המהירות בה נסק טרנט אלכסנדר-ארנולד למעמד של אליל בלתי מעורער באנפילד מרשימה. רק לפני שנתיים הצליח לשכנע את יורגן קלופ להעניק לו את המקום בהרכב באופן קבוע, ועכשיו כבר אי אפשר לדמיין את הקבוצה בלעדיו. כן – סאדיו מאנה, מוחמד סלאח, רוברטו פירמינו, וירג'ל ואן דייק ואליסון חשובים מאוד להצלחה המסחררת של הקבוצה הטובה בעולם לשנת 2019, אבל אלכסנדר-ארנולד הוא דמות מיוחדת מאוד אפילו בחבורה הזו. תוציאו אותו מהמשוואה, ותקבלו ליברפול אחרת לגמרי שתידרש לבצע התאמות לסגנונה. אי אפשר לומר זאת על המנהיגים האחרים שלה.
את הדוגמה הבולטת ביותר קיבלנו במשחק הגומלין המיתולוגי מול ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות. פירמינו וסלאח לא היו אז על הדשא באנפילד, וגם האוהדים האופטימיים ביותר לא ממש האמינו ביכולתה של הקבוצה לחזור מפיגור 3:0. אלא שהיא חזרה וביצעה קאמבק מושלם, אשר הוכתר ברגע אחד של גאונות. אלכסנדר-ארנולד כבר התכוון לוותר על כדור הקרן לטובת חברו כאשר ראה שהגנת בלאוגרנה לא שומרת על דיבוק אוריגי. אז הוא חזר מיד לנקודת הדגל ושלח את הכדור המדוד לבלגי. משם זה הלך לרשת של מארק-אנדרה טר שטגן, וליברפול עלתה ל-0:4 בדרך לגמר ולהנפת הגביע. כאשר מסכמים את השנה, הבישול הספציפי הזה הוא השיא האולטימטיבי של המשחק האולטימטיבי. בזכותו, הפכה השנה למה שהיא, מבחינת ליברפול ועולם הכדורגל כולו.
כך השתדרג מעמדו של אלכסנדר-ארנולד – הוא קיבל הכרה של באנקר בלתי ניתן להזזה, הלב והנשמה של האדומים, האיש שמוציא לפועל את המהלכים החשובים ביותר. כי אתם יודעים מי לא היה על הדשא בקאמפ נואו במשחק הראשון שבוע קודם לכן? קלופ העדיף בצעד מפתיע להעניק מנוחה למגן הימני שלו ושילב את ג'ו גומז במקומו. המאמן הגרמני הסביר אז לקראת המפגש: "זה טוב לטרנט שיוכל לנוח. ג'ו חזר לכשירות, ויש הגיון לשלב אותו עכשיו בתפקיד הזה. ניסינו למצוא את ההרכב האופטימלי". פרשנים מסוימים, וביניהם ריו פרדיננד, העריכו כי קלופ חשש מהתרומה ההתקפית של ג'ורדי אלבה והעדיף להציב מולו באגף שחקן עם איכויות הגנתיות מוכחות יותר. הרעיון הזה לא ממש עבד, והמסקנה משני המשחקים הייתה ברורה.
רגע של גאונות העלה את ליברפול לגמר האלופות. אלכסנדר-ארנולד מול ג'ורדי אלבה (Clive Brunskill/Getty Images)
אפשר להבין את החשש הראשוני של קלופ בברצלונה, כי אלכסנדר-ארנולד עדיין רחוק מאוד משלמות בהיבטים ההגנתיים. גם עכשיו הוא עדיין לומד ומשתפר, ולא רק כי מדובר בשחקן צעיר אלא כי המשבצת הזו לא לגמרי טבעית עבורו. באקדמיה, אליה התקבל בהיותו בן 6, הוא החל בעיקר כקיצוני וכפליימייקר, ולאחר מכן הוזז לתפקיד הקשר המרכזי על מנת לנצל טוב יותר את טווח המסירות הנהדרות שלו. כאשר בילה בקבוצה עד גיל 16 עם המאמן פפ ליינדרס, כיום עוזרו של קלופ בקבוצה הבוגרת, הם עבדו ביחד בעיקר על ניהול המשחק מעמדה נסוגה. ואולם, זמן קצר לאחר כן התקבלה ההחלטה המשותפת להעבירו לתפקיד המגן הימני.
מדוע, בעצם? כי באקדמיה של ליברפול רצו מאוד לקדם אותו מהר ככל הניתן לסגל הבכיר. לא היה לאדומים שחקן מקומי מובהק בהרכב הראשון, ואלכסנדר-ארנולד, אוהד מאז שהוא זוכר את עצמו ובחור שנולד ממש ליד האצטדיון, ענה באופן מושלם על הדרישות. הוא גדל כמעריצם של סטיבן ג'רארד וג'יימי קראגר. יש לו DNA של המועדון. הוא סקאוזר אמיתי. עם זאת, בקישור התחרות היתה גדולה מדי, וניכר חשש כי הנער ילך לאיבוד. כמגן ימני, המטרה היתה בסך הכל להדיח את נתניאל קליין – שחקן טוב, אך לא מעבר לכך. לכן הסכימו מאמני האקדמיה והשחקן עצמו שזו הדרך הנכונה. העמדה לא נבחרה על מנת לנצל באופן אופטימלי את כישוריו, אלא בעיקר כדי לנצל באופן אופטימלי את ההזדמנויות.
כעת, כאשר אלכסנדר-ארנולד מנווט את הכל כמגן ימני, אפשר לקבוע שהמהלך השתלם מכל הבחינות, מעל ומעבר לחלומות הפרועים ביותר של כל המעורבים. הבחור לקח את העמדה שהוקצתה לו והתאים אותה למידותיו. הוא הפך לפליימייקר לא שגרתי, והמציא את התפקיד מחדש. מגנים שתורמים רבות בהתקפה היו בשפע, ודי להזכיר את הטוב שבהם – דני אלבס. ואולם, הם הצטיינו בעיקר בפריצות לאורך האגף. בליברפול, למשל, ממלא את התפקיד הזה באופן יוצא דופן אנדי רוברטסון – מגן תוקף נהדר, אך שגרתי. אלכסנדר-ארנולד הוא ההיפך המוחלט.
המציא את העמדה מחדש. טרנט אלכסנדר-ארנולד (Alex Pantling/Getty Images)
גם הוא יכול, כמובן, לדהור קדימה ולהעביר כדורי רוחב, אך הוא בדרך כלל לא עושה זאת. הוא מעדיף לשלוח כדורים לטווחים הבינוניים והארוכים, וכך לבחור כיווני התקפה חדשים. הוא סוג של אנדראה פירלו, רק כמגן. פעמים רבות הוא מחפש דווקא את רוברטסון, בעיקר כאשר שחקני היריבה לא מצפים לכך. יכולתו לשלוח את המסירות בדיוק של מילימטר פנומנלית. לכן, בהזדמנויות רבות אחראי אלכסנדר-ארנולד על "הבישול שלפני הבישול", כלומר על המסירה הלפני האחרונה לפני יצירת ההזדמנות. קווין דה בריינה הפך את זה לאמנות, ואלכסנדר-ארנולד הולך בדרכו.
זה לא סותר את העובדה כי שניהם מובילים גם בסטטיסטיקת הבישולים הישירים. הבלגי של מנצ'סטר סיטי החמיץ את רוב העונה שעברה בשל פציעה, אז אלכסנדר-ארנולד היה קרוב לפסגה בטבלת מלך הבישולים בפרמיירליג, וסיים עם 12. העונה הוא העלה את הקצב, ויש לו 8 אסיסטים כבר עכשיו – רק דה בריינה מקדים אותו עם 12 בתקופתו הטובה ביותר בקריירה עד כה. חלק ניכר מהבישולים של אלכסנדר-ארנולד מגיעים ממצבים נייחים, אבל הדבר רק מדגיש את כישוריו כעושה משחק, ויש הסבורים כי בשלב מסוים הוא יוסט למרכז המגרש על מנת לנצח על התזמורת מעמדה שנועדה לכך.
סיים את העונה שעברה עם 12 בישולים ושבר שיא גינס. אלכסנדר-ארנולד (האתר הרשמי)
האם זה יקרה? כלל לא בטוח, כי במשבצת הנוכחית משנה אלכסנדר-ארנולד את החוקים ומראה כיצד ניתן לשלוט לחלוטין במתרחש כמגן ימני. הדוגמה המובהקת לתופעה הגיעה כאשר ליברפול ביקרה באצטדיונה של לסטר בשלהי דצמבר, והכוכב בן ה-21 זהר בקרב הצמרת. הוא חילק שני בישולים לרוברטו פירמינו, הגביה את הקרן שהובילה לנגיעת יד של השועלים ברחבה ולפנדל, ולקינוח הבקיע שער מזהיר בעצמו – וחגג בפוזה של קיליאן אמבפה. כי יש לו גם חוש הומור מצוין, ובאופן כללי קשה לא להתאהב באדם שתורם לקהילה ומחובר באופן כה אותנטי למועדון ולסביבה שהוא מייצג. בכל הסגל הזוהר של ליברפול, הוא הופך לאהוב ונערץ מכולם.
ומה קורה בצד ההגנתי? ובכן, האדומים שומרים על רשת נקיה ב-5 מחזורי הליגה האחרונים – שיא בעידן אלכסנדר-ארנולד. המאזן הזה יעמוד במבחן במוצאי שבת במגרשה של טוטנהאם (שבת, 19:15, שידור ישיר בספורט1), אבל התרנגולים מודאגים בעיקר מתרומתו של טרנט כפליימייקר.
חוגג כמו קיליאן אמבפה. התרנגולים מודאגים בעיקר מתרומתו של טרנט כפליימייקר (OLI SCARFF/AFP via Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?