1. לא חשוב איך תיגמר העונה הזו של מכבי חיפה, היא תיזכר כעונה שבה היא חזרה להיות מכבי חיפה. מה שיסמל את החזרה הזו יהיה המשחק המכונן אמש (שלישי) ולא רק בגלל שמכבי חיפה השלימה בשני ערבי פברואר קרים בתוך 26 שנה, פעמיים 0:5 על שתי התל אביביות, אלא מפני שזו הייתה הצגת כדורגל מהסוג שהפנתאון פורס בעצמו שטיח אדום לכבודה.
היה שם משחק תכליתי החל מהדקה הראשונה, עם 0:2 בדקה השמינית, עם שני שערים שהם כוח, נחישות, מהירות ודיוק. היה שם משחק מושלם של זרים ומתאזרחים, החל מג'וש כהן, דרך מאבוקה, סיינסבורי, שרי, ווילדסחוט וכלה ברוקאביצה. היו שם ניהול משחק וחילופים של מרקו בלבול, שהשאירו את הקבוצה רעבה ורעננה. והיה אפילו קצת מירדן שועה, הרוני קלדרון של המאה ה-21, אחד שנספור לו מעט מאוד משחקים, הרבה מאוד תקריות ובין לבין כמה פליטות "וואו", כולל כמה כאלה אתמול. מכבי חיפה חזרה לכדורגל הישראלי. אתמול נמסרה ההודעה הרשמית.
2. מכבי תל אביב מובילה על מכבי חיפה בחמש נקודות הפרש. את השטות שלו עשה ולדימיר איביץ' מול אום אל פחם בגביע ואיבד תואר. עשה רוטציה רחבה והעלה שחקנים חלודים שמתחילים להתפזר בימים אלה. הפער מהירוקים נובע מכך שמרקו בלבול השאיר את מאבוקה ושרי על הספסל נגד האלופה בבלומפילד ואת מאבוקה (במשך כשני שלישים של משחק) וסיינסבורי במשחק ההפסד מול הפועל כפר סבא במוצאי שבת. תוצאות נקבעות על פי קבלת ההחלטות של העוסקים במלאכה, לא רק של שחקנים שבועטים במקום למסור, או מוסרים במקום לבעוט, אלא גם מאמנים שמביאים מהבית החלטות לא טובות.
ייאמר לזכותו של בלבול שהוא מפיק לקחים מהר. ההתאוששות מההפסד הסנסציוני לקבוצה של אופיר חיים הזכירה את החזרה של מורו ורבו, אברם גרנט, מה-4:0 מול קרית גת ב-2002. גם אז הייתה הפועל תל אביב הבאה בתור – וגם אז היא קיבלה בראש. ההברקה עם מקסים פלקושצ'נקו במקום סינטיהו סלליך וההבנה כי טרנט סיינסבורי אולי חווה עונה לא טובה, אבל מתואם הרבה יותר טוב עם עופרי ארד מעאיד חבשי, שני המגנים או השוער כהן. מרקם קבוצתי חשוב לפעמים יותר מציון אישי.
בלבול. תוצאות נקבעות גם על החלטות מאמנים (מאור אלקסלסי)
3. תסתכלו על השער של נטע לביא שוב ושוב ותנסו להיזכר את מי הוא מזכיר. חטיפה אופיינית, יציאה זריזה קדימה וירייה מהירה לשוער לא מוכן, שגם נתקעת בחיבור.
מי צעק פה בירם כיאל? כל הכבוד, זכית בכרטיס טיסה לסקוטלנד בסוף מארס. בתנאי שעל המטוס יהיה גם נטע לביא, הקשר האחורי הכי טוב היום בישראל. יותר מכיאל, מאלמוג כהן, מדן גלזר, יותר מכל אחד אחר.
הוא יהיה בן 24 השנה, התאושש מהפריצה המטאורית וגם מחוסר האמון של גיא לוזון ופרד רוטן בו. למזלו, מרקו בלבול היה שם בשבילו פעמיים, לפני הקריסה ואחריה. קשה מאוד להיות סוג של טאלנט, לאבד אמון, ולחזור בחזרה טוב יותר. נטע לביא הוא הפנים של מכבי חיפה העונה: חרוץ, לוחם, זורם ומזרים, חושב התקפה, מנהיג. כמו שכבר נכתב כאן למעלה, לא חשוב איך תיגמר העונה של מכבי חיפה – מכבי תל אביב עושה פחות טעויות, אם בכלל – אבל היא תהיה העונה של לביא.
הקשר האחורי הטוב בישראל. נטע לביא חוגג (עומרי שטיין)
4. כמה מצחיק שהקבוצה בבעלותו של מי שטבע את המשפט "אני מעדיף 3:4 על 0:1", ניצחה בתחילת השבוע את מכבי חיפה על הבאזר, אחרי בונקר מפואר, בעוד הקבוצה שאימצה את המינוח שטבע עלי מוהר המנוח, "נפרק אותם 0:1", באה לסמי עופר לשחק כדורגל, יהיה המחיר אשר יהיה.
זו הייתה התאבדות מפוארת. הקאמבק של הפועל תל אביב תחת ניר קלינגר התבטא בחיתוך שערי החובה בחצי, בשערי זכות היא המשיכה להתקשות. אתמול קרסה כל הסטטיסטיקה הזו. זו הייתה הפעם החמישית בהיסטוריה שהאדומים חטפו 5:0, גדולת תבוסותיהם, והם ליוו את האירוע ההיסטורי בהשתאות, בפיזור דעת כמו של פליפה רודריגס, בחולמנות כמו של רז שלמה ובעיקר בחוסר נחישות כמו של דני גרופר בשער השני. לא היה חסר שהפועל תעמוד במרכז המגרש ותעשה לחיפה סטנדינג אוביישן. לא פלא שהאולטראס קיפלו ציוד בדקה ה-60. מי היה מאמין שלפני עשור זה היה משחק העונה האולטימטיבי.
קלינגר. התאבדות מפוארת (עומרי שטיין)
מה דעתך על הכתבה?