זה היה עניין של סנטימטרים. במשחק הבכורה בליגה הספרדית, בחוץ מול אוססונה העקשנית ב-8 בדצמבר, נכנס מואנס דאבור בדקה ה-78, והיה קרוב מאוד לכבוש את שער הניצחון היקר. לו היה עושה זאת, היה מעמיד את החלטות הצוות המקצועי של סביליה באור מגוחך בפני כולם. ואולם, הכדור הלך לעמוד, ומעטים האוהדים שזוכרים עכשיו את הרגע. האם זה יכריע את עתידו בסופו של דבר? בחודש הנוכחי אנחנו עשויים לקבל את התשובה.
כדי להבין את מצבו של החלוץ הישראלי, יש ללמוד את הרקע – כי מבחינת יכולת נטו עדיין מוקדם מאוד לשפוט אותו. דאבור קרע רשתות במדי זלצבורג, הן בזירה המקומית באוסטריה והן בליגה האירופית, אך ביצועים אלה לא מהווים מדד לסיכויי ההצלחה בספרד. אולי הוא מסוגל להפוך ללהיט גם באנדלוסיה, אולי זה גדול עליו. אין לדעת – צריך לתת לו הזדמנות ולבחון אותו על הדשא. התעקשותו של המאמן ז'ולן לופטגי לא לעשות זאת מדהימה בכל קנה מידה, במיוחד לאור החולשה ההתקפית הבולטת של הקבוצה.
נכון לעכשיו, כבשה סביליה 23 שערים בלבד ב-18 משחקי ליגה. הסקורר המצטיין שלה, אם אפשר לקרוא לו כך, הוא הקיצוני הארגנטיני חם המזג לוקאס אוקמפוס שמצא את הרשת חמש פעמים. בחוד, המצב מחפיר בלשון המעטה. לוק דה יונג ההולנדי, חלוץ מטרה מוגבל וחד גוני, הוא כישלון מהדהד עם שני שערים ב-15 הופעות ותרומה שולית למשחק הקבוצתי. צ'יצ'ריטו, שהגיע מווסטהאם על סף סגירת חלון ההעברות של הקיץ, הבקיע שער אחד. נוליטו, שהיה פעם התקווה של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי, עומד על שני שערים. מוניר, שנזרק מברצלונה לפני שנה, בקושי מקבל דקות משחק והבקיע פעמיים. אף אחד מהם לא מספק את הסחורה, ולופטגי טרם מצא את הנוסחה ההתקפית הנכונה. למעשה, הוא רחוק שנות אור מכך, והכיוון הכללי לא ברור.
הכיוון הכללי לא ברור (Gettyimages)
מדוע, אם כך, אין נכונות מינימלית לשתף את דאבור? הסיבה נעוצה, ככל הנראה, בפוליטיקה הפנימית. מעברו הרשמי של הישראלי מזלצבורג התבצע אמנם בקיץ, אך העסקה תמורת 15 מיליון יורו הושלמה לפני שנה, בינואר 2019. בחלוף שלושה חודשים, שב למועדון המנהל הספורטיבי האגדי מונצ'י, ומאז הוא פועל ביסודיות על מנת להעלים מסביליה את פועלם של קודמיו. לעתים נדמה כי מדובר בשיקולי אגו טהורים – וגם את המאמן בחר מונצ'י בעצמו, בניגוד לדעת רבים בסביליה. הוא הביא את לופטגי על תקן המושיע והכריז: "אין לי ספק שהוא האיש הנכון". כעת תלוי מאמן ספרד וריאל מדריד לשעבר באופן מוחלט בבוס. הם מהווים צוות, והוראותיו של המנהל הספורטיבי קדושות מבחינת לופטגי. הוא חייב לו הכל.
מונצ'י הוא עילוי בסביליה, ובצדק. שוער העבר הוכיח את עצמו כאשף בשוק ההעברות, בנה רשת מופלאה של מאות סקאוטים ואיתר הזדמנויות פנומנלית. העסקה הגדולה בחייו הייתה הבאתו של דני אלבס, מגן ברזילאי אלמוני למדי, מבאהיה הקטנה. הוא שלט במועדון ביד רמה במשך 17 שנה, חוזר על ידי קבוצות פאר רבות שחשקו בשירותיו, ובשלב מסוים החל לראות את עצמו ככוכב על. וזה אפילו טבעי, אבל הרגלי העבודה מושפעים מהשינוי, וכך גם ההתנהלות הכללית.
מונצ'י הגיע לרומא ב-2017 עם ציפיות עצומות, נכשל בבחירת שחקני רכש לא מעטים, הסתכסך עם הבעלים, ותמיד העדיף להפיל את האשמה על אחרים. קחו, למשל, את רכישתו של השוער השבדי רובין אולסן מקופנהאגן אחרי המונדיאל בו הפגין יכולת נהדרת. התקשורת התנפלה עליו כהרגלה אחרי כל משחק לא משכנע, אך מונצ'י לא נתן לו גיבוי מינימלי. להפך – הוא העדיף לזרוק את אולסן מתחת לגלגלי האוטובוס, ובראיון מוזר האשים דווקא את סוכנו בפיאסקו. לדבריו, הסוכן "הבטיח לו שהשוער יצליח", ומכך אפשר להבין למנהל הספורטיבי עצמו אין אחריות על המהלך. כאשר קוראים אמירות כאלה, אפשר להבין שמשהו השתבש מאוד.
נחוש להוכיח את עצמו על חשבון אחרים. מונצ'י (AFP)
מניותיו של מונצ'י ירדו באופן ניכר אחרי ההרתפקה ברומא, אבל גם סביליה לא הצליחה בלעדיו. באפריל הם התאחדו מחדש, ומונצ'י נחוש להוכיח את עצמו על חשבון אחרים. לפיכך, העסקאות שבוצעו לפני חזרתו מוגדרות מראש כמפוקפקות. דאבור מצא את עצמו במלכוד – הוא קיבל את ההחלטה לחתום בסביליה עם מנהל ספורטיבי אחר ומאמן אחר. עם הגעתו, גילה שאין בכוחו לשנות את המצב הפוליטי. כל אחד מאיתנו מכיר סיטואציות כאלה במקום העבודה – לפעמים, אין לך יכולת להשפיע, וכישוריך לחלוטין לא רלוונטיים. זה לא אומר שדאבור בהכרח טוב לסביליה, כי התשובה טרם ידועה. הבעיה היא כי לא מנסים לגלות אותה, על אף שמתחריו על המקום בהרכב לא עונים על הדרישות.
כעת מדסקסים בעיתונות המקומית אפשרות להעזיב את דאבור על מנת לפנות מקום לשחקני רכש חדשים. מדברים על סוסו, עד לא מכבר הכוכב הבולט של מילאן שלא ממש מרגיש רצוי בסן סירו בימים אלה. מדברים גם על יוליאן דרקסלר הגרמני שנחוש לברוח מפריז סן ז'רמן. ואולם, למרבה האירוניה, הם בכלל לא מועמדים לעמדה של דאבור. סוסו הוא שחקן אגף שמסוגל לשחק גם כפליימייקר. דרקסלר הוא קשר התקפי רב גוני. הם עשויים לחזק את הסגל באנדלוסיה, אך לא יפתרו את הבעיה בחוד. ייתכן שמונצ'י מבשל בשקט תעשייתי עסקה נוספת, אבל דבר אחד בטוח – אם מדליפים לתקשורת כי סוסו עשוי להחליף את דאבור, הרי שמשהו לא כשורה. ואם המצב הפוליטי לא צפוי להשתנות, כדאי מאוד לחלוץ הישראלי לעזוב את המועדון.
מונצ'י יודע כי הוא שוחק את ערכו של דאבור, ולכן מבחינתו כדאי למכור את הסקורר עכשיו, בלי לחכות לקיץ. השאלה היא עד כמה יהיה מוכן להתפשר במחיר על מנת לבצע את המהלך. לצורך העניין, בורדו של פאולו סוזה מגלה עניין זהיר בישראלי, אך לא תהיה מסוגלת להחזיר לאנדלוסים את ההשקעה של 15 מיליון יורו. הסוגיה הזו עלולה להוות מכשול בינואר, אבל היא גם יכולה לשנות את הגישה של מונצ'י. אולי הוא יבחר לתת לדאבור לשחק על מנת להעלות את ערכו בשוק מחדש?
מה דעתך על הכתבה?