כמה פעמים שמעתם על שחקן ישראלי שהוגדר כ"פוטנציאל לא ממומש"? כנראה שלא מעט, אבל אין מי שהתיאור יושב עליו טוב יותר מילידי 1991. בזמן שאותם שחקנים כבר נושקים לגיל 30, ניתן לומר בבירור כי מדובר בדור בעל הציפיות הגדולות ביותר, שאחראי גם לאכזבות הגדולות ביותר. אמנם חלקם הפכו באמת לכדורגלנים איכותיים וערכו מספר הופעות בנבחרת ישראל, אבל כשמבינים לאילו גבהים כל אחד מהם יכול היה להגיע, אי אפשר שלא לתפוס את הראש ולחשוב לרגע איך הייתה נראית הנבחרת שלנו בהובלתם. הרשימה לפניכם.
אלי זיזוב: קבוצה נוכחית – שחקן חופשי
התאמן בברצלונה, היה מבוקש על ידי צ'לסי, שיחק בקבוצה הבוגרת של לבסקי סופיה בגיל 16 ועבר לבראגה, אבל למרות כל זאת – אלי זיזוב לא כבש שער בקריירה המקצוענית שלו. למעשה, אם מחשיבים את הליגות הנמוכות בהן עבר שחקן הכנף, הוא יכול לזקוף לזכותו שלושה גולים במדי בית"ר נורדיה – שניים בליגה א' דרום ועוד אחד בגביע המדינה.
כל אחד מהשחקנים ברשימה קיבל החלטות לא נכונות בקריירה, אבל אלו של זיזוב היו רעות מכולן. עזב את אירופה מוקדם מדי, חתם במכבי תל אביב שנה לפני הגעתו של ג'ורדי קרויף ובעונת האליפות הראשונה של הצהובים, לא שותף לדקה אחת. בהמשך מיעט לקבל דקות בעכו ומשם נסללה הדרך לליגות הנמוכות, עד ששוחרר מהפועל בקעת הירדן מליגה א' בעונה שעברה ומאז לא הצליח למצוא קבוצה חדשה.
ניר מנצור: קבוצה נוכחית – מ.כ. ירושלים (ליגה ג')
באוקטובר 2007, המגן השמאלי ניר מנצור עשה את הבלתי ייאמן כאשר חתם לשלוש שנים בריאל מדריד, יותר נכון בקבוצה השלישית של הבלאנקוס, שלא קיימת מאז 2015. מנצור היה בן 16.5 והוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, למרות שהסיכוי לשחקן הגנה לעלות לקבוצה הבוגרת לא היהי יותר מדי גבוה. ההרפתקה בבירת ספרד המשיכה כשלוש שנים והסתיימה עם מעבר לפנאתינייקוס. ביוון המגן העביר שנתיים נוספות, אבל לא זכה להופיע בבוגרים. בגיל 21 הוא הבין – צריך לשחק בכל מחיר.
למרות הרזומה המרשים, ההצעות לא הגיעו והוא נאלץ להתפשר על דרינייה מליגת המשנה בקפריסין. שלוש עונות באי השכן הספיקו למנצור, שרצה לחזור לישראל, ובינואר 2015 חתם בהפועל ירושלים ששיחקה בליגה הלאומית. אחרי עונה וחצי באדום, מנצור הצטרף לפרויקט של בית"ר נורדיה ששיחקה אז בליגה ב', אבל גם כאן הרומן לא נמשך הרבה זמן והוא עזב בתום העונה. כשנראה היה שמי ששיחק בילדותו לצד נאצ'ו פרננדס, דניאל אופרה ודניס צ'רישב, השלים עם הגזירה, הוא החליט לחזור למגרשים אחרי שתי עונות ללא קבוצה והצטרף למ.כ. ירושלים הנאבקת על הכרטיס לעלייה לליגה ב'.
ניר ביטון: קבוצה נוכחית – סלטיק (סקוטלנד)
למען האמת, ניר ביטון לא צריך להיות כאן. הקשר המוכשר משחק בשורות אלופת סקוטלנד כבר קרוב לשבע שנים, ערך 27 הופעות בנבחרת הלאומית ורק חמישה ישראלים שיחקו יותר ממנו בליגת האלופות. אז למה בכל זאת הוא ברשימה? כי הוא פספס שתי הזדמנויות גדולות להגיע רחוק יותר. הראשונה הייתה בקיץ 2012 כאשר זומן היישר מאצטדיון הי"א להתרשמות במנצ'סטר סיטי. ביטון הרשים את הצוות המקצועי, אבל העסקה נפלה כי הוא לא קיבל אישור עבודה מכיוון שלא צבר מספיק הופעות בנבחרת.
ההזדמנות השנייה הגיעה ארבע שנים מאוחר יותר – ביטון סיפק את עונת השיא שלו בסלטיק עם שמונה שערים (כמה מהם יפים במיוחד) ושישה בישולים, ובגיל 25 נראה שהגיע הזמן לעלות לליגה של הגדולים. סאות'המפטון, שרכשה עונה לפני כן את חברו של ביטון, וירג'יל ואן דייק, עקבה אחרי הישראלי. גם ברנלי הייתה בעניין, אבל ביטון נשאר בסקוטלנד ופספס את הרכבת. עונה לאחר מכן הוא כבר שיחק פחות בגלל פציעה ובשנים האחרונות הפך לסוג של שחקן ספסל בסלטיק, כשחלום הפרמיירליג כבר לא נראה בהישג יד. בשונה משאר השחקנים, הסיבות שבגללן ביטון לא מקסם את הקריירה שלו אינן קשורות לקבלת ההחלטות שלו, אלא לחוסר מזל – ובגלל זה הוא גם הגיע הכי רחוק.
אייל גולסה: קבוצה נוכחית – מכבי תל אביב
בעונה הנוכחית אייל גולסה סוף סוף הפך לשחקן משמעותי במכבי תל אביב ולאחד השחקנים הטובים בליגת העל, אבל זה בדיוק מה שממחיש את גודל ההחמצה, כי בגיל 28 גולסה לא היה צריך לשחק בליגת העל. הקשר החל את הקריירה במכבי חיפה, משחק בעמדה של אייל ברקוביץ', לובש את החולצה של יוסי בניון ובגיל 17 בלבד עזר לירוקים לעלות לשלב הבתים של ליגת האלופות עם שני שערים במוקדמות, נגד אקטובה ורד בול זלצבורג. גם במפעל הבכיר ביבשת קיבל הזדמנות, ועד הופעת הניחומים של טאלב טוואטחה במחזור השישי נגד בורדו, היה לישראלי הצעיר ביותר ששיחק בשלב הבתים.
הדרך לקבוצה גדולה באירופה נראתה סלולה, באיירן מינכן ואינטר גיששו, אך אז הגיע רגע המפנה. בינואר 2010 גולסה חתם בלאציו לחמש שנים ללא אישורה של מכבי חיפה, ואחרי מספר ימים חזר לישראל וכמעט לא שיחק בהמשך אותה עונה בשל פציעה. הנתון שאולי מספר את גודל הפספוס, אומר שבעונת 2009/10 גולסה כבש חמישה שערים בליגת העל בחצי עונה בלבד – מאז הוא לא הבקיע יותר משלושה בעונה מלאה. בנבחרת צבר רק 11 הופעות, רובן בעידן לואיס פרננדס ועוד כמה משחקים תחת אלישע לוי, ששמר לו חסד נעורים. הוא היה מתוכנן להיכלל בסגל של אנדי הרצוג לקראת הפלייאוף נגד סקוטלנד, שנדחה. אין ספק שהפריצה הגיעה מעט מאוחר מדי, אבל נוכל להתנחם בכך שהכישרון העצום כמעט התפספס וב-2020 זכינו לראות מעט ניצוצות ממה שגולסה היה צריך להיות.
אייל גולסה. רק השנה קיבלנו ניצוצות מהפוטנציאל האמיתי שלו (אריאל שלום)
גיא אסולין: קבוצה נוכחית – יאשי (רומניה)
ב-26 במארס 2008, גיא אסולין בן ה-16, 11 חודשים ו-17 ימים הפך לשחקן הצעיר שלבש את המדים הלאומיים, כאשר החליף את יוסי בניון בדקה ה-78 של משחק ידידות נגד צ'ילה באצטדיון רמת גן. אף אחד, אבל אף אחד, לא תיאר לעצמו שזו תהיה הופעתו היחידה אי פעם בנבחרת ישראל. אולם אותו רגע תיאר את הקריירה של אסולין בצורה הטובה ביותר.
"מסי הישראלי" קראו לו, לא רק בארץ אלא גם בספרד. הוא שיחק בקבוצת המילואים של ברצלונה עוד בגיל 16 וב-2010 אפילו פתח בהרכב הקבוצה הראשונה במשחק גביע, אבל גיא אסולין הוא שחקן של רגע – רגע אחד אתה הכי גדול וברגע אחר אתה במקום הכי נמוך שאפשר. בשל מגבלת מילים לא אוכל לפרט על כל טעות שעשה ב-11 הקבוצות בהן שיחק, כנראה שגם הוא לא זוכר, אבל הוא טוען שהטעות הגדולה ביותר הייתה לעבור מברצלונה למנצ'סטר סיטי, כיוון שמשם והלאה הכל הלך לאיבוד. לאחר מכן עבר לקבוצות נחותות בספרד, קזחסטן ואפילו העביר חצי עונה בהפועל תל אביב. כיום, גם קבוצתו הנוכחית יאשי לא מבינה איך גם היא נפלה בפח.
גיא אסולין. שחקן של רגע (Shaun Botterill/Getty Images)
אלכסנדר זהבי: פרש בשנת 2013
נסיים בסיפור המוזר מכולם. כמה שחקנים אתם מכירים שעברו במחלקות הנוער של בנפיקה, ארסנל, ברצלונה וספורטינג ליסבון ושיחקו בשלוש נבחרות צעירות שונות (פורטוגל, ארצות הברית וישראל)? ב-2010 חתם אלכסנדר זהבי במכבי חיפה ובמדיה לא שיחק לעולם. הוא הושאל מיד להפועל עכו, משם לוויטוריה סטובאל, אולהאננסה הפורטוגלית ותלה את הנעליים בגיל 22, כשלזכותו 11 הופעות בלבד בבוגרים.
לא ברור אם היה מדובר בכישרון שסבל מחוסר מזל, או ילד שנולד עם שם המשפחה הנכון, אבל זהבי הוא אחד התעלומות הגדולות של הכדורגל הישראלי ובמקביל גם הדוגמה המייצגת לרוב השחקנים ברשימה – עמודי ויקיפדיה ודפי Football Manager נוצצים גרמו לאותם ילדים להאמין שיוכלו להצליח בכל סיטואציה, או מנגד, פשוט קרסו תחת הציפיות הלא ריאליות.
אלכסנדר זהבי. תעלומה גדולה (Mike Egerton – PA Images via Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?