פסיקת בית הדין המשמעתי אתמול, לגזור על בית"ר ירושלים עונש רדיוס לשני משחקים, העלתה שוב את התהייה: מדוע שוב מטילים עונשי רדיוס? לא הפסיקו עם זה כבר? בכלל, שואלים בוודאי בבית"ר ירושלים: איך בדרבי התל אביבי כמעט נשרפו אנשים ורימון עשן גרם לפציעה בראשו של צלם, והקבוצות קיבלו עונש רדיוס זהה באופן יחסי? מדוע שוב בית"ר מקופחת וכו'.
חייבים לומר: ההסברה של המערכת המשפטית שמלווה את ההתאחדות לכדורגל חלשה ביותר. הרוב המוחלט בציבור לא יודע את שיטת העבודה בבתי הדין, והכלל הזה חל גם על הרוב המוחלט של הקבוצות, שאפילו היועצים המשפטים שלהן לא שולטים באופן מוחלט בתקנון המשמעת, משמעותו, נגזרותיו ובעיותיו.
עונש רדיוס נמצא בתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל שכפופה להתאחדויות הבינלאומיות – פיפ"א ואופ"א – ומאמצת בגדול את תקנוני המשמעת שלהן. כלומר, היא לא רשאית להמציא תקנון משמעת יצירתי משלה. האם היא יכולה לייצר עונשים חדשים או לא להשתמש בעונשים קיימים? כן. גם אם מדובר בעונש רדיוס.
בית הדין פועל לפי תקנון שמבוסס על תקנונים בינלאומיים. מעיון בתקנונים ממדינות שונות, מאסיה ועד אמריקה, אפשר לראות דמיון בין כולם. העונשים המהותיים זהים כמעט בכל מקום, כי תקנוני המשמעת נועדו לשמור על בטחון הציבור, אם לא למפרע, אז לפחות מבחינה הרתעתית. מערכות משפטיות שעובדות בכפוף להתאחדויות הכדורגל לוקחות בחשבון שרוב הקהל הוא בסדר, והמיעוט שבמיעוט הוא עברייני. הדאגה שלהם הוא לגבי השאר, אלה שהיו מתפרעים, אלמלא חששו מההשלכות. ולכן, השימוש בהשלכות מצמצם את ההתפרעויות. רוצה לומר: אם לא יהיו עונשים הרתעתיים או מכאיבים, הבעיה לא תיפתר אפילו זמנית.
גיליון משמעתי נרחב למדי, וזו הסיבה שהעונש כבד (דני מרון)
בית"ר ירושלים עמדה בשבוע האחרון לדין ארבע פעמים – על ארבעה משחקים שונים – כשחלק נכבד מהעבירות חזרו על עצמן. רק במשחק האחרון הושלכו כמעט בכל רגע נתון בקבוקים, מצתים וכוסות, שחלקם פגעו בצוות השיפוט. כל זאת, כמה ימים אחרי שבית"ר הורשעה באחריות על מעשי האוהדים שלה, שהשליכו את אותם חפצים במשחק אחר. אז היא קיבלה רדיוס על תנאי. עברו כמה ימים, הפועל ת"א הגיעה לטדי – והעבירות שוב חזרו על עצמן. למרות טענותיה להשתדלות, עמדה בית"ר לדין העונה ב-18 תיקים שונים, מהם שמונה תיקי התפרעות אוהדים ופגיעת אוהדים. זהו גיליון משמעתי נרחב למדי, וזו הסיבה שהעונש כבד, גם אם העבירה אינה מידתית להצתת כיסאות ולסיכון חיי אדם.
חשוב להבין: לבית הדין המשמעתי אין מרחב פעולה אחר. היא יכולה להטיל קנס עד 380 אלף שקל, היא יכולה להפחית נקודות. בית הדין בוחר באופציה הכי קלה מבחינת הקבוצה: קיום משחק שלא במגרשה הביתי. עם קהל. כן, הרדיוס הוא העונש הכי פחות כבד מהעונשים הכבדים שעומדים לרשות בית הדין. באירופה, בעיקר באופ"א, מעדיפים להעניש קבוצות בקיום משחקי בית ללא קהל. מכבי ת"א שיחקה את משחקה האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות, מול דינמו קייב, ללא קהל. כך גם הפועל ת"א בפנאתינייקוס, בגביע אופ"א. העונש הזה אפילו לא מתכתב עם ההנגשה של כדורגל לקהילה. זה עונש שכבר כמעט ולא משתמשים בו בישראל.
אחרי דרישתן של הקבוצות הגדולות לשנות את תקנון המשמעת, התכנסה לאחרונה ועדה בהתאחדות לכדורגל שתגיש המלצות להנהלת ההתאחדות לכדורגל, שבסמכותה – על ידי נציגי מגוון קבוצות – לשנות את תקנון המשמעת. אלא ששינויים גדולים לא יהיו כאן. לבטל את האחריות השילוחית – לא אפשרי. אוהד לא עומד לדין משמעתי, רק מי שרשום בהתאחדות. לכן, אם קבוצה הביאה שמות של אוהדים למשטרה ודאגה להעמדתם בפני שופט, היא תקבל הקלה בעונש, אבל לא תזוכה – גם אם הגישה נגדם תביעה אישית.
אוהדי מכבי ת"א. הגדולות חוששות מעונים חמורים יותר מרדיוס (מאור אלקסלסי)
מדוע? פיפ"א, ובעיקר אופ"א, חוששות שאי ענישה קולקטיבית עלולה לגלגל את ההתנהגות הבלתי הולמת לתחרויות שלה. כשזה קורה, מערכת המשמעת שלה "קורעת" מועדונים. ההתאחדויות הבינלאומיות דורשות ענישה. לא תעניש? אתה צפוי לסנקציות ממי שנתן לך רישיון לנהל ליגה. מה אפשר לעשות בתחום הענישה? זה כבר בעיקר עניין של אינטרס.
הקבוצות הגדולות היו שמחות שעונש הרדיוס יבוטל, אבל רק אם לא יהיו לו אלטרנטיבות. ענישה הרתעתית תחייב את בית הדין להטיל במקום רדיוס קנסות כבדים או עונשי הפחתת נקודות, ואת זה בעלי הקבוצות הגדולות ממש לא מעדיפים. בשקט-בשקט הם יודו שעדיף עונש רדיוס, אפילו עונש של קיום משחק ביתי ללא קהל. פחות הוצאות. הקבוצות הקטנות? הן כלל לא רוצות שום שינוי. הקהל הקטן שלהן נפגע מהתפרעות הקהלים הגדולים, ואם הן אינן עברייניות, למה שלא ייהנו מהעונשים שמוטלים על מי שכן?
אופ"א. חוששת מאי ענישה קולקטיבית (FABRICE COFFRINI/AFP via Getty Images)
בכלל, המערכת המשפטית בהתאחדות לכדורגל מתנגדת להוצאת העונשים הכבדים מחוץ לתקנון המשמעת – כדי לטפל במקרי קיצון, כמו אירועי הדרבי התל אביבי – אבל הציעה פתרון ביניים יצירתי: לסגור יציעים סוררים. אחרי אירועי הדרבי התל אביבי השתמשו בעונש הזה כצעד הדרגתי לחזרה לשגרה, ויכול להיות שאם הצעד הזה יחליף את עונשי רדיוס, תקופת העונש ההדרגתי תגדל משמעותית.
בכל אופן, הסוגיה מטרידה, אבל קשה לראות שינוי דרמטי. בית הדין לא יוכל פתאום להטיל מחר על אוהדים מתפרעים לכתוב 200 פעם פרקי תהילים ארוכים במיוחד, ותקנון המשמעת אולי יקבל חיזוק בדמות עונשים יצירתיים בתחום העונשים הקיימים. הרדיוס יישאר, גם אם כאופציה אחרונה.
מה דעתך על הכתבה?