות. הקפטן הוותיק ווס מורגן איבד את מקומו בהרכב, וכך גם המגן השמאלי האוסטרי כריסטיאן פוקס והקשר הנמרץ מארק אולברייטון. אנגולו קאנטה נמכר לצ'לסי עוד ב-2016, ודני דרינקווטר הלך בעקבותיו בחלוף שנה כדי להפסיק להיות כדורגלן. שינג'י אוקזאקי היפני מבלה כיום בליגה הספרדית השניה. מחרז יושב על הספסל של סיטי לא הרחק מגווארדיולה. ורק וארדי עדיין שועל, ועדיין רץ. ועוד איך רץ.
עדיין שועל ועדיין לא מפסיק לרוץ. וארדי (Bryn Lennon/Getty Images)
בעונת האליפות היו לו 24 שערים, וזה היה מופלא. לאחר מכן עמדו המאזנים על 13, 20 ו-18. גם זה נהדר, והוא ידע שלסטר היתה הבחירה הנכונה. כל המנג'רים ראו בו כוכב אולטימטיבי, והתבססו עליו. ובכל זאת, התברר כי ברנדן רוג'רס הוא הטוב מכולם מבחינתו. אולי אפילו טוב מראניירי. העונה, מוביל וארדי את טבלת מלך השערים בפרמייר-ליג עם 16 כיבושים ב-17 משחקים. ממוצע של שער למשחק, והוא אפילו טוב יותר אם מתחילים לספור באוקטובר. בחודשיים האחרונים, הבחור בלתי ניתן לעצירה. כאשר שבת מהבקעות מול נוריץ' בשבת שעברה, נקטע רצף של 8 משחקים רצופים בהם הבקיע. שער מול ברנלי, שלושער ב-0:9 על סאותהמפטון, שערים מול קריסטל פאלאס, ארסנל, ברייטון, אברטון, ווטרפורד, ואז צמד מול אסטון וילה. לסטר ניצחה בכל 8 המחזורים המדוברים, וגם זה שיא כל הזמנים. אפילו בעונת האליפות לא היה לשועלים רצף כזה. למעשה, זו קבוצה איכותית יותר, מהנה יותר, יעילה יותר ופשוט טובה יותר מהמודל של 2015/16. קצב צבירת הנקודות שלה מהיר הרבה יותר. וגם אצלה, וארדי הוא דמות המפתח.
את הסוד המדויק רק הוא יודע, וגם זה לא בטוח, אך אחת הסיבות לפריחה המופלאה הזו נעוצה בשיטה של המנג'ר. רוג'רס הוא מאמן מגוון מאוד – הוא החל את דרכו כחסיד מושבע של טיקי-טאקה, אבל שינה לחלוטין את האסטרטגיה כאשר התבסס על התקפות מעבר מהירות בליברפול שכמעט זכתה באליפות ב-2013/14. הוא יודע להתאים את השיטה לשחקנים שעומדים לרשותו, והפעם יש לו אפשרות לגוון. לסטר יעילה מאוד במתפרצות, אבל יעילה לא פחות בהחזקת כדור והתקפות מסודרות.
וארדי, שלא איבד כלל את המהירות למרות גילו בניגוד לכל חוקי הטבע, שמח מאוד כאשר הקבוצה דוהרת קדימה, אך הוא למד – בזכות חוכמת המשחק שלו והניסיון שצבר לאורך השנים – להצטיין גם כאשר ההתקפות מסודרות יותר. הוא לא משתתף בהנעת הכדור באופן פעיל, אבל התנועה שלו ללא כדור יוצרת שטחים, הן עבורו והן עבור חבריו. כיום הוא מסוגל למצוא חורים בעורף גם כשהמשחק "עומד", והכדורים מגיעים אליו בזכות המסירות הנפלאות של ג'יימס מדיסון ויורי טילמאנס. בנוסף, אחוז ניצול ההזדמנויות שלו רק עולה עם השנים, והגיע כעת לשיא. כמעט 70 אחוזים מהבעיטות שלו הולכות למסגרת. אין עוד חלוץ כזה בפרמייר-ליג.
וכך מגיע וארדי למפגש מול סיטי כשהוא מעל מחרז בטבלה. בעצם, הוא מעל כולם חוץ מהמכונה אדומה של ליברפול. הוא בדרך להיות מלך השערים בגיל 33, ובדרך הבטוחה לקמפיין נוסף בליגת האלופות – הפער מהמקום החמישי עומד על 13 נקודות שלמות. הוא גם בדרך הבטוחה להיות גדול השחקנים של לסטר בכל הזמנים. כבר עכשיו הוא כזה. הכי טוב בבית, במיוחד כאשר הבית הזה בנוי בדיוק למידותיך.
וארדי ומחרז לפני כשנתיים (Warren Little/Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?