החגיגה הגדולה ביותר של מכבי ת"א עם פתיחת העשור הייתה אחרי משחק הדרבי מול הפועל ת"א בבלומפילד. שערים אמנם לא נכבשו שם, חגיגות גדולות דווקא כן היו, וכולן כולן צהובות.
בשעה ששחקני הפועל ת"א נותרו שרועים על הדשא, מתקשים להאמין שזה קרה להם, מתייפחים, רץ המאמן שלהם אז, אלי גוטמן, משחקן לשחקן כדי לנחם בשעה שהוא עצמו היה זקוק שמישהו יעודד אותו. הוא הרים מהדשא את ערן זהבי המיוסר, הגיש יד עזרה לעבר איתי שכטר הממורמר על מר גורלו.
0:0 מחזור אחד לפני סיום העונה. 0:0 שלא שינה דבר וחצי דבר למכבי ת"א, אבל אמור היה לקלקל להפועל ת"א את האליפות. 0-0 שפרש שטיח ירוק למכבי חיפה לקראת מחזור הנעילה בו פגשה את בני יהודה חסרת העניין האמיתי. שמחת המכבים הייתה נטו שמחה לאיד. אחר כך, לאורך העשור, התברר שזו הייתה הפעם האחרונה שהחבר'ה מקריית שלום חוגגים 0:0 בדרבי מול החבר'ה ממתחם וולפסון.
את סיפור סיום אותה עונה כולם זוכרים. שער ניצחון של ערן זהבי באצטדיון טדי לרשת של אריאל הרוש, בתוספת הזמן, מול יכולת הרואית של רן קדוש בין קורות השער של בני יהודה, הובילו למהפך של הרגע האחרון. האדומים הניחו את הכתר על ראשם, הירוקים הסתפקו בסגנות והצהובים סתם היוו צלע במשולש הצמרת.
העשור נפתח עם אליפות שלו באדום על חשבונם. זהבי בימיו בצהוב (עדי אבישי)
שחקנים כמו לירן שטראובר, רוני גפני, יובל שפונגין, ליאור ז'אן, דור מלול, גייז'רמו ישראלביץ', יובל אבידור וניסו קפילוטו התאיידו מקריית שלום, כל אחד מסיבותיו הוא, מאמנים דוגמת אבי נמני, יוסי מזרחי, מוטי איווניר וניר לוין פינו מקום לטובת עידן ספרדי שהנחית כאן ג'ורדי קרויף והוביל לשלוש אליפויות רצופות. העשור הזה מסתיים עם ארבע זכיות בצלחת האליפות, שלוש זכיות בגביע הטוטו וזכייה אחת בגביע המדינה.
ג'ורדי קרויף כבר לא פה, אבל מורשת הוא השאיר. בדיעבד אפשר לומר שהבן של אחד מגדולי שחקני העולם, יוהאן קרויף, שינה לא רק את מכבי ת"א אלא את הכדורגל הישראלי בכלל. בגישה, בחשיבה, באופק, בעומק, במנטליות, במקצוענות, בערכים, בחזון. וכן, גם בממון. זה עבד WIN WIN. לא סתם הוא אמר מיד לאחר משחקו האחרון בארץ: "הרגשתי פה כמו בבית ולכן נשארתי שש שנים".
שש שנים במהלכן הוביל את מכבי ת"א לשלוש אליפויות, אחת מהן שהסתיימה עם טרבל, המציא בהן את ערן זהבי שבתקופה יחסית קצרה מדורג חמישי בטבלת הכובשים של הקבוצה בכל הזמנים! מכר את אלירן עטר לריימס הצרפתית במיליון וחצי יורו ורכש אותו כעבור ארבע שנים ב-650 אלף יורו, גילה את פאולו סוזה כמאמן כדורגל, הנחית איסלנדי – וידאר קיארטנסון – שבשנתיים הפך להיות סגן מלך שערי העשור של הצהובים, הביא שבדי – ראדה פריצה – על סף סיום הקריירה שלו ועדיין הספיק להיות שותף בכל שלוש האליפויות, קנה שוער סרבי – פרדראג ראייקוביץ' – ב-3 מיליון יורו כדי שיגן על השער שלוש עונות ויימכר אחר כך ב-4 מיליון יורו, הזעיק לארץ את שרן ייני מהולנד הקרה, החזיר לכאן את עומר אצילי בדומה לערן זהבי.
העובדה שגם אחרי העזיבה שלו הושג תואר אליפות נוסף, ואפילו באחוזי הצלחה גבוהים בהרבה מאלה שהיו בתקופתו, רק ממחישה שהוא לא השאיר אחריו אדמה חרוכה אלא יסודות בריאים לעוד שנים גדולות. הוא הגיע על תקן מנהל מקצועי, מנהל כללי, מנהל קבוצה וכשהיה צורך הוא גם שימש מאמן בעצמו.
ג'ורדי קרויף. משפחתו שינתה לא רק את פני מכבי תל אביב (ערן לוף)
נכון שהיו לו "נפילות" – אף אחד לא מבין עד היום מאיפה בדיוק הצניח כאן את ליטו וידיגאל שנראה ונשמע לקוח מכוכב לכת אחר, גם שוטא ארבלדזה לא עמד ברף הציפיות וסלבישה יוקאנוביץ' לא סיים עונה אחרי שקיבל הצעה מפולהאם בצ'מפיונשיפ וקרויף לא עמד בדרכו כי המועדון מקרייבן קוטג' שבמערב לונדון פיצה את מכבי ת"א בחצי מיליון יורו ומחליפו ההולנדי פטר בוס השאיר רושם טוב, אבל השאיר את מכבי ת"א בלי תואר. אבל למי בעצם אין נפילות?
ג'ורדי קרויף הוא בלי ספק גיבור העשור של מכבי ת"א. 10 שנים חיכו במועדון המעוטר ביותר של הכדורגל הישראלי לאליפות והיא הגיעה עם שוער ניגרי שהוא החזיר לארץ בהשאלה – וינסנט אניימה, עם בלם ספרדי – קרלוס גארסיה, קשר ספרדי – גונסאלו גארסיה וכמובן המאמן הספרדי אוסקר גארסיה מבית האולפנא של ברצלונה. כשאניימה חזר לליל הצרפתית אחרי האליפות הראשונה הוא דאג להרחיב את הקהילה הספרדית בקריית שלום והביא את השוער חואן פאבלו קולינאס, שלימים היה שותף לעוד שתי אליפויות.
פאולו סוזה חוגג אליפות בווסרמיל. גם הוא עבר בקריית שלום (אסף קליגר*)
התרומה המקצועית של קרויף תיזכר במכבי ת"א לעד, אבל גם התרומה הכלכלית לא תסולא בפז. באמצע העונה הראשונה שלו הוא רכש את ערן זהבי מפאלרמו ב-250 אלף יורו, וכעבור שלוש שנים וחצי מכר אותו לגואנז'ו הסינית ב-8 מיליון יורו. בשלוש שנים וחצי בהן לבש זהבי צהוב הוא כבש 112 שערים במסגרת הישראלית! 12 שערים מהם במשחקי הגביע, שני שערים בגביע הטוטו ו-98 שערי ליגה. 98 שערים ב-119 משחקים! אף שחקן לא כבש בעשור הזה יותר מזהבי, עם הכבוד שיש לנו לאלירן עטר, איתי שכטר ועומר דמארי, שנים בסיומן עזב לסין עם שלוש אליפויות.
ההצלחה המסחררת שלו והמנהיגות שהוא גילה לא רק על כר הדשא אלא גם בחדר ההלבשה, הפכו אותו לדמות נערצת על ידי השחקנים. את סרט הקפטן הוא קיבל רק אחרי עזיבת שרן ייני לקבוצה ההולנדית ויטסה ארנהיים. במסגרת האירופית הוא היה שותף פעיל מאוד בעלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות, בעלייה לשלב הבתים של הליגה האירופית וגם באותה עלייה היסטורית אל 32 האחרונות בליגה האירופית.
זהבי ניפץ בעשור הזה כל תקרת זכוכית. אחרי שבעה שערים בחצי עונת ההתאקלמות תחת גארסיה בה שיחק בעמדת קשר, החל לתפקד כחלוץ אצל פאולו סוזה והתפוקה בהתאם. 29 שערי ליגה בעונת 2013/14. עונת הטרבל של פאקו אייסטראן הסתיימה עם 27 שערים בליגה, 5 שערים בגביע (2:6 בגמר בסמי עופר מול הפועל באר שבע) ושער אחד בגביע הטוטו. ואז הוא ניפץ שיא מיתולוגי של ההבקעות בעונה אחת כשחתם את 2015/16 עם 35 שערים בליגה, מלבד עוד חמישה בגביע המדינה ושער בגביע הטוטו.
קרויף וזהבי חוגגים טרבל היסטורי (ערן לוף)
מאבק רציני על עמדת מלך השערים של העשור במכבי ת"א נתן אלירן עטר לזהבי. נכון שהוא לבש צהוב עוד לפני זהבי, ממש בתחילת העשור, ונכון שהוא מסיים את העשור עם אותה חולצה, אבל בין לבין הספיק לשחק בריימס הצרפתית ובמכבי חיפה. בסך הכל ניפק עטר 73 שערי ליגה צהובים, ועוד 10 במסגרות אחרות. להיות הסגן של זהבי בעשור הזה, גם משהו. תודו.
המדורג שלישי ברשימת הכובשים של מכבי ת"א בעשור היה כאן מעט: האיסלנדי וידאר קיארטנסון נרכש ב-3.5 מיליון יורו בתקווה שימלא את מקומו של ערן זהבי. הוא אמנם כבש 19 שערי ליגה בעונה הראשונה שלו ועוד 13 שערי ליגה בעונה השנייה, אבל זה הספיק לסגנות בלבד בשני המקרים. בגביע הוא היה שותף להפסד בגמר מול בני יהודה בפנדלים ועונה לאחר מכן בהדחה כואבת על ידי מכבי חיפה כבר בשלב שמינית הגמר. את הארץ עזב עם שותפות לזכייה בגביע הטוטו ונמכר רק ב-2.5 מיליון יורו לרוסטוב הרוסית בה נכשל כליל ולמעשה לא חזר מאז ליכולת ההבקעה כמו באצטדיונים כאן. רוסטוב וויתרה עליו לטובת האמרבי השבדית ועכשיו הוא משחק ברובין קאזאן הרוסית ואחרי 16 מחזורי ליגה יש לו רק שער אחד.
עטר וקיארטנסון. לא רק זהבי חגג בעשור הזה (דני מרון)
הרביעי ברשימת כובשי העשור הוא גם השחקן היחיד, שימו לב היחיד! שלבש צהוב מינואר 2010 ועד ינואר 2020 ללא הפסקה: דור מיכה שגדל וצמח במחלקת הנוער של מכבי ת"א יחד עם רועי קהת, אלי דסה, בן בן יאיר ורוסלן ברסקי. מיכה נטל חלק ב-269 משחקי ליגה לאורך העשור, כולל כמובן הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים, מול הפועל רמת גן בויונטר, בה כבש את שערו הראשון מתוך 30.
מיכה שותף לארבע האליפויות בעשור, הישג שיש גם לשרן ייני (יצא אחרי שלוש האליפויות להולנד בשנים בהן הפועל באר שבע זכתה) ולבלם איתן טיבי שהספיק בעשור הזה להשיג אליפות נוספת עם הפועל קריית שמונה. גם יואב זיו יוכל להתהדר בארבע אליפויות בהן היה שותף בעשור, שלוש כשחקן והאחרונה כמנהל הקבוצה.
מלבד ערן זהבי רשומים בדפי ההיסטוריה של מכבי ת"א עוד חמישה שחקנים שחגגו שלוש אליפויות בעשור: הבלם קרלוס גארסיה, הקשר גל אלברמן, הקשר מאהרן ראדי (שהספיק לחגוג עוד שלוש אליפויות בבירת הנגב), החלוץ השבדי ראדה פריצה ו…השוער ברק לוי למרות שמיעט לשחק.
אם ראיתם בתום העונה שעברה "שמחה מוגזמת" של אבי ריקן, עומר אצילי, רוסלן ברסקי, שחר פיבן, אנריק סבוריט, צ'יקו אופאדו, יונתן כהן, מאור קנדיל וארון שוינפלד אחרי הזכייה באליפות, ולא הבנתם למה, זה פשוט משום שזו הייתה האליפות הראשונה שלהם. זה בדיוק כמו שעשוי להתנהג המגן הפורטוגלי אנדרה ג'ראלדש אם מכבי ת"א תפתח את העשור הבא עם עוד אליפות. ורק איתי שכטר פתח וסגר את העשור עם זכייה באליפות…
גולדהאר מעניק למיכה את פרס שחקן העונה. היחיד שהשלים עשור במכבי ת"א (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?